פטריק דואל בדיאטה. הוא שוקל כעת 320 קילוגרם. הוא מקווה לרדת עוד 180 קילוגרם.
כשנכנס דואל לבית החולים הוא שקל למעלה מחצי טון. דואל רואה את האשם בגנים גרועים ובעסקי המסעדות בהם היה מעורב בשנותיו המוקדמות. למעשה המשיך דואל לאכול עד שהגיע ל-486 קילוגרם, משקל אותו ניתן היה לקבוע רק כשעלה על משקל של משאיות המועמסות בתבואה...
כדי להביא אותו אל המשקל היה צורך להרוס קיר בביתו ולחלצו משם. ממשקל המשאיות, נלקח דואל באמבולנס מיוחד לבית החולים Avera McKennan, ב-4 ביוני.
"כשפטריק הגיע הוא גסס", אמר ד"ר פרדריק האריס, המנהל צוות של שמונה אנשי מקצוע המטפלים בדואל בן ה-42. "דואל סבל ממחלת לב, סוכרת, לחץ דם גבוה ובעיות נוספות הקשורות להשמנה", הוסיף האריס. הוא סבל מקשיי נשימה ומתת תזונה, מאחר ורוב הקלוריות שצרך הגיעו ממזון עשיר בשומנים ובפחמימות.
כעת, כשהוא בדיאטה של 1,200 קלוריות ליום, מקווה דואל להגיע למטרה - 136 קילוגרם, ולהיות מספיק בריא כדי לעבור ניתוח לקיצור קיבה שעלול להיות מסוכן כעת עבורו. דואל הסיר את הקילוגרמים הרבים כשמונה חודשים לפני המועד הצפוי, לדברי רופאיו. לאחרונה, הלך דואל בפעם הראשונה מזה חודשים. כעת הוא מסוגל ללכת את הדרך הקצרה במסדרון בית החולים. הוא מקווה כי יעבור לאגף השיקום של בית החולים, אולי אפילו בחודש אוקטובר.
ד"ר האריס - שהיה שמן בעצמו ועבר ניתוח קיבה לפני מספר שנים, עשה מאמצים כבירים כדי לשכנע את בית החולים לאשפז את דואל. ברוב עלות אשפוזו בסופו של דבר ישא בית החולים עצמו. צוות הרופאים הכין מיטה מיוחדת, מחוזקת, שתוכל לשאת את משקלו של דואל ועובדי בית החולים התקינו מערכת הרמה מיוחדת כדי לסייע ולאפשר לאחיות לשקול אותו. אחד מחדרי בית החולים עוצב מחדש במיוחד כדי לאשפז אותו, את המיטה הגדולה ואת הצוות הסועד אותו.
כאדם חברותי, המבקש חיבוקים מהאחיות והמבקרים, דואל אומר כי לא אכפת לו מכל תשומת הלב שהוא מקבל מאז הגיע לבית החולים בחודש יוני. "כל עוד אנשים מקשיבים למה שיש לי לומר", אמר דואל, "כל עוד אני מצליח להעביר את המסר שלי זה לא מפריע לי".
כשהוא מרותק למיטה מאז הסתיו האחרון, חשב דואל בתחילה לשמור על פרטיותו, אך הבין כי הוא יכול להועיל הרבה יותר על-ידי כך שישוחח על השמנתו, על הסטיגמה ועל חוסר המקורות הפיננסיים והרפואיים הזמינים לאנשים במשקלו. לדבריו, רוב האנשים גילו סימפטייה וההוכחה היא עשרות מכתבים וגלויות המודבקים על קירות חדרו בבית החולים - חלקם אפילו מאוסטלריה.
רק אנשים מעטים היו ביקורתיים, סיפר דואל. אחד קרא לו בשמות ואחר נזף בו על שהעלה משקל בנברסקה ואז ביקש מרופאים בדרום דקוטה לפתור את בעיותיו.
דואל, שגובהו מעט פחות ממטר ושמונים, נלחם מאז ומתמיד במשקלו. הוא שקל כ-41 קילו כשהיה בגן הילדים ולמעלה מ-113 קילו כשהיה בבית הספר היסודי. אביו וסבו היו שניהם גדולי מימדים (כל אחד מהם שקל יותר מ-136 קילוגרם). אך לדבריו, שנים של הרגלי אכילה גרועים וקריירה בעסקי המסעדות הם שדחפו אותו לאסונו. "חלק מהסיבות היו גנטיות, ברור", אמר. "אך כטבח ומנהל מסעדה שעבד שעות ארוכות והיתה לו גישה לכל סוגי המזונות אכלתי כל מה שרציתי".