"המסקנה החד-משמעית המתחייבת מפסק הדין היא, שיש לסיים מיד את כהונתו של ניצב מזרחי בהליך המינהלי ולאחר שימוע בפני השר לביטחון פנים". כך טוען עו"ד דן אבי-יצחק, פרקליטו של חבר הכנסת גלעד ארדן (ליכוד), במכתב ששיגר (יום ג', 2.11.04) לשר לביטחון פנים, גדעון עזרא.
מכתבו של אבי-יצחק בא בעקבות פסיקת בג"צ אמש, שדחה אמנם את עתירתו של ח"כ ארדן, שדרש להעמיד לדין פלילי את ראש אגף החקירות במשטרה, אולם השופט אליהו מצא כתב בהחלטתו, כי "לא מצאתי יסוד לחלוק על צדקת הביקורת שמתח היועץ המשפטי על דרך התנהלותו של מזרחי בפרשה".
"הטעם המרכזי לכך", הוסיף השופט מצא, "הוא שמזרחי לא נתן הסבר מניח את הדעת לאף אחת משתי השאלות הבאות: אם אכן כלל לא עיין בצווים שמכוחם פעל והורה לפקודיו לפעול, כיצד זה שלא נתן את דעתו לחומרת מחדלו, על-רקע רגישותם המיוחדת של נושאי החקירה; ואם מניחים, לטובתו, כי עיין בצווים, מדוע חדל מלפנות לבית המשפט בבקשה שמטרתה להאיר את עיניו ביחס לקשיים הפרקטיים שאופן ניסוחם של הצווים עורר".
במכתבו, מציין עו"ד אבי-יצחק כי חלפה למעלה משנה מאז החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, בנוגע לניצב מזרחי, כי יש מקום "להסקת מסקנות פיקודיות מינהליות במישור האישי עד כדי סיום התפקיד בכפוף לשימוע".
השר הנגבי עיכב את ביצוע השימוע מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, ערך למזרחי שימוע פנימי בו המליץ, כמובן, שלא להדיחו אלא להסתפק בהערת מפקד בתיקו האישי. השר לביטחון פנים היוצא, צחי הנגבי, אמור היה לקיים שימוע למזרחי, אולם ממניעיו שלו דחה את ביצועו, כשהוא תולה זאת בהמתנה להחלטת בג"צ בעתירה של ח"כ ארדן.
בתשובה של היועצת המשפטית למשרד, עו"ד חנה קלר (אורנשטיין), לאחת מפניותיו של אבי-יצחק לפני פסיקת בג"צ, היא כותבת בשם השר: "כידוע לך וכפי שאף הודגש במהלך הדיון בבג"צ על-ידי כב' השופט מצא, להחלטת בג"צ בעתירה האמורה עשויה להיות חשיבות רבה במסגרת החלטתו של השר על נקיטת הליכים בעניינו של ניצב מזרחי".
משנתקבלה כעת הפסיקה, מבקש עו"ד אבי-יצחק מהשר החדש לביטחון פנים, גדעון עזרא, להזדרז ולערוך את השימוע למזרחי. הוא מציין, כי הדבר היחיד שמנע מח"כ ארדן להגיש עתירה נוספת בעניין אי קיום השימוע, היא תשובתה האמורה של היועצת המשפטית.
עמדתם של ארבל ומזרחי נדחו בבג"צ הוא מציין, כי מעבר לעובדה שבג"צ הצדיק את עמדתו של רובינשטיין, הוא דחה את כל "'חוות הדעת' הנגדיות של פרקליטת המדינה ואנשיה, עליהן ביקש מזרחי להסתמך, דוחה את כל טענותיו והסבריו של מזרחי להצדקת התנהגותו... ומביע את הדעה כי למעשה חומר הראיות הספיק אפילו להעמדתו לדין של מזרחי (לפחות בדין משמעתי), אלא שבשל הנסיבות שנמנו בפסק הדין ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, אין מקום להתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי להסתפק בסיום כהונתו של ניצב מזרחי בהליך מינהלי במקום העמדתו לדין".
מאחר שרובינשטיין החליט שלא להעמיד לדין משמעתי את מזרחי, בשל שיקולים שאינם ראייתיים, טוען אבי-יצחק כי "לא יעלה על הדעת כי אותם שיקולים כלליים יובאו פעם שניה וכפולה בחשבון, במסגרת ההליך המינהלי, כדי למנוע את סיום כהונתו של ניצב מזרחי - גם כך חסד עשו עמו היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון משלא הורו להעמידו לדין ממש על אף דיות הראיות להרשעתו בדין".
ראש האגף משמש דוגמא רעה לחוקריו עו"ד אבי-יצחק מציין עוד, כי "העובדה שניצב משה מזרחי ממשיך עד היום בתפקידו יש בה משום פגיעה אנושה (ממש כך!) במשטרת ישראל ובמערכת אכיפת החוק כולה, היא משמשת דוגמה רעה מאוד לכל החוקרים והשוטרים במשטרה ויש בה כדי להדיר שינה מעיניו של כל מי שחרד לשלטון החוק ולכיבוד זכויות הפרט, ובכלל זה זכויותיהם של חשודים, נחקרים ונאשמים, במדינת ישראל".
לבסוף, אומר אבי-יצחק כי לשימוע הפנימי שביצע המפכ"ל אין כל משמעות משפטית, משום שהוא לא בוצע מכוח סמכות חוקית, אלא באופן וולונטרי, וכי למפכ"ל אין אפילו מעמד של ממליץ. הוא מדגיש, כי הסמכות הבלעדית לבצע את השימוע ולקבל את ההחלטה בעקבותיו נתונה בידי השר לביטחון פנים.
