דב תדמור, מי שהיה מנכ"ל השקעות דיסקונט במשך 14 שנים, הורשע הבוקר (יום א', 10.2.02) על-ידי השופט דוד רוזן בבית המשפט השלום בתל אביב, בעבירה על חוק ניירות ערך - מסירת פרט מטעה בדוחות הכספיים, שמשמעותו הטעיית המשקיעים.
תדמור נחשב לאחד הבכירים בקבוצת אי.די.בי., שבשליטת משפחת רקנאטי. ב-1999 עזב קבוצה זו, לאחר שעבד עימה 38 שנים רצופות, בתפקידים שונים [ראו משמאל: תיק אישי].
יחד עימו הורשעו החברה עצמה; שלמה כהן, מי ששימש יועצה המשפטי של החברה; יוסף בוק, מנהל הכספים לשעבר בחברה; ויעקב אשל - מנהל בכיר בחברה אותה עת. הטיעונים לעונש יישמעו ביום 6 במרס 2002. תדמור יוצג במשפטו על-ידי עו"ד יגאל ארנון. התביעה יוצגה על-ידי עו"ד אילנה מודעי.
בהכרעת הדין נקבע, כי הנאשמים הסתירו מהציבור ב-18 דיווחים שונים את המידע המהותי והחשוב הנוגע לדוחות הכספיים של ישקר (חברה-בת), וזאת בדרך של מסירת הדוחות המלאים לרשות ניירות ערך - מבלי להעבירם לבורסה. את הדוחות החסרים, לעומת זאת, העבירו לפרסום בקרב הציבור.
בדרך זו יצרו את הרושם אצל הרשות, כי הם מדווחים כדין, אך בפועל, הסתירו את המידע מהציבור. כך נהגו גם בנוגע לדוחות הכספיים של חברת תפרון ובנוגע לדוחות חברת טכנולוגיית להבים, שגם הן נמנו עם החברות הקשורות לקבוצת השקעות דיסקונט.
הפרשה כולה התעוררה בעקבות מאבקו של סטף ורטהימר כנגד השקעות דיסקונט. השקעות דיסקונט ביקשה לכלול את הדוחות של ישקר במאזנה המאוחד. ורטהימר התנגד בתוקף, בטענה כי מדובר בחברה פרטית, וכי חשיפת דוחותיה עלולה לפגוע בסודות מסחריים שלה. בעקבות חילוקי הדעות החריפים, שבאו לידי ביטוי גם בהתנגשות עסקית, נפרדו שתי הקבוצות: ורטהימר רכש את חלקה של השקעות דיסקונט בחברת ישקר. ואולם, תוך-כדי הסכסוך, התגלו הפערים שבין הדיווחים, ובעקבות זאת נפתחה חקירה פלילית שבסופה הוגש נגדם כתב אישום שבו הורשעו עתה.
