במועצה להשכלה גבוהה מרוצים מההסכם הרב-שנתי שנחתם בחודש יולי השנה עם משרד האוצר. מהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) נמסר, כי ההסכם הרב-שנתי מאפשר למערכת ההשכלה הגבוהה לנשום לרווחה לאחר כמה שנות משבר. ההסכם מאפשר לממש תכניות הבראה והתייעלות לאוניברסיטאות ולמוסדות המחקר, ויביא לתוספת משאבים משמעותית לתקציב ההשכלה הגבוהה בכל אחת מחמש שנות ההסכם.
בוועדה מאמינים שיש בכך זריקת עידוד, אך לא ניתן להתעלם מהמשבר שנוצר בשנים האחרונות בהשכלה הגבוהה. אחד הביטויים למשבר בשנת הלימודים הבאה הוא גידול של 2% בלבד במספר הסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה.
יו"ר הות"ת פרופ' שלמה גרוסמן מסר כי: "ההסכם הנו על תוספת לתקציב ההשכלה הגבוהה בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח על-פני חמש שנים והוא יביא לייצוב המערכת. יחד עם זאת, עדיין אי אפשר להתעלם מהקיצוצים הנרחבים שחלו בשנים האחרונות על מערכת ההשכלה הגבוהה והביאו אותה אל סף קריסה."
מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), רו"ח שוש ברלינסקי, מסרה כי: "ההסכם מאפשר גם את המשך יישומה של מדיניות הגברת הנגישות להשכלה הגבוהה, גם אם לא באופן מלא, וכל זאת תוך הפניית משאבים ומאמצים לשמירת המצוינות האקדמית וקידום המחקר".
ביום ראשון הקרוב יפקדו כ-245,075 סטודנטים את 8 האוניברסיטאות, 23 המכללות האקדמיות, 26 המכללות להכשרת מורים ואת עשרות מרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה.
עליה של 2% בלבד במספר הסטודנטים לתואר ראשון 78,900 סטודנטים לתואר ראשון יחלו את לימודיהם באוניברסיטאות. 8,900 במכללות האזוריות. 38,000 סטודנטים ילמדו השנה באוניברסיטה הפתוחה. 52,720 סטודנטים יחלו את לימודיהם השנה במכללות האקדמאיות ו-21,700 במכללות להכשרת מורים.
מבין 153,320 הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות (ללא האוניברסיטה הפתוחה), ילמדו כ-54% מהם במכללות. כ-49% במכללות אקדמיות ובמכללות להכשרת מורים וכ-6% במסלולים האקדמיים באחריות אקדמית של האוניברסיטאות וכ-46% באוניברסיטאות.
מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות (ללא האוניברסיטה הפתוחה) צפוי לגדול בכ-2% בלבד יחסית לשנה שעברה. האטה הנובעת מהקיצוצים התקציביים שהושתו על מערכת ההשכלה הגבוהה, בחלקם בשל הקפאת מספרי הסטודנטים. לשם השוואה, במהלך שנות ה-90 גדל מספר הלומדים לתואר ראשון במוסדות אלה בקצב שנתי מהיר מאוד של 8.7% לשנה.
כ-47,050 סטודנטים צפויים להתחיל השנה את לימודי שנה א' באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה, בדומה למספרם בתשס"ד. נתון זה הוא ביטוי נוסף לקיפאון במספרי הסטודנטים ולקשיים התקציביים בהם נתונה מערכת ההשכלה הגבוהה.
עלייה מתמדת במספר המועמדים ללימודי תואר ראשון יחד עם זאת מציינים במועצה להשכלה גבוהה, כי מספר המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות נמצא במגמת עלייה מתמדת. בראשית שנות ה-90 נרשמו כ-25,000 מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, מספרם התייצב סביב ה-34,000 בראשית שנות ה-2000. בשנת תשס"ג עלה מספר המועמדים ל-38,000 ובתשס"ד הגיע לשיא של כ-43,000, עליה של כ-12% בשנה.
על-פי הערכת המועצה להשכלה גבוהה, הגידול המשמעותי בתשס"ד קשור בשינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות שהונהגה בשנה זו. הסבר זה מקבל אף חיזוק מסוים מהירידה עליה מדווחות האוניברסיטאות בתשס"ה, וככל הנראה יחזור מספרם של המועמדים לעמוד על סדרי הגודל של תשס"ג (כ-38,000 מועמדים).
ביקוש לתואר שני במינהל עסקים, מדעי החברה וחינוך מספר הסטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות גדל מ-21,980 בתשנ"ד לכ-35,840 בתשס"ד. מדובר בגידול של כ-63% על פני עשור, בעוד מספר הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות גדל באותה תקופה בכ-25%.
מרבית הגידול התרכז במינהל עסקים, מדעי החברה וחינוך. על-מנת לענות לביקוש הער ללימודי תואר שני, הורחבו כבר בשנתיים האחרונות המסגרות ללימודי תואר שני הן במכללות האקדמיות, הן באוניברסיטה הפתוחה והן במכללות להכשרת עובדי הוראה.
מספר הלומדים לתואר שני בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה צפוי לגדול בתשס"ה בכ-3,000 סטודנטים (שהם כ-7.4% גידול) יחסית לתשס"ד, כשמרבית הגידול הוא במכללות האקדמיות.
תוכניות לימודים עצמאיות למכללה האשקלון ועמק הירדן בשנת הלימודים תשס"ד ניתן היתר למכללה האקדמית אשקלון לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיים בו תוכניות לימודים עצמאיות בעבודה סוציאלית ובכלכלה וניהול. כמו כן, ניתן היתר למכללה האקדמית עמק הירדן ואישור לפתיחת תוכנית לימודים בהנדסת אלקטרוניקה ובמלונאות ותיירות.
שתי מכללות אלה פעלו עד השנה הנוכחית תחת האחריות האקדמית של אוניברסיטת בר אילן. מתן היתרים אלה ופתיחת תוכניות הלימודים העצמאיות שהוזכרו, הם שלב משמעותי בהפיכת מוסדות אלה למוסדות עצמאיים מוכרים להשכלה גבוהה.
עלייה בנרשמים למקצועות הרפואה; ירידה בביקוש למקצועות מדעי המחשב נתונים ראשוניים לגבי תחומי הלימוד שהיו מבוקשים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתשס"ד, נותנים ביטוי מסוים למקצועות המבוקשים בשוק העבודה. מספר המועמדים בעדיפות ראשונה במקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ירד משיא של כ-3,650 בתשס"א לכ-2,500 בשנתיים האחרונות. מספרם של המבקשים ללמוד מקצוע מלימודי ההנדסה והאדריכלות עלה לכ-7,000 סטודנטים בתשס"ד, גידול של כ-25% יחסית לתשס"ג.
במספר הנרשמים בעדיפות ראשונה ללימודי רפואה בתשס"ד הייתה עליה משמעותית ומספרם הגיע לשיא של 2,500, יחסית לכ-1,500 בשנה שקדמה לה. גם מספרם של המבקשים ללמוד מקצוע עזר רפואי נמצא במגמת עלייה מתמדת והגיע לכ-4,700 בתשס"ד. מספרם של המועמדים ללימודי משפטים עלה לכ-2,500, לאחר התייצבות סביב ה-2000 בשנים האחרונות.
במספרם של המבקשים ללמוד מקצוע מתחום מדעי החברה נמשכה העלייה ומספרם הגיע לכ-11,000 בתשס"ד. מספרם של המבקשים ללמוד לימודי עסקים נותר כמעט ללא שינוי והגיע לכ-1,700 מועמדים בתשס"ד. במדעי הרוח ירד מספר המועמדים לכ-5,900 יחסית ל-6,200 בתשס"ג.
עלייה במספר הנשים הלומדות תארים מתקדמים במשך כשלושה עשורים רצופים ועד לשנים האחרונות עלה אחוז הנשים הלומדות לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. מגמה זו הגיעה לשיאה בשנת תש"ס כאשר כ-57.5% מהסטודנטים לתואר ראשון היו נשים. בשנתיים האחרונות התייצב שיעורן על כ-56%.
התייצבות זו נבעה בין היתר מהמשך הגידול במוסדות המלמדים את מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה בהם אחוז הנשים הוא נמוך יותר, ובמקביל מאי הגידול במספר הסטודנטים במכללות להכשרת מורים בהן אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר.
גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים. בשנת תש"ן חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה-50% ובשנת תשס"ג הגיע שיעורן לכ-57%. בלימודי התואר השלישי צפויה להימשך מגמת העלייה באחוז הנשים, כשבתשנ"ט עבר שיעורן את ה-50% והגיע ל-52.7% בתשס"ג.
אחד ההישגים המרשימים של מערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון הוא בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב אוכלוסיית הפריפריה ובקבוצות אוכלוסייה חלשות. בשנת תשס"ד למדו מעל ל-20% מהסטודנטים לתואר ראשון במוסדות הלימוד במחוזות הצפון והדרום (6.8% במחוז הצפון ו-15.2% במחוז הדרום), לעומת 9% שלמדו במחוז הדרום בלבד בשנת תש"ן.
שינוי משמעותי זה במפת ההשכלה הגבוהה של ישראל, שהתרחש בשנים האחרונות, לא היה מתאפשר אלמלא הופנו המשאבים התקציביים הנחוצים אל שני מחוזות הפריפריה. עד תשס"ד היו מחוזות הפריפריה היחידים שהגדילו את חלקם יחסית לארבעת המחוזות האחרים. בתשס"ד נעצר הגידול היחסי של שני מחוזות אלה, בשל ההאטה בגידול במספרי הסטודנטים לתואר ראשון.
עלייה חדה במספר הנשים הערביות באוניברסיטאות אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון עדיין נמוך מאוד אך נמצא במגמת עלייה ברורה. בתשס"ג עמד שיעור זה על כ - 11.0% בהשוואה ל - 9.3% בתשנ"ט. גידול זה נבע, בין היתר, מפתיחת המכללות באזורי הפריפריה שהגבירו את נגישותה של האוכלוסייה הערבית להשכלה הגבוהה.
בהקשר זה חשוב לציין את העלייה המשמעותית שחלה בהשתתפותן של הנשים הערביות בלימודים באוניברסיטאות; אם בתחילת שנות ה-90 היוו הנשים הערביות רק כ-40% מבין הסטודנטים הערבים שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, הרי שבתשס"ג הגיע חלקן כבר לכ-57% מהם, בדומה לשיעור הקיים בקרב האוכלוסייה היהודית.
התפתחות זו קשורה גם היא ללימודים המתקיימים במכללות האקדמיות. הלימודים במוסדות אלה אפשרו לסטודנטיות הערביות ללמוד בקרבת מקום מגוריהן, מבלי להתרחק מהמסגרות המשפחתיות והחברתיות שלהן.
לאחר תקופה ממושכת של קיפאון, מסתמן בשנים האחרונות גידול בשיעור הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות - גידול שהתאפשר הודות להגברת השתתפותה של האוכלוסייה הערבית בלימודי התואר הראשון בעשור שחלף. בשנת תשס"ג עמד שיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות על 5.0% בהשוואה ל-3.6% בתשנ"ט.
