פרקליטות המדינה הגישה לבג"צ (ד', 29.9.04) את תשובתה לעתירתם של סיעת המפד"ל בכנסת וראש מועצת חוף עזה, אבנר שמעוני, שעתרו למנוע תשלום מקדמות למתיישבים שיחליטו להתפנות מרצון עוד לפני ביצוע ההינתקות בשטח.
טענתם המרכזית של העותרים ומשפטנים בכירים המגבים את עמדתם, הינה שהממשלה מנועה מלשלם מקדמות בטרם אושר חוק הפיצויים על-ידי הכנסת, בחקיקה ראשית. החלטה כזו לתשלום המקדמות, טוענים העותרים, מנוגדת לכאורה להחלטת הממשלה מחודש יוני שקבעה במפורש: שלא מחליטים עדיין על פינוי היישובים עצמם, אלא רק על הקמת גופים שיטפלו בפינוי, אם וכאשר הממשלה תחליט עליו.
יתרה מכך, טוענים המשפטנים, ראש הממשלה אריאל שרון, פועל בניגוד לחוק, כאשר הוא מנסה לכפות על קופת המדינה תשלום סכומי כסף גבוהים ללא כל בסיס לכך בחוק התקציב.
בכתב תשובתה טוענת המדינה, כי תשלום המקדמות למתיישבים במסגרת תוכנית ההינתקות, נעשה מתוקף החלטות ממשלה, ולא יבוצע בפועל לפני שיתקבל לכך אישור בוועדת הכספים או בחוק התקציב.
לדבריה, אין מניעה לשלם לאנשים המעוניינים מרצונם להתפנות, וזאת מאחר שפעילות זו תתבצע לא בהפעלת סמכות שלטונית כלפי המתפנים מרצון, אלא בתהליך של הסכמה עימם. עוד טוענת המדינה, כי תשלום מקדמות ללא חקיקה ראשית, מצוי במסגרת סמכותה השיורית של הממשלה על-פי סעיף 32 לחוק יסוד ממשלה, באשר המדובר בהענקת תמריצים ומענקים לחלקים מסויימים באוכלוסיה המצויה בגדר שיקול דעתה.
כך או כך, נראה כי הוויכוח המשפטי סביב חוקיות מעשי שרון והמנהלת ילך ויתעצם, וזאת לפחות עד אשר תתקבל חקיקה ראשית בכנסת בנושא. אך בימין טוענים, כי גם אם וכאשר תקבל הכנסת את הצעת חוק יישום תוכנית ההינתקות, על סעיפיה הפוגעים אנושות בזכויות חוקתיות של המתיישבים לקניין, תנועה, וכבוד האדם, עדיין יתבקש בג"צ לפסול אותה בטענה שהיא בלתי חוקתית. ואכן, בחינת סעיפי הצעת החוק שהתפרסמה השבוע, בהחלט מעלה סימני שאלה קשים במישור זה.
