זו לא הפעם הראשונה אמנם, אך מציאת דוחות מעקב אחר תנועות פעילי הטרור, במשרדי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים בעזה, בהחלט אינה תורמת ליחסים הצוננים ממילא עם הרשות. הדוחות, כפי שגילה השבוע בכיר בזרוע הצבאית של החמאס, נוגעים בעיקר לאנשי גדודי עז א-דין אל-קסאם.
הללו נפלו לידי אנשי החמאס במבנים ההרוסים של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, כמעין שלל שנותר מאחור, במהלך מבצע ימי תשובה. בחמאס לא היו מופתעים במיוחד, אך בוודאות ניתן לומר, כי מדובר בהעמקת המתיחות בין הרשות לבין התנועה, מתיחות המתעצמת ככל שמתגברים הדיבורים על ההינתקות.
"מבצע ג'בליה" מבצע ימי תשובה, או כפי שמכנים אותו הפלשתינים "מבצע ג'בליה", הביא עמו כמה חידושים מבחינת ההיערכות, ניהול המבצע והיקף ההילולה שבאה לאחריו. 17 יום של מבצע ימי תשובה, שקשה לומר כי השיג את יעדיו הצבאיים, נחרתו אצל הפלשתינים כניצחון המפואר של העת האחרונה.
חמאס - מדיני וצבאי חד המה ניהול המבצע, בצד הפלשתיני, הופקד בידי ד"ר ניזאר ריאן, איש פוליטי החבר בהנהגה המדינית של תנועת החמאס [ראו תמונות]. לבוש מדי צבא, ירד ריאן לשטח כבר בימיו הראשונים של המבצע ופיקד על החוליות הלוחמות. השבוע הגדיל ריאן להכתיר את המבצע ב"תבוסה לציונים": "טכנולגיית המיליארדים קרסה מול טכנולוגיית הסדינים", אמר, כשהוא מתכוון ליריעות הבד שנפרסו מגגות הבתים ברחבי ג'בליה, במטרה לאפשר תנועה חופשית לפעילים, תוך נטרול איום המזל"ט.
"האין זה נוגד את עמדת החמאס בדבר ההפרדה המוחלטת בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית של התנועה?" - נשאל ד"ר ריאן, על-ידי כתב עיתון "א-סביל", עיתון אופוזיציה ירדני. וכך משיב לו ריאן בהסבירו את הרעיון שעמד בבסיס החלטתו לרדת לשטח: "כאשר פולשים למולדת וגוזלים אותה, יש גזירה שווה לכולם - לאיש הפוליטי וללוחם, לגבר ולאשה. זה נכון, התנועה מפרידה בין שתי הזרועות, ואולם הצבא אינו מבדיל ביניהן. אני איש פוליטי אמנם ואין לי קשר לתחום הצבאי, אך זוהי ארצנו, וגם מנהיגי מדינות, כאשר פולשים למדינותיהם, עוטים על עצמם מדי צבא ויורדים לשטח. אנו לא שונים מיתר האומות".
"צה"ל ברח תחת אש" במשך כל השבוע התהדרו בחמאס ב"ניצחון המוחץ את הצבא החמישי בחוזקו בעולם". נעימות הניצחון הוכתבו מגבוה, בניצוח מחלקת ההסברה של התנועה. הדגש הושם על האבידות בצד הישראלי: "עשרות נפגעים; עשרות רכבים צבאיים הוצאו משימוש ונגררו חזרה לבסיסים; וכן - נפילת שלל רב בידי גדודי אל-קסאם". "גם פינוי הפצועים והנסיגה", מדגישים בזרוע הצבאית של התנועה, "בוצעו תחת אש ולוו במטחי פצצות מרגמה".
מלאכת התיעוד המדוקדקת של החמאס הגיעה במבצע ג'בליה לשיאים חדשים, עד רמת הסימוכין שהוצמדו להודעות ולנטילות האחריות. מומחים צבאיים ששוחחו עם מנהלי אתר האינטרנט הרשמי של התנועה, ניתחו את המודיעין החדש שנאסף על "האויב" במהלך המבצע: "צה"ל מפעיל יותר מבעבר מסתערבים בלבוש אזרחי וכוחות מיוחדים". בלשכת ההסברה של גדודי עז א-דין אל-קסאם התעקשו שהפיקוד הבכיר בצה"ל מצניע את היקף האבידות לכוחותינו. "הם מסתירים את המניין האמיתי של ההרוגים", נאמר שם, "רק שמות חיילים בעלי משפחות (בארץ) פורסמו, ואילו חיילים בודדים נקברו כאנונימיים מבלי שידווח על כך".
"יצאנו בזול" בכיר בגדודים הודה, כי אנשיו שילמו מחיר של 42 שהידים. "הם מחיר הניצחון והדיפת הקורבן". לדבריו, אנשי כוחות הביטחון הפלשתיניים נסוגו והותירו את ניהול המערכה בידי פעילי ההתנגדות. אותו בכיר מגולל את ההכנות למבצע: "אנשינו במוצבים הקדמיים העבירו לנו ידיעות על תנועות האויב, מספר הרכבים על סוגיהם השונים, צירי התקדמות וכו'. אנו גיבשנו בינתיים את תוכנית הדפנסיבה והקפצנו את חוליות העתודה. אנשינו צוידו בפצצות יאסין ובמטולי RPG ונפרסו בנקודות בהן צפינו את כניסת כוחות האויב". באתר הרשמי של החמאס, אף פורסמו תמונות אמצעי הלחימה שברשות פעילי הגדודים [ראו בצד שמאל].
אותו בכיר השיב בשלילה על השאלה האם אומדן ההרוגים הגבוה בצד הפלשתיני אינו מעיד בהכרח על ניצחון לצד השני. "אנו לא רואים בחללים 'אבידה'", הסביר תחילה, ואז החל מתמרן את השואל: "תאר לך מה היה קורה אילולא היינו מונעים מהאויב להתקדם - הרי שמספר ההרוגים בצדנו היה נאמד במאות, בנוסף לאלפי עצורים חורבן והרס כפול ומכופל".
לפי נתוני הפלשתינים, בימי מבצע "ימי תשובה" נהרגו יותר מ-140 פלשתינים, בהם 31 ילדים (לפי הודאת החמאס לפחות 42 מסך ההרוגים היו חמושים), וכן כ-500 פצועים, 139 מתוכם - ילדים. בנוסף ספגו הפלשתינים אבידות קשות לתשתיות: 85 בתים נהרסו כליל ומאות נוספים נפגעו במידה זו או אחרת. דוח שפרסמה רק אתמול סוכנות הסיוע של האו"ם אונר"א קובע, כי 675 פלשתינים (90% מהם פליטים) נותרו בלא קורת גג במהלך המבצע והנזק שנגרם מוערך בשלושה מיליוני דולרים.