אחוז ההוצאה לחינוך בישראל מהתוצר המקומי הגולמי, הוא הגבוה מכל המדינות שנכללו בהשוואה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בישראל הגיעה ההוצאה הלאומית לחינוך ל-8.6% מהתמ"ג לעומת 6.2% במדינות החברות ב-OECD. בכמה מדינות - קוריאה, ארצות הברית ודנמרק התקרב אחוז ההוצאה לזה שבישראל - 8.2%, 7.3%, ו-7.1% מהתמ"ג, בהתאמה.
יצוין, כי אחוז הצעירים באוכלוסיה בישראל גבוה יחסית לזה שבארצות החברות ב-OECD. השוואת הוצאה על מוסדות חינוך לפי דרג חינוך מראה, שבישראל ההוצאה היתה גבוהה במיוחד במוסדות חינוך יסודי ותיכון כולל חט"ב - 4.9% מהתמ"ג לעומת 3.8% ב-OECD, ובמוסדות חינוך על-תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה - 2% לעומת 1.8% ב-OECD.
ההוצאה הממשלתית לחינוך כולל ההוצאה ברשויות המקומיות, למעט מלגות לסטודנטים, הגיעה בישראל בשנת 2001 ל-7.1% לעומת 4.8% בממוצע מדינות ה-OECD. מתוך כל המדינות רק בדנמרק הגיעה ההוצאה הממשלתית לשיעור הקרוב לזה שבישראל - 6.8% מהתמ"ג.
ישראל הוציאה ב-2001 על חינוך 13.7% מסך ההוצאה המשלתית חלקה של הוצאה לחינוך מסך כל ההוצאה הממשלתית היה בישראל ,13.7% לעומת ממוצע של 12.7% במדינות ה-OECD. אחוז ההוצאה הממשלתית לחינוך יסודי ותיכון (כולל חט"ב) מתוך ההוצאה הממשלתית בישראל היה גבוה יחסית (1%) לממוצע במדינות ה-OECD
לעומת זאת, אחוז ההוצאה להשכלה גבוהה מסך כל ההוצאה הממשלתית בישראל נמוך יחסית (2.4%) לממוצע (2.8%) של מדינות החברות ב-OECD.
הוצאה ממוצעת נמוכה לתלמיד לעומת המדינות החברות ב-OECD בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD:
החינוך הקדם-יסודי בחינוך הקדם-יסודי היתה ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל 3,428 דולר בדומה ליפן, ספרד, שוודיה ופינלנד. ההוצאה בסלובקיה, צ'כיה וקוריאה הייתה נמוכה יותר (2,500-1,900 דולר) ובשאר המדינות גבוהה יותר, ובמיוחד בממלכה המאוחדת - 7,595 דולר.
החינוך היסודי בחינוך היסודי ישראל הוציאה 4,650 דולר לתלמיד - סכום דומה לפינלנד וצרפת, ונמוך יותר מהממוצע במדינות החברות ב-OECD ב-4,819 דולר. בתיכון (כולל חט"ב) ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל הסתכמה ב-716,5 דולר, בדומה לספרד, גבוהה יותר מסלובקיה, צ'כיה וקוריאה ונמוכה מכל שאר המדינות (8,500-6,000 דולר).
מוסדות על-תיכוניים במוסדות על-תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל הגיעה ל-494,11 דולר, בדומה לאוסטריה, בלגיה ויפן, ונמוכה מזו שבשוודיה, דנמרק ואוסטרליה.
מהשוואת סוגי ההוצאה עולה, כי במוסדות חינוך יסודי ותיכון (כולל חט"ב), החלוקה בין הוצאה שוטפת להשקעה בנכסים קבועים בישראל זהה לחלוקה הממוצעת (92%) מדינות ה-OECD ו-8% בהתאמה. כמו כן, בישראל חלקה של התמורה לעבודה במוסדות אלה מסך כל ההוצאה השוטפת נמוך (78%) מהממוצע במדינות ה-OECD (81%).
מוסדות על-תיכוניים והשכלה גבוהה במוסדות חינוך על-תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה החלוקה בין הוצאה שוטפת והשקעה בנכסים קבועים בישראל היא 90% ו-10% ודומה לממוצע של המדינות החברות ב-OECD. חלקה של התמורה לעבודה במוסדות אלה מסך כל ההוצאה השוטפת בישראל (75%) גבוה מהממוצע (67%) במדינות ה-OECD.
עליה של 5% בהוצאה לחינוך לתלמיד ב-2002 לעומת 1995 בהשוואת התפתחות ההוצאה לחינוך לתלמיד, במחירים קבועים, בין השנים 1995 ל-2001, מראה פערים גדולים בין המדינות. ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל עלתה ב-2001 לעומת 1995 ב-%5 בלבד, בדומה לגרמניה (3%) והממלכה המאוחדת (6%). ביתר המדינות השינויים נעים בין עלייה של 45% (אירלנד) לבין ירידה של 4% (צ'כיה).
פירוט הממצאים לפי דרג חינוך מראה, כי ההוצאה לחינוך בישראל בחינוך היסודי והתיכון עלתה בשנת 2001 ב-20% לעומת שנת 1995 בדומה לפינלנד (18%) ולשוודיה (23%).
ההוצאה לחינוך לתלמיד בחינוך היסודי ותיכון (כולל חט"ב) עלתה בישראל בשיעור של: 5.5% 4,999 דולר במונחי PPP בשנת 2001 לעומת 4,740 דולר בשנת 1995. עליה דומה נצפתה ברוב מדינות ה-OECD.
במוסדות חינוך על תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה בישראל הייתה ירידה של 16% בהוצאה לחינוך לתלמיד לעומת 1995. יוזכר, כי בשנים אלה עלה מספר התלמידים במכללות בצורה חדה. ירידה חלה גם באוסטרליה, בממלכה המאוחדת (4%) ובמקסיקו (10%). העלייה הגבוהה ביותר נרשמה באירלנד (39%).
בתגובה לממצאים אלה, מסר משרד החינוך כי "דוח הלמ"ס מחזק את נתוני דברת כי ההוצאה הממשלתית לתלמיד בישראל הינה פחות מהממוצע של מדינות ה-OECD". במשרד החינוך מביעים צער על כך שבמשך שנים תקפו אנשי אקדמיה וועדות שונות את המשרד מבלי להתייחס לנתון הנוגע למספר התלמידים הלומדים במערכת החינוך כפי שפורסם בדוח. בתוך כך, מדגישים גורמים במשרד, כי אין משמעות לנתון שההוצאה הממשלתית לחינוך גבוהה יחסית למדינות ה-OECD, ואי לכך, גם הטענות כאילו מדובר במערכת חינוך בזבזנית אינן נכונות.
