היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט (יום ה', 4.11.04) למחוק את אישום השוחד מטיוטת כתב האישום שהוכנה נגד חבר הכנסת יאיר פרץ (ש"ס), בה הוא נאשם בהשגת תואר אקדמאי במירמה ובניסיון להשיג תואר במירמה. משכך, העבירות בהן מואשם פרץ כעת הן קבלת דבר במירמה והפרת אמונים וכן ניסיון לקשירת קשר להשגת מטרה אסורה.
במקביל, פנה מזוז ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, בבקשה לכנס את הוועדה ולחדש את הדיונים בבקשתו להסיר את חסינותו של חבר הכנסת פרץ. נזכיר, כי הדיונים החלו בחודש דצמבר שעבר, עם פרישתו של היועץ אליקים רובינשטיין מהתפקיד, אולם הם עוכבו כמה וכמה פעמים. תחילה, עוכבו הדיונים בשל הצעות חוק שנתקבלו בקריאה טרומית, ועסקו בשינוי ההליכים הנוגעים להסרת חסינות חברי כנסת, ובכלל זה העברת הסמכות לנטילת החסינות מוועדת הכנסת לידי ועדה חיצונית.
לאחר שוועדת הכנסת הסירה את הצעות החוק מסדר יומה, הוחלט לחדש את הדיונים. אולם אז פנה פרקליטו של פרץ, עו"ד יהודה ויינשטיין, ליועץ מזוז, וביקשו לקיים שימוע לחבר הכנסת פרץ בטרם יקבל החלטה בעניינו. לפיכך, סוכם כי הדיון בוועדה יידחה עד לקבלת החלטה בבקשה.
הטיפול בעניין השתהה מספר חודשים, תחילה בשל מועמדותו של עו"ד ויינשטיין לתפקיד פרקליט המדינה, ובהמשך נוכח השלמת חקירה שנתבקשה בעניין מסויים.
לאחר השלמת החקירה ובחינת החומר בתיק - ובכלל זה את טענות פרקליטו של חבר הכנסת פרץ, מבקש כעת מזוז לחדש את הדיונים, כשהוא מחליט למחוק את עבירת השוחד מטיוטת כתב האישום.
ניסיון שלא צלח להשיג תואר ראשון מבר-אילן כתב האישום מגולל שתי פרשות, המתייחסות לתקופה בה שימש פרץ עוזר שר העבודה והרווחה. באישום הראשון, בו נאשם פרץ בניסיון לקשירת קשר להשגת מטרה אסורה, נטען כי בשנת 1997 ניסה פרץ להשיג תואר שלא כדין מאוניברסיטת בר-אילן, מבלי שנרשם כלל ללימודים שם, אולם הדבר לא הסתייע בידו.
על-פי הנטען, פנה פרץ ליוסי גבאי, בבקשה לסייע לו להשיג תואר אקדמאי של אוניברסיטה כלשהי, מבלי שיצטרך להירשם אליה או ללמוד בה. גבאי פנה למכרו, אברהם קלינגר, העובד באגף ההשתלמויות באוניברסיטת בר-אילן, וביקש ממנו לסייע בבקשה.
קלינגר ופרץ נפגשו, וסיכמו כי פרץ ישלם כ-10,000 ש"ח עבור התואר הכוזב. הלה הסכים ומסר 1,500 ש"ח מקדמה, אולם לבסוף מסיבות שאינן קשורות לפרץ, קלינגר לא העביר לו את התעודה הכוזבת.
שכר לימוד חינם באישום השני, בו מואשם פרץ בקבלת דבר במירמה והפרת אמונים, נטען כי בשנת 98' נרשם פרץ ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה בשלוחת אוניברסיטת ברלינגטון. על-פי החשד, מנכ"ל חברת "מודום", שהפעילה את השלוחה, אברהם אבן-חן, איפשר לפרץ ללמוד בשלוחה מבלי לשלם שכר לימוד, שעמד אז על 25,000 ש"ח, וזאת "מפאת מעמדו ותפקידו הציבורי".
מעבר לכך, 3 חודשים לאחר שנרשם כבר קיבל פרץ אישור זכאות לתואר, כאשר במסמכי הרישום צויין כאילו הוא נרשם ללימודים שנתיים קודם לכן, מה שלא היה נכון כמובן.
הגיש עבודה של תלמידה אחרת כחלק מחובותיו לקבלת התואר, כך נטען, נטל פרץ עבודות של תלמידה אחרת, החליף את עמוד השער ועמוד הנושא את פרטיו האישיים, ועל סמך מצג שווא זה קיבל מברלינגטון קולג' תעודת זכאות לתואר ראשון בפסיכולוגיה. בשל כך, זכה חבר הכנסת פרץ אף להכרה רשמית של משרד החינוך ואף הציג עצמו כבעל תואר ראשון מאוניברסיטה זו.
בכתב האישום נאמר, כי בתמורה לפטור משכר הלימוד, איפשר פרץ למנכ"ל "מודום" להמליץ על שלוחת ברלינגטון לפני פעילים שונים של ש"ס, בלשכת שר העבודה והרווחה, ואף השיג מכתב המלצה לשלוחת ברלינגטון מהשר דאז, אלי ישי.
כתב האישום הוכן על-ידי עו"ד איריס רמתי, סגנית בכירה לפרקליט מחוז תל אביב, המשמשת גם בתובעת ביתר האישומים בפרשת התארים הפיקטיביים.
