תינוקות בריאים מעל גיל שלושה חודשים שבוכים ללא הרף מסיבה שאינה נראית לעין נמצאים בסיכון למנת משכל נמוכה ובעיות התנהגותיות בשנות הילדות, כך עולה ממחקר חדש.
בכי מתמיד, שאינו ניתן לשליטה, הוא סמן מצויין לסיכון הפוטנציאלי, כך לדברי החוקרים מהמוסד הלאומי לבריאות במרילנד שבארה"ב. להמלצתם, הורים אינם צריכים להתייחס כמובן מאליו לבכיו של התינוק כאילו הוא נובע מבעיות של הקיבה והמעיים כמו צרבת או עווית מעיים אלא לפנות לרופא הילדים שלהם.
בגילאים צעירים יותר, בכי מתמשך בקרב תינוקות בריאים מאפיין בדרך כלל 'עווית מעיים של תינוקות' - מצב שכיח המשפיע על כ-40% מהתינוקות, על-פי דיווחים רבים. למרות שהבכי המתמשך גורם לתחושה של לחץ ומתח אצל האמהות או מי שמטפל בתינוק, עווית מעיים או כאב בטן - לעיתים נדירות נמשכים יותר מ-12 שבועות ולא ידוע כי הוא משפיע על התפתחותו של המוח לטווח הרחוק.
טרם ידוע האם הדבר נכון לגבי בכי הנמשך מעבר לגיל הקשור בדרך כלל לעווית המעיים של תינוקות. צוות של חוקרים גילה כי בכי לא מוסבר זה הנמשך ששה חודשים נמצא קשור לפעלתנות יתר מאוחר יותר אצל ילדים בגיל 10. הם חקרו האם בכי מתמשך זה יכול להיות קשור גם להתפתחות קוגנטיבית חריגה.
מעקב נעשה אחר 561 נשים במהלך הטרימסטר השני של ההריון. אחר ילדיהם נעשה מעקב עד גיל 5, עם הערכות תקופתיות במהלך תקופת הינקות ולאחר מכן.
בהערכה שנעשתה בגיל שישה שבועות, 63 נשים - אף אחת מהן לא סבלה מחרדה של אם לתינוק ראשון - דיווחו כי בנם סובל מעווית המעיים, או מבכי יומי לא מוסבר שאינו בשליטה שנמשך שבועיים או יותר. אצל 15 מתינוקות אלו נמצאה התנהגות דומה בגיל 13 שבועות.
בכי ממושך זה, לאחר השלב המאופיין בעווית המעיים, נמצא קשור עם תוצאות נמוכות במבחנים של התפתחות קוגנטיבית הן בגיל הינקות והן בגיל חמש.
הנתונים דווחו בעיתון "מחלות ילדות".
בגיל שישה חודשים לדוגמא, תנוקות שסבלו מבכי מתמשך הגיעו לתוצאות נמוכות יותר במבחנים לבדיקת מנת משכל בהשוואה לקבוצה מקבילה שלא הראתה סימנים של עווית המעיים בשום גיל, ונמוכות יותר מאשר אלו שתסמיני עווית המעיים לא נמשכו מעבר לשלושה חודשים.
בגיל 5, 'הבכיינים' הציגו ביצועים ורבליים נמוכים יותר וכן מנת משכל נמוכה יותר מאשר הקבוצות האחרות, כמו-כן הראו ביצועים גרועים במבחנים המודדים קורדינציה בין העין ליד. ילדים אלו נטו יותר להיות היפראקטיביים ולסבול מבעיות משמעת יותר מאשר האחרים.
אף אחד מהתינוקות שסבלו מבכי מתמשך לא סבל מבעיות מוחיות רציניות שגרמו להם להיות בסיכון גבוה לבעיות התפתחותיות. כמו כן הסביבה הביתית של תינוקות אלו לא היתה שונה בהרבה מאחרות.
"הממצאים מצביעים על כך כי בכי מתמשך יכול להוות סמן להתפתחות קוגנטיבית פגועה בשנים מאוחרות יותר", סיכמו החוקרים.