"הרפורמה המוצעת על-ידי צוות בכר, כפי שהתפרסמה עד כה, היא רעה לצרכנים ולשוק ההון בישראל" - כך קובע דוח שהוזמן על-ידי איגוד הבנקים, והוכן על-ידי יועצים מחברת הייעוץ האמריקנית Promontory Financial. הדוח הוגש לשר האוצר, בנימין נתניהו, ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן.
על-פי הדוח, הרפורמה לא תעודד את התחרות בתחום הפיננסי, אלא עלולה לפגוע בה. התוצאה תהיה התייקרות של השירותים הפיננסיים.
הדוח, שהוזמן כאמור על-ידי איגוד הבנקים, הושלם בימים אלה, בהמשך לביקורם של היועצים בישראל בחודש שעבר. באיגוד מציינים כי "ראשי קבוצת הייעוץ מילאו תפקידים בכירים ביותר בממשל האמריקני בתחום הבקרה והפיקוח על שוקי הכספים וההון שם, והם אף בעלי רקע אקדמי מרשים".
היועצים הם: יוג'ין לודויג, לשעבר המפקח על הבנקים בארה"ב; פרופ' אלן בלינדר, לשעבר סגנו של אלן גרינספן בפדרל ריזרב בנק ומן הכלכלנים המובילים בארה"ב; אליזבת מקול, לשעבר המפקחת על הבנקים בניו-יורק; והמשפטן אלפרד מוזס.
מחברי הדוח מציינים, כי הם מאמצים בכל לב את השאיפה הכפולה של צוות בכר להגביר את התחרות ולהקטין את ניגודי העניינים במערכת הפיננסית בישראל.
ואולם, לאחר בחינה מעמיקה של שוק ההון בישראל, ועל בסיס ניתוח עסקים אחרים בעולם, הם קובעים שהרפורמה המוצעת מנוגדת למקובל בשוקי ההון והבנקאות במדינות המפותחות, והיא עלולה דווקא להקטין את התחרות, ללא השפעה ממשית על בעיית ניגודי העניינים. להערכתם, החלטה לבצע רפורמה שעיקריה מנוגדים למגמות המקובלות בעולם מהווה הימור מסוכן.
היועצים האמריקנים קובעים, כי ניתוק הבנקים מניהול תיקי ניירות ערך באמצעות קופות הגמל וקרנות הנאמנות, מנוגד למגמה הרווחת בעולם של בנקאות אוניברסלית. הם מביעים דאגה מיוחדת מן ההמלצה לחייב את הבנקים לגבות דמי הפצה רק מן הצרכנים באופן ישיר - שיטה שאין לה מקבילה בעולם כולו.
לטענתם, יישום של המלצה זו עלול להרחיק את הבנקים כליל משוק קופות הגמל וקרנות הנאמנות, תוך ויתור מזיק למשק על מערך ההפצה שלהם. אם כך יקרה, יש להניח כי העלויות לצרכן יעלו.
הדוח קובע עוד, כי המלצות צוות בכר לא יתרמו לפתרון שאר הבעיות מהן סובל הסקטור הפיננסי. במקביל, מביעים מחברי הדוח דאגה מהאפשרות שלרפורמה המוצעת יהיו השפעות לוואי שליליות, כמו פגיעה באיתנות הבנקים, באשראי לעסקים קטנים ובכושר התחרות הבינלאומי של הבנקים.
היועצים מציינים, כי אמנם קיימת רמת ריכוזיות גבוהה במערכת הבנקאית בישראל, אך היא אינה גבוהה יותר מזו הקיימת במדינות מפותחות אחרות בגודל דומה. התחרות צומחת מתוך כניסה של מתחרים חדשים ולא על ידי הוצאת מתחרים קיימים.
"אם הבנקים ייצאו מתעשיית קופות הגמל וקרנות הנאמנות, קיימת אי-ודאות רבה סביב השאלה מי יבוא במקומם. אך דבר אחד ברור: השיטה החדשה להפצת מוצרי קופות וקרנות, תהא אשר תהא, תהיה כמעט בוודאות יעילה פחות, ולכן יקרה יותר, מהערוצים הקיימים בבנקים", מציינים מחברי הדו"ח.
היועצים האמריקנים מציינים עוד, כי בעיית ניגודי העניינים קיימת בכל תעשיית קרנות הנאמנות בעולם. בעיה זו ניתנת לטיפול באמצעים שונים הכוללים הגברת שקיפות, חקיקה ונהלים, כולל אכיפה וענישה. לטענתם, המלצות צוות בכר לא יפתרו את הבעיה, והיא תתעורר גם אצל הבעלים החדשים של קופות הגמל וקרנות הנאמנות.
מחברי הדוח מזכירים, כי בישראל נוהגים להשתמש בדוגמה של האיסור שהוטל על בנקים בארה"ב בשנת 1933 לפעול בתחומים שונים (במסגרת חוק גלאס-סטיגל). לטענתם, יש הרבה חוסר הבנה באשר למגבלות הללו, שאינן דומות למה שמוצע על-ידי צוות בכר, מה גם שהיום יש תמימות דעים בקרב המומחים שחוק זה נחשב לשגיאה, שנדרשו עשרות שנים לתקנה. לפיכך החוק הוא לא דוגמה נכונה להעתקה.
הם מזכירים, כי בהופעתו בפני ועדת הבנקאות של הקונגרס בשנת 1999, אמר הנגיד האמריקני אלן גרינספאן, כי "קיימת תמימות דעים בין כל הגורמים המעורבים - פרטיים וממשלתיים, שיש להסיר מגבלות אלו" (נגד כניסת בנקים לתחומי הביטוח וניירות הערך).
"חשוב להבהיר, כי בניגוד לדעה הרווחת בישראל, חוק 'גלאס-סטיגל' לא מנע מבנקים בארה"ב לעסוק בתחום ניהול תיקים במסגרת קרנות נאמנות וכד' - איסור שמציע צוות בכר להחיל על הבנקים בישראל. לפיכך, הרעיון כאילו המלצות בכר דומות לחוק האמור בטעות יסודו".
מחברי הדוח מציינים עוד שורה של בעיות, שמהן סובל לכאורה שוק ההון הישראלי, שאינן בהמלצות בכר בכדי לפתור או להקל עליהן. יישום ההמלצות לא יביא, בין היתר, להגברת ההנפקות הפרטיות או לפיתוח התיווך החוץ בנקאי, ולפיכך לא יתרמו לשכלולו של שוק ההון.