אבו עלא יצא לעזה בניגוד לדיווחים המוקדמים - כאילו ראש הממשלה הפלשתיני, אבו עלא, יעכב יציאתו לרצועת עזה עד לאחר שיימסר רשמית על מותו של ערפאת, יצא אבו עלא הבוקר לרצועת עזה, לפגישה עם ראשי הפלגים וארגוני הטרור ברצועה.
הפגישה מוגדרת כאחת החשובות, שכן אבו עלא מבקש לקבל את תמיכת הפלגים וארגוני הטרור הפעילים ברצועה, כדי ליוכל להשליט את מרותו, כראש הממשלה, גם באזור זה. אבו עלא מבקש להגיע עימם להבנות ואף לבחון לשתפם בממשלה החדשה שיקים, ובתנאי שיקבלו את מרותה של הרשות פלשתינית.
המאמץ להגיע להבנות עם ראשי הפלגים ברצועה, נעשה עתה ימים ספורים לאחר שחולקו בפועל סמכויות ערפאת ונמסרו לידיהם של אבו מאזן ואבו עלא: אבו מאזן קיבל לידיו את תפקידיו וסמכויותיו של ערפאת, בראש אש"ף; אבו עלא, המכהן כראש הממשלה, קיבל לידיו את השליטה בכל מנגנוני הביטחון ואת השליטה על המערכת הכלכלית.
טייב עבד אל-רחים, אחד האישים המקורבים ביותר לערפאת, המשמש בתפקיד מזכ"ל הנשיאות הפלשתינית (תפקיד מקביל ל- מנכ"ל בית הנשיא, בישראל), אישר בראיון לתחנת הטלוויזיה אל-ערבייה, כי אבו מאזן ואבו עלא יקבלו סמכויות ערפאת. לדבריו, השניים ישמשו כממלאי-מקום. מסירת הסמכויות נעשית לדבריו כדי שלא להשאיר חלל וכדי לאפשר פעילות תקינה וסדירה של מוסדות הרשות הפלשתינית.
אין שינוי במצבו הרפואי של ערפאת בית החולים הצבאי בפריז מסר אחר-הצהריים הודעה נוספת, רשמית, לפיה לא חל שינוי במצבו הרפואי של ערפאת - לא לטובה ולא לרעה.
דיווח זה עומד בסתירה לדיווחים של חלק מבכירי הרשות הפלשתינית, ובהם סעיב עריקאת ונביל אבו-רדיינה, שטענו כי חל שיפור במצבו של ערפאת, וכאילו ערפאת אינו שקוע עוד בתרדמת ולא במוות מוחי. אבו-רודיינה אף טען, כי מצבו של ערפאת הינו "הפיך".
סוהא תחליט: האם לנתק את ערפאת ממכונת ההנשמה מלאכתם של רופאי ערפאת בביה"ח הצבאי בצרפת הסתיימה למעשה. מצבו הפיזי של ערפאת "מיוצב": מוחו הרוס - הוא מוגדר כמת מוות מוחי, אך ליבו פועם. הוא מונשם באמצעות מכונת הנשמה, כך שניתן להחזיקו ימים וגם שבועות, במצב זה, עד שליבו יפסיק לפעום.
אולם השאלה האם ליבו של יאסר ערפאת ימשיך לפעום והאם ימשיך בית החולים להנשימו, נתונה בידי רעייתו. על-פי החוק בצרפת, רק בני משפחה מדרגה ראשונה ו/או בית משפט בצרפת, יכולים לקבל החלטה זו. סוהא מונעת את ניתוקו ממכונת ההנשמה, עד לימולאו שני תנאים: האחד, שיובטח עתידה הכלכלי ויימסר לה כל המידע לגבי הכספים שהותיר בעלה; ואילו השני, שהבכירים הפלשתינים יתפסו את מוקדי הכוח ברשות ויוכלו להארגן להודעה בדבר מותו.
דוח מיוחד שמפרסמים ה-World Tribune ואתר האינטרנט GEOSTRATEGY-DIRECT.COM מלמד, כי בימים האחרונים הושקע מאמץ רב לחלץ מערפאת חתימה או ייפוי כוח, שיאפשרו לרשות הפלשתינית לקבל זכות חתימה בחשבונות הבנק שלו - או ליתר דיוק, חשבונות הבנק של העם הפלשתיני. לפי הדוח, סוהא בילתה השבוע את מרבית זמנה בהתרוצצויות אינסופיות, בניסיון לדלות כמה שיותר אינפורמציה לגבי חשבונות הבנק של בעלה. למעשה, סוהא לא משה ממיטתו של ערפאת, בין היתר כדי שימסור לה מידע בנושא.
רשת אל-ג'זירה דיווחה, כי "קרב הירושה על הכסף של ערפאת - החל". מקורות ישראלים אמרו ל-GEOSTRATEGY-DIRECT.COM שיאסר ערפאת היה ונותר מורשה החתימה היחיד בחשבונות. לאור זאת, גובר החשש, שמא גם לאחר מותו, ימשיכו אנשיו ומקורביו לשלוט ב"הונו האישי". שמו של איש הכספים, ח'אלד סלאם (מוחמד ראשיד), נזכר עתה כאחד מאנשי הסוד הגדולים בנושא זה.
האוצר האבוד של יאסר רבות דובר בחשבונותיו הפרטיים-סודיים של יאסר ערפאת בבנקים בשוויץ ובמדינות אחרות בחו"ל (חשבונו של ערפאת בבנק הפועלים ברחוב החשמונאים בת"א נסגר במהלך האינתיפאדה). לפי פרסומים זרים, מדובר בסכומי עתק ובנכסים המוערכים בשווי של כמה מיליארדי דולרים. רובם ככולם - כספים שהוזרמו לאורך השנים ממדינות ערב ומאירופה כתרומות וחבילות סיוע לרשות הפלשתינית.
מאז החתימה על הסכמי אוסלו בספטמבר 1993, שמורה היתה לערפאת המילה האחרונה והשליטה הבלעדית בברז הפיננסי, עד רמת תשלום המשכורות לסגל האדמיניסטרטיבי הזוטר ברשות. ערפאת נהג להשתמש בכספים לא פעם במטרה להבטיח את נאמנותם של אלה הסובבים אותו, תוך שהוא קונה לעצמו מוקדי כוח רבים, וברוח מדיניות זו, גם העביר חלק ניכר מהכספים לרבים משרי ממשלתו ובכירי מוסדות ההנהגה הפלשתינית.
הפזרנות שנהג יאסר ערפאת בכספי העם הפלשתיני היתה ללא ספק שערוריה, והדבר זכה לחיצי ביקורת מצד הקהילה הבינלאומית. כך למשל, כבר ב-1994 הנחה יאסר ערפאת את שר האוצר שלו דאז, מוחמד זוהדי א-נשאשיבי, להקצות 50 אלף דולר בחודש לחברה מזרח-ירושלמית בבעלות חמותו רמנדה טוויל, כספים שכפי הנראה הוזרמו מאוחר יותר, לאשתו סוהא, בפריז.
מנתונים רשמיים של הרשות הפלשתינית משנת 1997 עולה, כי 326 מיליון דולר מהתקציב השנתי פשוט "נעלמו". דוח עדכני של הבנק העולמי מלפני חמישה חודשים מדבר על כ-850 מיליון דולר ששולשלו לכיסיו של יאסר ערפאת.
ד"ר גיל פיילר, מומחה לכלכלת המזרח התיכון במכון 'בגין-סאדאת' באוניברסיטת בר-אילן, העריך אתמול (ו') בראיון לקול ישראל, כי 80% מהכספים יאותרו לבסוף. "הבעייה היא עם ה-20% הנותרים שלא ידוע מה יעלה בגורלם", אמר. לדבריו, בשנים האחרונות קיבל שר האוצר הפלשתיני נגישות לחלק מהחשבונות באופן שיתאפשר לשלם את משכורתם של 50 מתוך 150 אלף פקידי הרשות.
מי אתה מוחמד ראשיד? איש הכספים מוחמד ראשיד (כורדי-עירקי במוצאו ולא פלשתיני) הינו אחת הדמויות החזקות בזירה הפלשתינית. חרף זאת הוא הצליח במשך השנים להישאר הרחק מאור הזרקורים. בחוגים ישראליים הוא מוכר היטב. שמו המקורי - ח'אלד סאלם, הוסב עוד בימי טוניס ל'מוחמד ראשיד', עם הצטרפותו לתנועת הפת"ח.
ראשיד היה מקורב לח'ליל ווזיר (אבו ג'יהאד) - האיש מספר 2 בשעתו אחרי יאסר ערפאת, אשר חוסל ב-1989. לאחר כניסת צה"ל ללבנון ב-1982, עבר לקפריסין והיה לעורך הראשי של השופר המקומי של אש"ף "קול הארץ/המולדת" (סאוות אל-בילאד), בשליחות אבו ג'יהאד.
עוד בשנות ה-80' נטל חלק פעיל בפעילויות הכלכליות של אש"ף וזכה באמונו של יאסר ערפאת. עם הקמת הרשות הפלשתינית קיבל לידיו לנהל כמה פרוייקטים כלכליים, כזרוע הפיננסית של ערפאת (בין היתר, הקזינו ביריחו).
בעת המצור על יאסר ערפאת במבצע 'חומת מגן' ב-2002, שימש דובר בלתי-רשמי של היו"ר הפלשתיני. ראשיד תיווך בין ישראל לפלשתינים בפרשת המצור על כנסיית המולד. ככלל, מדובר בדמות שנויה במחלוקת ברחוב הפלשתיני, המייחס לו ניכוס של חלק בלתי מבוטל מכספי הציבור. בימים אלה הוא שוהה בפריז ביחד עם מוחמד דחלאן, שלפי דיווחים ערבים, אינם מורשים לבוא במגע עם יאסר ערפאת.
