האיכות הירודה של מי הקולחים המשמשים להשקיה, גורמים לזיהום הקרקע, מי תהום ופגיעה ביבולים. כך עולה מסיכום תוצאות הניטור לגבי איכות מי הקולחים ברחבי הארץ.
מסיכום תוצאות ניטור שבוצעו על-ידי אגף מים ונחלים, במשרד בדיקת מי הקולחים בוצעה ב- 117 מאגרי השקיה בכל רחבי הארץ, המספקים כ-95 מיליון מטרים מעוקבים (מ"ק) להשקיה.
מתוצאות הבדיקה עולה כי:
- ב-%50 מהמים עולה ריכוז הכלוריד על 300 מג"ל (מיליגרם לליטר), ובעוד %9 הוא עולה על 500 מג"ל. איכות זו גרועה בהרבה מהתקן המוצע לאיכות קולחים - 250 מג"ל, דבר הגורם לזיהום חמור של הקרקע ומי התהום, במיוחד באזורים עמק יזרעאל ושפלת החוף.
- ב-%55 מהמים עולה ריכוז הבורון על 0.6 מג"ל, דבר הגורם לפגיעה בגידולים רבים הרגישים לבורון, כגון פרדסי הדרים ומטעי נשירים. התקן המוצע הוא 0.4 מג"ל.
- ב-%17 מהמים עולה ריכוז החנקן על 24 מג"ל, וב-%20 נוספים הוא עולה על 50 מג"ל. ריכוזי חנקן גבוהים במי השקיה הם מהגורמים העיקריים לעליית ריכוזי חנקות במי תהום, דבר שגרם להשבתת קידוחים רבים שסיפקו מי שתייה לערים. התקן המוצע עומד על 10 מג"ל בלבד.
לדברי מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, יצחק גורן, יש לפעול לקידום התקנים החדשים לאיכות מי הקולחים על פי דרישות המשרד לאיכות הסביבה. אימוץ התקנים יוסיף למעלה מ- 400 מיליוני מ"ק קולחים לשימושים כמעט בלתי מוגבלים, יופסק זיהום הקרקע והמים, תתאפשר הרחבת היצע השימושים החקלאיים, התעשייתיים, והאחרים בקולחים, ובכך יהיה חסכון כלכלי ניכר למשק ולמצוקת המים.
ראש אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה, ד"ר ישעיהו בר אור, מסר כי תוצאות אלו מוכיחות כי כיום נעשה שימוש נרחב להשקיה בקולחים באיכות כימית גרועה. קולחים אלו גורמים לזיהום מי התהום, להרס מבנה הקרקע ולפגיעה בגידולים החקלאיים.