בית המשפט המחוזי בירושלים גזר (יום ד', 27.10.04) 14 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף ש"ח על הקבלן ששון בראשי (48), שהורשע בקבלת כ-10 מיליון ש"ח שנגנבו מהבנק למסחר.
במקור, הואשם בראשי בהשתייכות לכנופיה הירושלמית וכן בקבלת הכספים שנגנבו על-ידי אתי אלון מהבנק למסחר, בחטיפתו של עופר מקסימוב, העברתו לרומניה, סחיטתו באיומים ובכליאתו, וכן בהלבנת הון, אולם במסגרת הסדר טיעון שהוגש במסגרת הליך של "גישור בפלילים", הוגש נגדו כתב אישום מתוקן בו נותר רק האישום של קבלת נכסים שהושגו בפשע (הכספים).
עופר מקסימוב לווה מה"עסק" של בראשי בשוק האפור בכתב האישום המתוקן בו הודה בראשי נאמר, כי בתקופה שבין חודש ספטמבר 2001 לחודש אפריל 2002, הוא ניהל יחד עם חבריו גבי בן-הרוש והמנוח מיכה אסלן, עסק של מתן הלוואות בשוק האפור וניכיון שיקים. במסגרת פעילות העסק, פתחו השלושה חשבון בבנק הפועלים. בין ה"לקוחות" שנטלו הלוואות מן העסק, היה המהמר עופר מקסימוב, שהימר בבתי קזינו בארץ ובחו"ל בסכומי עתק. את חובותיו לעסק החזיר מקסימוב בכספים שגנבה אחותו, אתי אלון, מהבנק למסחר ברחוב לילנבלום בתל אביב, שם עבדה כסגנית מנהלת מחלקת ההשקעות.
במהלך התקופה שבין חודש פברואר 2002 ועד ליום מעצרה של אתי אלון בחודש אפריל 2002, קיבל בראשי מעופר מקסימוב, במסגרת העסק האמור, כספים המסתכמים בכ-9,990,000 ש"ח, אשר הופקדו על-ידו בחשבון ה"עסק".
"הנאשם ידע, כי עופר מקסימוב צבר חובות המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים מהימוריו בבתי קזינו, וכי הלה נהג להחזיר את חובותיו באמצעות כספים שקיבל מאחותו שעבדה בבנק למסחר. על-רקע זה, חשד הנאשם שהכספים שקיבל ממקסימוב הנם גנובים, אך נמנע במכוון מלברר את מקורם".
עם זאת, מודגש בכתב האישום כי הצדדים מסכימים לקביעה שהכספים שקיבל בראשי לא נותרו בידיו, אלא הועברו לשותפיו ל"עסק" - גבי בן-הרוש ומיכה אסלן המנוח.
ביהמ"ש: בראשי מצוי במעגל השלישי של העבריינים בפרשת הבנק למסחר בגזר הדין, ציין השופט נועם כי "במעגל הראשון מצויים מבצעי המעילה ומי שהיו שותפים לגניבת הכספים – כמו אתי אלון, אחיה עופר ואביהם אביגדור; במעגל השני – מי שביצעו מעשי זיוף בשיקים רבים שנגנבו מהבנק; ובמעגל השלישי – כל אלו שקיבלו או העבירו תחת ידם את כספי הגניבה ביודעין או בעצימת עיניים בדבר מקור הכספים. פעילותו של הנאשם בזיקה לגניבת הכספים מהבנק למסחר ממוקמת, איפוא, במעגל של מקבלי ומפיצי הכסף הגנוב".
בית המשפט מסביר מדוע הסכימו הצדדים ללכת להליך המקדמי של 'גישור בפלילים', בו התנהל מו"מ להשגת הסדר טיעון בפני סגן נשיא בית המשפט (בדימ.), השופט עזרא קמא: "בכתב האישום המקורי הואשם הנאשם בעבירות רבות, שלהוכחתן אמורה היתה המאשימה להשמיע עשרות עדים. חומר החקירה בתיק זה היה עצום ורב, והקיף כ-130 קלסרים (!)".
השופט נועם הסביר, כי מדובר בהליך ש"הינו מההסדרים האלטרנטיביים לפתרון סכסוכים משפטיים... הליך זה התפתח בשנים האחרונות במספר בתי משפט – בתחילה באורח ניסיוני ובהמשך באופן מוסדי".
הסניגור: העונש המוסכם הינו ראוי והולם בא-כוחו של בראשי, עו"ד אבי אודיז, ביקש מהשופט נועם לקבל את הסדר הטיעון שהושג, באשר "העונש המוסכם ראוי והולם, וזאת בהתחשב, בין השאר: בפער הניכר שבין האישומים המקוריים החמורים לבין העבירה שהנאשם הורשע בה לפי כתב האישום המתוקן; בעובדה המוסכמת שמרביתם המכריע של הכספים שקיבל הנאשם בתקופה של כארבעה חודשים לא נותרו בידיו אלא הועברו לשותפיו; בחזרתו של הנאשם לישראל מרצונו, ביודעו שייעצר וייחקר על האירועים הנידונים; ובכך שמדובר בנאשם נעדר הרשעות קודמות שירד מנכסיו ואשר רעייתו וארבעת ילדיו סמוכים כיום על שולחנו של אחיו".
השופט יורם נועם כתב בגזר הדין, כי מעשיו של בראשי "חמורים מעצם מהותם - קבלת כסף שנגנב מבנק, והם חמורים שבעתיים נוכח שיעורם הניכר של הסכומים שקיבל - כעשרה מיליון ש"ח... עם זאת, סבורני כי מדובר בהסדר המאזן באופן ראוי בין האינטרס הציבורי לבין עניינו של הנאשם".
ת.פ. 210/03 מדינת ישראל נ' ששון בראשי