ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קורא (ה', 4.11.04) לעובדי בנק ישראל לשוב לאלתר לעבודה מלאה. בנק ישראל, באמצעות עו"ד נחום פינברג, הגיש לביה"ד בקשה למתן צו מניעה מיידי נגד העיצומים הננקטים על-ידי עובדי בנק ישראל, "תוך גרימת נזקים חמורים ביותר למשק ולמדינת ישראל".
הבקשה הוגשה על רקע הסלמה החמורה בעיצומים הננקטים על-ידי העובדים המשביתים מחלקות שונות ברחבי הבנק זה כבר תקופה ארוכה.
הנהלת הבנק טוענת כי המשך העיצומים הננקטים כיום, ולו לפרק זמן קצר ביותר עד למועד הדיון במעמד שני הצדדים, עלולה לגרום לזעזוע חמור למשק ולשיתוק המערכת הפיננסית, הכוללת את הבנקים, הגופים הפועלים בשוק ההון (קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, בורסה וברוקרים). כתוצאה מכך תוטלנה הגבלות חריפות על היכולת לנהל את החיים הכלכליים על-ידי הממשלה, המגזר העסקי ומשקי הבית.
הנהלת בנק ישראל טוענת עוד כי השבתת הבנק המרכזי, ובעיקר של המחלקות האופרטיביות (המחלקה המוניטרית, מינהל מילוות המדינה, מחלקת מטבע חוץ, מחלקת המטבע, החשבות, טכנולוגיית המידע) תזעזע ואף תשתק את המערכת הפיננסית.
הנהלת הבנק מציינת כי המחלוקת העיקרית בגינה ננקטים העיצומים נוגעת לדרישת העובדים לקידום בדרגות וכי מדובר בסכסוך כספי גרידא. בבנק מציינים כי הפער הממוצע בבנק בשכר בין דרגה לדרגה עומד על 10%, כאשר אצל עובדים בדרגות הבכירות הפער אף מגיע ל-15%.
אי לכך, ברמות השכר הגבוהות, המאפיינות את עובדי בנק ישראל, המשמעות הכספית החודשית של תוספת דרגה נעה בין מאות שקלים בדרגה הנמוכה לבין תוספת של מעל 5,000 ש"ח בדרגה הבכירה. עמדת הבנק היא, כי בתקופה שבה שיעור האינפלציה נמוך, יש לצמצם את השיעור הכולל של הקידומים בדרגות וכן את התוספת האישית לעובד המקודם בדרגה על ידי חלוקת הפער בין דרגה לדרגה בדרך של הוספת שלבים.
לעומת זאת, נציגות העובדים דורשת אף להגדיל את שיעור הקידומים שניתן בשנה הקודמת, ומסרבת לקיים מו"מ על הוספת שלבים. מספר פעמים הציעה הנהלת הבנק לעובדים להעביר את הנושא למגשר חיצוני, כפי שהיה נהוג במחלוקות אחרות. אולם נציגות העובדים סירבה פעם אחר פעם.
עו"ד פינברג נציג הנהלת טען כי: "אין כל פרופורציה בין הצעדים בהם נוקטים העובדים, לבין "העניינים שבסכסוך" כפי שהם מופיעים בהודעה על שביתה. זכות השביתה הינה יחסית ויש לאזן אותה אל מול הנזקים שהיא גורמת ואל מול זכויות היסוד המתנגשות עימה."
"במקרה דנן מתנגשת זכות השביתה עם הנזקים הבלתי פרופורציונאליים שהיא גורמת, הפוגעים באופן בלתי סביר ובלתי מידתי באינטרס הציבורי ובקניין הציבור.", הוסיף פיינברג.
יצויין כי ענין שכר עובדי בנק ישראל נמצא במוקד ביקורת ציבורית זה כבר תקופה ארוכה נוכח המשכורות הגבוהות והחריגות המשולמות לעובדיו ותוך ביקורת נוקבת ועימות מתמשך עם הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי.
