פרס אבי חי יוענק השנה לפרופ' בנימין איש שלום, על "מאמציו ליצירת מצע תרבותי משותף לכל החברה היהודית בישראל, הבא לידי ביטוי בפעילותו המפשרת והמגשרת המתמודדת עם השסעים הכואבים ביותר של החברה הישראלית".
"פרופ' איש שלום, באישיותו הייחודית ובנועם הליכותיו, הוא אחד האישים המובילים בישראל דיאלוג חדש ופרודוקטיבי בין הזרמים השונים ביהדות ובין השקפות עולם שונות", כך נמסר מצוות ההחלטה בקרן אבי חי.
זו השנה ה-12 בה תעניק קרן אבי חי את הפרס היוקרתי, אשר נועד להוקיר ולהבליט יוזמות משמעותיות של יחידים התורמים בעשייתם לשינוי פני החברה הישראלית ועיצובה כחברה סובלנית ופלורליסטית המושתתת על ערכי התרבות היהודית.
זכייתו של פרופ' איש שלום בפרס מצטרפת לרשימה מכובדת של חתני וכלות הפרס בשנים עברו בינהם נמנים: רות קלדרון, אדם ברוך, פרופ' רות גביזון, הרב יעקב מדן, הרב פרופ' דוד הרטמן ואחרים.
עשייתו הייחודית ויוצאת הדופן של פרופ' איש שלום, בשלה זכה בפרס אבי חי, נעה סביב שלושה מעגלי פעילות מרכזיים:
1. הצלחתו להוביל להסכמה בין שלושת הזרמים ביהדות בנושא הגיור:
פריצת דרך ראשונה מסוגה בדיאלוג בין האורתודוקסים, הרפורמים והקונסרבטיבים, אשר מנעה קרע עמוק בין ישראל ובין הקהילות היהודיות בעולם ואפשרה את קיום המלצות ועדת נאמן - יצירת מכוני גיור לשלושת הזרמים ביהדות.
פרופ' איש שלום ייסד, על-פי החלטת ממשלת ישראל, את המכון ללימודי יהדות, מכון גיור משותף לכל הזרמים ביהדות, אשר בו מלמדים מורים ורבנים רפורמים וקונסרבטיבים לצד אורתודוקסים. אין ספק כי אישיותו של איש שלום היא אשר הצליחה ליצור חיבור באחת מנקודות המחלוקת הקשות ביותר בעם היהודי.
2. הקמתו וניהולו של בית מורשה בירושלים:
מרכז אקדמי למנהיגות וללימודי תורה ויהדות, אשר שינה את פני עולם המדרשים וחיבר בין לימודי יהדות ללמודים אקדמאים, תוך שילוב תלמידים חילונים ונשים בבתי המדרש והכשרת מנהיגות רחבת אופקים המקיימת דיאלוג עם כל חלקי החברה.
3. פיתוח פרויקט "ייעוד וייחוד: צה"ל - זהות ישראלית יהודית":
תוכנית ייחודית המיועדת לכלל חיילי צה"ל, שנולדה לבקשת הרמטכ"ל, מתוך אמונה כי חינוך לציונות, מסורת וזהות יהודית יעניקו לכל חייל את הכלים להתמודד עם שלל המשימות והאתגרים של צה"ל. הפרויקט שבראשו עומד פרופ' איש שלום, יוחל על כל שכבות הפיקוד בצה"ל, ממפקדי כיתה ועד פורום מטכ"ל, אשר הגיע לסדנת לימוד בבית מורשה.
קרן אבי חי פועלת בישראל ובצפון אמריקה. מטרותיה העיקריות של הקרן הן לטפח הבנה הדדית ורגישות בין יהודים מכל הזרמים והגישות למסורת, וכן להגביר את ההבנה והערכה למורשת ישראל, לתרבותה, מנהגיה ודיניה.
פרס אבי חי - תשס"ד עומד על סך של 100,000 שקלים.
על פרופ' בנימין איש שלום "גישתו של בנימין איש שלום היא ביקורתית כלפי חברי קהילתו פנימה ומהפכנית כלפי החברה הישראלית הסובבת אותה. ואולם אין שמץ של התרסה ופולמוסיות בדרך התנהלותו. בנועם הליכות, בסקרנות אמת ובהקשבה של כבוד משכיל בנימין איש שלום לחולל ולהנהיג פעילות גישור מגוונת ורבת היקף על-פני חלק משסעיה הכואבים ביותר של החברה הישראלית. אנו מוצאים אותו ראוי מאין כמוהו לפרס אבי חי תשס"ד" (מנימוקי ועדת פרס אבי חי).
"בני תרם תרומה משמעותית לאיכות החיים בישראל, להורדת המתח בין דתיים לחילונים ולקידום נושא הגיור בישראל" (פרופ' יולי תמיר).
"השילוב של פתיחות, ידענות, הכרת השיח הישראלי ושילוב התורה ומדע ברמה הגבוהה ביותר, הוא פרי רוחו ועמלו של פרופ' איש שלום" (הרב יובל שרלו).
" בצד עבודתו המדעית והחינוכית, הוא מתמיד לבנות מסילות בין פלגים בעם" (ירון לונדון).
"המשימה שעמסו על כתפיהם פרופ' איש-שלום וחבריו היא ראויה. היא תורמת מטבעה לאחדות בעם היהודי, והגשמתה כרוכה במאבק במכשולים ובאינטרסים" (אליקים רובינשטיין).
"אין איש מתאים יותר מפרופ' איש שלום לקבל את הפרס היוקרתי אשר דומה ש"נתפר" בדיוק על פי מידותיו" (הרב שלמה ריסקין).
נולד ב-1953 בבאר שבע. בן למשפחה מסורתית. בילדותו למד בבית ספר יסודי חילוני והמשיך את לימודיו בישיבה תיכונית – מדרשית נעם.
את שירותו הצבאי עשה בישיבת ההסדר "הר עציון" שבאלון שבות. במלחמת יום הכיפורים איבד 8 מחבריו. בעקבות השכול והאובדן חיבר את ספרו הראשון: "תחת חופת הברזל", שהוקדש לחברו שנפל בקרב.
עם תום שירותו הצבאי שב ללימודיו בישיבת ההסדר "הר עציון". לאחר התלבטויות בחר שלא להמשיך במסלול הסמכה לרבנות, מתוך חשש שעצם המעמד והתואר רב, עשוי יהיה להגביל את פעילותו בעתיד.
את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטה העברית בירושלים, בה קיבל תואר דוקטור במחשבת ישראל.
עיקר מחקריו וספריו העיוניים עוסקים בהגות יהודית ובמיוחד בניתוח מקורי וייחודי של תורת הרב קוק.
בשנת 1990 הקים את בית מורשה בירושלים, המרכז האקדמי למנהיגות וללימודי היהדות, הפועל לפיתוח והעצמת מנהיגות יהודית משכילה ומתונה. מלבד תוכניתו הקבועה של בית מורשה מתקיימים בו שורה של פרויקטים שבמרכזם עומדים ההידברות ויצירת שפה תרבותית משותפת לכל חלקי הציבור והחברה היהודית בישראל.
במהלך השנים היה שותף למגוון רחב של יוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, ביניהם הקמת ארגון "גשר" להדברות בין דתיים וחילוניים (1970), ייסוד אמנת "שלום בישראל" (1997) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית" אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים שונים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית (1998).
בשנת 1999, על-פי החלטת ממשלת ישראל, ייסד פרופ' איש שלום בשיתוף עם הסוכנות היהודית את המכון ללימודי יהדות, כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים אורתודוכסים, קונסרבטיבים ורפורמים.
בשנת 2002 יזם יחד עם קצין חינוך ראשי את קורס "נתיב" בצה"ל המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ערכי ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי.
בשנת 2003 החל פרופ' איש שלום, בשיתוף עם הרמטכ"ל וקצין חינוך ראשי, בפיתוחה וביישומה של תכנית אסטרטגית לחינוך לזהות ישראלית-יהודית בצה"ל. מטרת התוכנית היא ליצור מצע תרבותי משותף ושיח זהות משמעותי לכלל חיילי צה"ל ומפקדיו.
לדבריו הוא חי בהוויה אורגנית בה הגדרה של דתי-חילוני היא בעייתית, בשל כך אינו מגדיר עצמו שייך לזרם זה או אחר. הוא מנהל קשרים עם כל המגזרים ומגלה עניין רב בתרבויות ודתות אחרות, מתוך אמונה כי יש לכבד כל אדם באשר הוא אדם, גם אם אינו יהודי.
פרופ' בנימין איש שלום חי ופועל בירושלים, נשוי לרבקה ולהם שישה בנים.
