בג"צ דחה הבוקר (יום ב', 20.9.04) את עתירתם של "אמנה - תנועת ההתיישבות של גוש אמונים", המועצה האזורית מטה בנימין ו-11 מתושבי המאחז/יישוב "גבעת הרוא"ה", שליד היישוב עלי בשומרון, נגד פינויו.
במאחז, המכונה גם "גבעת אפיריון", מתגוררות 17 משפחות והוא הראשון ביו"ש בו החלו לבנות בתי קבע ולא הסתפקו בקראוונים. בחודש ינואר השנה, הכריז מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון על שטח המאחז כשטח מתוחם, כך שבתוך 8 ימים אסור להיכנס לשטח זה או לשהות בו.
העותרים השיגו על ההכרזה, וטענו כי פעלו מכוח התחייבות שלטונית שלא לפנות את המאחז, ואולם היועץ המשפטי לאזור יו"ש, אל"מ שלמה פוליטיס, דחה את ההשגה ואת הטענות להסכם שלא לפנות את המאחז או להכשירו.
ב"הסכם המאחזים" הובטח שלא לפנות את המאחז בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד רותם, נטען כי בשנת 2002 גובש הסכם עם הממשלה בנוגע למאחזים, במסגרתו הבטיחו ראש הממשלה ושר הביטחון שלא לפנות את המאחז ואף להכשירו כהתיישבות חוקית. לדבריהם, במסגרת הסתמכותם על התחייבות זו, הם השקיעו משאבים רבים בבנייתו של המאחז. מנגד, טען עו"ד ערן אטינגר בשם המדינה כי לא ניתנה התחייבות שלא לפנות את המאחז, וכי כל שהובטח הוא שפינוי המאחז יעוכב באופן זמני, כדי לנסות להגיע לפינוי מוסכם.
לחלופין טענה המדינה, כי אף אילו ניתנה ההתחייבות לה טוענים העותרים, הרי שקיים צידוק חוקי להשתחרר ממנה. לטענתה, העובדה שהמאחז נבנה ללא היתר ושהמשך קיומו אינו כדין - מהווים צידוק חוקי להשתחררות מהתחייבותם.
ניסיון הגישור נכשל עם הגשת העתירה, הוציא בג"צ צו הביניים המונע זמנית את פינוי המאחז עד לבירורה. במהלך הדיונים בעתירה, הורו השופטים אהרן ברק, אדמונד לוי וסלים ג'ובראן לצדדים להתדיין ביניהם ולנסות להגיע להבנות, כדי למנוע את הכרעת בית המשפט בסוגיה. לשם כך, מינה משרד הביטחון מינה את תת-אלוף (במיל.) ברוך שפיגל לנהל מו"מ עם מועצת יש"ע בסוגיית פינוי המאחזים, אולם הוא לא צלח.
בהחלטתו לדחות את העתירה, קבע הנשיא ברק כי "הוכחת קיומה של הבטחה שלטונית צריכה להיות ברורה וחד משמעית. כך, על הטוען לה להוכיח כי הבטחה כזו אכן ניתנה וכי היא מפורשת, ברורה ולא מוטלת בספק, כנדרש מהתחייבות משפטית שאינה בגדר הצהרת כוונות גרידא".
הוצאה מרשימת המאחזים המיועדים לפינוי - אין משמעה הבטחה שלא לפנות המאחז באשר לטענה כאילו הבטיחו שרון ומופז שלא לפנות המאחז, קבע ברק כי "אכן, ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו להוציא את המאחז מרשימת המאחזים שיש לפנותם באופן מיידי. עם זאת, החלטה זו, כשלעצמה, אין משמעה התחייבות שלטונית להימנע מפינויו של המאחז". המדינה ציינה בעניין זה, שהמאחז הוצא מרשימת המאחזים המיועדים לפינוי הוא הרצון להגיע להסכמה עם העותרים על פינויו מרצון. "לא שוכנענו", קבע ברק, "כי עצם הוצאת המאחז מרשימה זו מהווה, כטענת העותרים, הבטחה שלטונית לפיה המשיבים ימנעו בעתיד מלפנותו ולא-כל-שכן להכשירו כהתיישבות חוקית".
באשר לטענה כי שרון ומופז הבטיחו לקדם הליכי תכנון שמטרתם היא הקמת התיישבות חוקית בשטח המאחז, הבטחה אותה הוכיחו העותרים מהתחלת ביצועו של הליך סקר אדמות ומהבטחות ראש הממשלה, שר הביטחון ושלוחיהם לפעול להכשרת המאחז כהתיישבות חוקית, ציין ברק כי אמנם המסמכים שצירפו העותרים מגלים ששר הביטחון החליט לקיים סקר אדמה.
ביצוע סקר אדמה אינו הבטחה להכשיר את ההתיישבות "עם זאת", הוסיף ברק, "התשתית העובדתית שהונחה בפנינו לא מצביעה על קיומה של התחייבות שלטונית לבצע הליך של סקר אדמה. ההחלטה על הליך זה נעשתה כחלק משיקולי המדיניות של המשיב 2 ולא כחלק מהסכם או הבטחה שניתנה למי מבין העותרים. מכל מקום, אף בקיומה של התחייבות לפתוח בהליך של סקר אדמה, אין כדי להצביע על הבטחה שלטונית לפעול להקמת התיישבות חוקית בשטח המאחז. אכן, סקירת אדמת המאחז אינה שקולה להכשרת המאחז".
ברק הוסיף, כי גם אם בבדיקת סקר האדמה יימצא שאדמת המאחז מצויה בבעלות המדינה או בבעלותם של ישראלים, אין בכך כדי להפוך את המאחז להתיישבות חוקית. "הכשרת המאחז מחייבת השלמתם של הליכים במישור המדיני (החלטת ממשלה על הקמת יישוב או שכונה חדשים), המוניציפאלי (הוצאת צו של המפקד הצבאי בדבר שיוכו המוניציפאלי של היישוב) והתכנוני (הפקדת תוכנית מתאר ואישורה וקבלת היתרי בנייה מרשויות התכנון הרלבנטיות)".
"מטעמים אלה - ולאור העובדה כי מבני המאחז נבנו ללא תוכנית מתאר ומבלי לקבל היתרי בנייה כדין- לא מצאנו עילה להתערב בשיקול הדעת של מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, בכל הקשור בהכרזת המאחז כשטח מתוחם ובפינויו".
בשולי הדברים נציין, כי המתנחלים רואים בכוונה לפנות את גבעת הרוא"ה כמהפך בגישת הממשלה, משום שמדובר ביישוב של ממש, שמבחינת המאחזים הלא חוקיים הוא השני בגודלו בשטחים - אחרי מיגרון, בו מתגוררות כ-45 משפחות.
בג"צ 5853/04 "אמנה" תנועת ההתיישבות של גוש אמונים אגודה שיתופית ואח' נ' ראש הממשלה ואח'