ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית חשפו שרידים נוספים ממבנה בית הכנסת העתיק מהמאות ה-5 וה-6 לספירה, בעיירת החוף סרנדה שבדרום אלבניה, מול האי קורפוס. מדובר בעונה שנייה של חפירות שהסתיימה בימים אלו. החפירות נערכו על ידי משלחת ישראלית של ארכיאולוגים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם האקדמיה האלבנית למדעים.
בראש המשלחת הישראלית עמדו הפרופסורים אהוד נצר וגדעון פרסטר מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. השנה הצטרפה אל המשלחת חוקרת ידועה מצרפת המתמחה בתיעוד פסיפסים, מריה פט-רינו, אשר השתתפותה היוותה תרומה חשובה למחקר רצפות הפסיפס המגוונות שמעטרות את בית הכנסת.
בעונה שהסתיימה באחרונה הורחב תחום החפירה ונחשפו מספר חדרים בסמוך לאולם שברצפתו נחשפו בעונה שעברה מנורת שבעה קנים, אתרוג ושופר. חדרים אלו היו הרחבה של האולם עם המנורה, וכללו אף הם רצפות פסיפס מרהיבות עין ששרדו בחלקן, ביניהן בולט עיטור של קבוצת דגים במרכזו של אחד החדרים. בעונה זו של החפירות התבהר כי ההתפתחות האחרונה המרכזית בבנייה במקום היתה בניית בזיליקה.
באתר שבו מצוי בית הכנסת העתיק בוצעו לראשונה חפירות לפני כ-20 שנה בתקופת השלטון הדיקטטורי ששרר באלבניה, אולם עד כה לא נעשה במקום מחקר מקיף. החופרים הראשונים סברו כי מדובר בכנסייה אולם חשדו כי בהריסות נמצא גם בית כנסת, ולכן נעשתה פנייה אל המכון הישראלי. משלחת החפירות הישראלית-אלבנית גילתה כבר בעונת החפירות הראשונה כי בית הכנסת עבר מספר גלגולים ורק בשלב האחרון שלפני חורבנו הפך לכנסייה.
הארכיאולוגים מצביעים על כתובת המצויה בבית הקברות היהודי בוונוסה שבדרום איטליה, ולפיה נקברה במקום בשנת 521 לספירה אגוסתה, בתו של ישי, ראש הקהילה באנכיאסמון (אונכיסמוס), שמה העתיק של סרנדה אשר באותם ימים הייתה בתחום אזור אפירוס ביוון.
החוקרים הישראלים מציינים את היחס החיובי שזכתה לו המשלחת ואת שיתוף הפעולה עם האלבנים. לדבריהם, כבר בשנה הקרובה מתכוננת המשלחת לחזור לאתר לעונת חפירות מורחבת, על-מנת לחשוף גם את חלקה הדרומי של הבזיליקה המצוי מתחת לרחוב מרכזי בעיירה סרנדה.
