"כל כספי הקיבוץ שהועברו אלינו והושקעו על ידינו, נוהלו כחלק מהסכם הנאמנות הנזכר גם בכתב התביעה, מכוחו, ובידיעתו של הקיבוץ. כל הכספים הללו הושבו ולא היתה כאן כל מעילה או שליחת יד".
כך טוענים גזבר קיבוץ שפיים לשעבר, יהודה דורון, בני משפחתו והחברות שבבעלותו החלקית, בכתב ההגנה לתביעת המעילה שהגיש נגדם הקיבוץ, ובו לראשונה הם מציגים את גרסתו לטענות הקשות שהוטחו בהם.
הרקע: מזכירות הקיבוץ מגלה לכאורה מעילה בכספים לפני כשנה הגיש הקיבוץ תביעה אזרחית בסך 8.7 מיליון ש"ח נגד הגזבר לשעבר יהודה דורון ואישתו קטרינה, נגד יזהר ברום, ששימש אף הוא כגזבר הקיבוץ, ונגד פרופ' יורם קרול, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ששימש יועץ כלכלי של הקיבוץ ואחד מחבריו. התביעה הוגשה גם נגד שתי החברות שלטענת הקיבוץ מצויות בבעלותם של הארבעה - HDO International ו-HTS שהיא חברה-בת שלה.
בתביעה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין ארנה לין ושות', נטען כי עם מינויה של מזכירות חדשה בקיבוץ לפני כשנה, נבדקו חשבונות הקיבוץ והתעוררו חשדות למעילה. בדיקה שנערכה העלתה חשדות לאי-סדרים בתשלומי המס מטעם הקיבוץ, והקיבוץ שכר את שירותיו של משרד רואי החשבון יהודה ברלב, שטען כי בוצעה מעילה בהיקף של מיליוני שקלים.
דורון שימש בתפקיד גזבר קיבוץ שפיים במשך 10 שנים - עד 1996, אז החליף אותו ברום בתפקיד. באותה תקופה היו השניים מורשי החתימה של הקיבוץ, ללא הגבלת סכום. בתביעה נטען, כי דורון נהג למשוך כספים מחשבונות הקיבוץ לחשבונות שונים, וחלק ניכר מההמחאות שנמשכו מחשבון הקיבוץ, הופקדו בחשבונותיהם הפרטיים של בני הזוג דורון ונחתמו על-ידי יהודה דורון ויזהר ברום.
הגזבר דורון והקיבוץ מגיעים להסדר בתביעה נטען, כי 3 חודשים לפני הגשתה, הודה דורון בחלק מהטענות נגדו והצדדים הגיעו להסדר, לפיו הוא ישיב לקיבוץ 7 מיליון ש"ח עד לסוף חודש יוני, תוך שבני הזוג מצהירים כי אין בבעלותם כספים ונכסים אחרים בארץ ובעולם. ואולם, הקיבוץ טען כי בני הזוג דורון הפרו את ההסכם בכך שעזבו את המדינה, לאחר שהתברר כי החזיקו בנכסים בחו"ל שלא דיווחו עליהם לקיבוץ, כדוגמת וילה בפינלנד, ששוויה למעלה מ-200 אלף אירו.
מעט לפני הגשת התביעה הגיש הקיבוץ גם תלונה במשטרה, שם נמשכת החקירה נגד הנתבעים עד היום, אך טרם הוגש כתב אישום בפרשה. הקיבוץ טוען, כי היקף המעילה מסתכם בכ-14 מיליון ש"ח.
לטענת הקיבוץ, יזהר ברום נהג לחתום על המחאות ריקות לבקשתו של דורון, לצורך ניהול הכספים של הקיבוץ, וההמחאות שימשו אותו מבלי שברום ידע לאיזו מטרה. לטענתו, פרופ' קרול העלים 50 אלף דולרים מכספים שהועברו לקיבוץ עבור עבודות חוץ שביצע, אותם העביר לחשבונות בנק של ילדיו המתגוררים בחו"ל, באמצעות חברה בבעלותו של דורון.
ביהמ"ש מעכב את פסק הדין בהיעדר הגנה בחודש יולי האחרון מיהרו לשמוח בקיבוץ, לאחר ששופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן, נענתה לבקשתם לתת פסק דין בהיעדר הגנה נגד חברת HDO International, המצויה לטענתו בבעלות הגזבר לשעבר, יהודה דורון ושני חברים נוספים, המורה לה לשלם לקיבוץ כ-8.7 מיליון ש"ח בגין מעילה לכאורה בכספי הקיבוץ.
ואולם, פרקליטם של הנתבעים, עו"ד ליאור שמעוני, טען כי "פסק הדין ניתן בשל טעות שנבעה מהירצחו של השופט ד"ר עדי אזר ז"ל, וממעבר התיק לשופט שלא היה בקי בהשתלשלות האירועים שקדמה למתן פסק הדין". השופטת דותן עיכבה את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בבקשה לביטולו [
ראו קישור].
כתב ההגנה: לא היתה כלל מעילה בכתב ההגנה שהגיש לפני כשבוע יהודה דורון, הוא טוען כי התביעה נגדו מהווה יריקה בפרצוף וכפיות טובה כנגד מי שנשכב על הגדר למען הקיבוץ. דורון טוען, כי משך שנים הסתיר כספים עבור הקיבוץ בחשבונותיו, לבקשת הקיבוץ על-פי הסכם סודי חתום, תוך סיכון עצמי עצום מול הרשויות השונות, וללא שהרוויח מכך דבר.
דורון טוען, כי במסגרת ההסכם הסודי ניתנה לו אוטונומיה מוחלטת להשקיע ולנהל את כספי הנאמנות על-פי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט.
על-פי האמור בכתב הגנתו של דורון, שהוגש באמצעות עו"ד ליאור שמעוני, כל הכספים שהוחזקו על ידו, בחשבונות בנק בארץ ובעולם, ובנכסי נדל"ן, הוחזקו עבור הקיבוץ, על-פי אותו הסכם נאמנות חתום וסודי, בידיעת הקיבוץ ועל-פי בקשתו. לטענת דורון, מנגנון הנאמנות שימש כאמצעי להסרת כספים השייכים לקיבוץ מחוץ לחשבונותיו של הקיבוץ, ובין היתר שימש כמקור לתשלומים רבים במזומן לגופים שונים שנהגו לקבל כספים "במעטפות" בשיטת "יהודה ישלם" (מקבילתו של "שולמן ישלם").
עוד טוען דורון, כי עם סיום יחסי הנאמנות השיב את כל כספי הנאמנות לבעלות הקיבוץ, ללא שנותרה בידיו יתרה כלשהי.
הגזבר: הקיבוץ הוא שהפר את ההסכם עוד נטען, ובעניין זה כבר הגיש יהודה דורון כתב תביעה שכנגד נגד הקיבוץ, כי התביעה נגדו עולה כדי הפרת הסכם שנכרת בינו לבין הקיבוץ בשעתו.
"בסופו של יום, מנימוקים פוליטיים פנים-קיבוציים, מטעמים של שילוח שעיר לעזאזל מול רשויות המס, מטעמים שאין בינם לבין יושר, תום-לב, או ניקוי אורוות דבר וחצי דבר, בחרו משלחיו של דורון לראות בו ככלי אין חפץ בו, לתלות בו סרחונם של רבים אחרים כשבו לא דבק רבב, ולהותיר אותו מדמם לבדו בשדה המלחמה", נאמר בכתב ההגנה.
"יתירה מזו, כל כספי הנאמנות שהוחזקו על-ידי הנתבעים עבור הקיבוץ, בארץ ובעולם, בכספים או בנכסים, הושבו (בין אם המדובר במעילה ובין אם לאו, ולמען הסר ספק, לא הייתה כאן כל מעילה או שליחת-יד), עם סיום יחסי הנאמנות בין הצדדים, עד האחרון שבהם (ואף בתוספת פירות), לידי הקיבוץ".
אך "משום מה", טוענים הנתבעים, "בחר הקיבוץ בתביעתו להתעלם מהשבות מאסיביות אלו של מליוני שקלים, ולתבוע את כל כספי הנאמנות (שכאמור, לא מעלו בהם הנתבעים) ללא שינכה מהם את הכספים שהשיבו הנתבעים במסגרת סיום יחסי הנאמנות, העולים עד מלוא סכומי הנאמנות, ולמעלה מסכום התביעה".
הנתבעים: אנחנו עמדנו בהסכם שנחתם "על קוצו של יוד" עוד טוען דורון, עם התגלע הסכסוך בין הצדדים שבכותרת, אשר עניינו במערכת יחסים שבין נאמן לנהנה, נוהל משא-ומתן אינטנסיבי בין הצדדים מתוך ניסיון להביא את הפרשה לסיומה במהרה, ועל הצד היותר טוב. בתום המו"מ, כרתו הצדדים "הסכם שתפקידו למצות ולסלק באופן סופי ומוחלט את טענות הצדדים אלו כלפי אלו, ולהביא לסיומם של ההליכים המשפטיים השונים ו/או אחרים המתנהלים או העתידים להתנהל בין הצדדים".
הנתבעים טוענים, כי הם עמדו בהסכם "על קוצו של יוד, והעבירו לידיו של הקיבוץ סכומים נכבדים ביותר... תוך עשיית לילות כימים על-מנת לעמוד בדרישות ההסכם מהם".
בדיעבד מסתבר, מוסיפים הנתבעים, כי "מתוך מחשבה תחילה ומזימה חסרת תום לב, בחר הקיבוץ להוליך את הנתבעים בכחש, ולבוא עימם להסכם כפי שנכרת תוך הנחת פחים-יוקשים לפתחם באופן שאין כל סיכוי שיוכלו לעמוד בהוראות ההסכם (כמו סחבת מצידו של הקיבוץ-דווקא, בהליכים שונים הנדרשים על-פי הוראות ההסכם) מתוך קנוניה יזומה, להביא לכך שהנתבעים יעמדו בהוראות ההסכם ככתבן, יעבירו את הכספים שנתחייבו להם על-פי ההסכם, ישנו את מצבם לרעה, ולאחר מעשה, משתיתם כל העברת הסכומים המחויבת על-פי ההסכם, יכריז הלה על ביטול ההסכם (בגין חריגות זניחות ביותר מהוראות ביצוע ההסכם באופן שאינו פוגע כלל באינטרס של הקיבוץ) תוך עמידה שלא בתום לב על הביצוע החוזי, ותביעת הנתבעים בתובענה חסרת תום-לב זו".
ת.א. 1968/03 קיבוץ שפיים - אגודה שיתופית נ' יהודה דורון ואח'