ילדים בני 10 המבלים זמן רב בפעילות 'אופיינית' למינם, נוטים לגלות יותר עניין אקדמי סטראוטיפי, כישורים ומאפיינים אחרים שנתיים מאוחר יותר, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ברויטרס (יום א', 26.9.04).
עוד נמצא, כי בנות המשחקות שעות רבות ב"משחקי בנות" כמו קריאה, עבודות יד, ריקוד או משחקי בובות, נוטות לקבל ציונים גבוהים יותר באנגלית, לגלות רגישות גבוהה יותר, ולהיות בעלות ביטחון עצמי נמוך יותר, מה ששכיח יותר בקרב בנות, כך ציינו חוקרים מפנסילבניה.
לעומת זאת, בנות שבילו זמן רב יותר בפעילות ספורטיבית - עיסוק "גברי" מסורתי - נטו לגלות יותר עניין במתמטיקה שנתיים לאחר מכן, ללא כל קשר לעניין שגילו במקצוע זה כשהיו בנות 10.
באופן דומה, בנים שבילו זמן רב כשהם מנגנים - עיסוק "נשי" מסורתי - קיבלו ציונים טובים יחסית במתמטיקה שנתיים מאוחר יותר.
ממצאים אלו מראים, כי הפעילות בה עוסקים ילדים בגיל 10 יכולה להיות בעלת השפעה חזקה בשנותיהם המאוחרות יותר, כך לדברי מי שהוביל את המחקר. התבנית ההתנהגותית המתחילה בבית הספר היסודי היא בהחלט בעלת משמעות לדברי החוקרים.
לדברי החוקרים, אימוץ של רבים מהעיסוקים שבאופן מסורתי מאפיינים את אחד המינים יכול להגדיל את תחומי העניין של ילדים. לכן, הורים ירצו אולי לעודד את ילדיהם לשאוף לפעילויות שאינן קשורות בצורה אופיינית למינם כדי להרחיב את אופקיהם.
החוקרים ראיינו 200 ילדים בכורים בני 10, בנים ובנות ואת משפחותיהם, ואז יצרו עם הילדים קשר טלפוני כדי לשאול אותם כמה זמן בילו בפעילויות שונות באותו היום. שנתיים לאחר מכן, יצרו החוקרים קשר בשנית עם הילדים ושאלו אותם על ציוניהם, תחומי העניין שלהם ותכונות אחרות. הממצאים פורסמו בעיתון "פסיכולוגיה התפתחותית".
למרות שנטייה משקפת לרוב כישורים, המאפיינים ותחומי העניין שנתגלו אצל הבנים שנתיים לאחר מכן הפתיעו: לדוגמא, בנים שבילו זמן רב יותר בחברת בנים אחרים נטו להיות רגישים יותר עם הזמן. לעומת זאת, בנות שבילו יותר זמן עם בנות אחרות נטו להיות רגישות פחות עם הזמן.
הסיבה כפי הנראה נובעת מכך שבנים המשחקים יחד, לעיתים קרובות משחקים בקבוצות גדולות, המערבות עבודת צוות ותפקידים מסובכים ומורכבים. בנות, נוטות לשחק בקבוצות קטנות יותר ומבלות חלק נכנבד מהזמן בשיחה.