"אציע לחבריי לבטל את רכיב המאסר בפועל בתיק זה לגבי נמרודי. בכך אני נותנת את מלוא המשקל למיהותו של נמרודי ולזכויות שצבר בחייו. לכל אדם כרטיס ביקור אותו הוא מעצב לעצמו יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. כאשר הופך אדם לנאשם הוא נדרש לתת את הדין על מעשיו. אולם אין בשינוי הסטטוס (מאזרח סתם לנאשם) כדי למחוק את כל חייו עד לאותו רגע, במיוחד כך כאשר מדובר באדם בגילו של נמרודי (יליד 1926)".
כך כתבה היום (א', 12.9.04) שופטת בית המשפט המחוזי בת"א דבורה ברלינר, שעמדה בראש הרכב השופטים שפסקו בערעורו של יו"ר מועצת המנהלים של העיתון "מעריב", יעקב נמרודי.
נמרודי ערער על הרשעתו בספטמבר 2002 בבית משפט השלום בשיבוש הליכי משפט והטרדת עדים במשפטו של בנו, עפר נמרודי. נמרודי הורשע אז בקשירת קשר לביצוע עוון, עבירות של הטרדת עד, עבירות של שיבוש הליכי משפט ועבירות של קבלת דבר במרמה. בגין הרשעה זו נגזרו על נמרודי 5 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי. כן הוטל עליו קנס של 100 אלף ש"ח.
ביהמ"ש המחוזי אומנם דחה את ערעורו של נמרודי, אך ביטל את האיסור עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית וכן את חמשת חודשי עבודות השירות שנגזרו עליו. המדובר בהישג מנקודת ראותו של נמרודי, הסיכון שלא יוכל לכהן כדירקטור בחברת הכשרת הישוב ובנותיה (בהן עיתון מעריב) הוסר עתה סופית. בנוסף, דחה בית המשפט גם את ערעור המדינה באשר לקולת העונש שהוטל על נמרודי ואריה קרישק, הנאשם השני בפרשה. עם זאת, הקנס שהטיל בית משפט שלום על נמרודי בסך 100,000 ש"ח הושאר על כנו.
לגבי השארת ההרשעה על כנה נכתב בפסק הדין כי "הרשעה – פירושה כתם, וכתם זה מן הדין שיוטל. הנסיבות הספציפיות של ביצוע העבירות בתיק זה אף הן אינן מצביעות לכיוון ויתור על ההרשעה. מדובר במספר עדים, ביצוע העבירות התמשך על פני תקופה לא מבוטלת ונעשה באינטנסיביות. לא מדובר במעשה חד פעמי, נקודתי, שאפשר לראות בו מעידה חד פעמית".
בית המשפט נימק כאמור את ביטול עבודות השירות, בגילו המתקדם של נמרודי (78) ובכך שנמרודי תרם רבות לחברה הישראלית לאורך עשרות שנים. "מדובר בעשייה חיובית ממושכת לאורך שנים רבות שהמדינה ורבים מתושביה נהנו ממנה. עובדה זו, כשהיא מצטרפת לגילו של נמרודי, מצבו הבריאותי שאינו מן הטובים, המצוקה שמתוכה נולדו המעשים, והענישה שבעצם ההרשעה מביאה אותי לכלל מסקנה שניתן להסתפק בענישה שאינה כוללת רכיב של מאסר בפועל", כתבה השופטת ברלינר.
כן קבע ביהמ"ש, כי נמרודי יוכל להמשיך לשמש כדירקטור בחברות ציבוריות וזאת מאחר שבכך לא תהיה כל פגיעה באינטרס הציבורי.
"המשך כהונתו כדירקטור, ספק אם יש בו פוטנציאל של סיכון לציבור המשקיעים באותן חברות ציבוריות שעמם נמנה גם נמרודי עצמו בהיותו בעל מניות. מאידך ניסיונו העשיר וכישוריו עשויים לשרת את האינטרס של המשקיעים", נימקה ברלינר את החלטת השופטים.
במקביל, קיבל ביהמ"ש את ערעור המדינה על זיכויו של נמרודי מהטרדת העד מוקי גנוסר. המדינה האשימה את נמרודי כי פנה בעזרת אריה קרישק לעורך הדין של גינוסר, שהיה אמור להעיד במשפטו של נמרודי, וביקש לראיין אותו לספר, בעוד שלאמיתו של דבר ביקש לדלות פרטים רלוונטיים בעניין משפטו של עפר נמרודי. בהקשר זה הרשיע ביהמ"ש את נמרודי בקשירת קשר לביצוע עוון, שיבוש הליכי משפט והטרדת עד.
ערעורו של אריה קרישק, הנאשם השני בפרשה, ומי שכונה "סופר הצצלים" של נמרודי, נדחה גם כן.
נמרודי יוצג בהליך הערעור על ידי עורכי הדין יגאל ארנון, ברק טל ותומר ויסבלך, המדינה יוצגה על ידי עורכי הדין זמירה גולדנר ואופיר סטרשנוב.
ע"פ 071737/02 יעקב בן ציון נמרודי נ' מדינת ישראל 