80% מהוראות הצעת חוק דיני ממונות, המהווה את הקודקס האזרחי החדש, עורכות שינוי משמעותי בנוסח החקיקתי לעומת החוקים הקיימים היום. כך אמר פרופ' מיגל דויטש, שלקח חלק בפעילות ועדת הקודיפקציה החל משנת 1990.
למי שאינו יודע או זוכר במה מדובר נזכיר, כי הצעת חוק דיני ממונות משלבת 24 חוקים קיימים בתחום המשפט האזרחי לחוק אחד, שיהיה הקודקס של המשפט האזרחי הישראלי (להבדיל מהמשפט הפלילי). עם זאת, הצעת החוק עוסקת רק במשפט האזרחי ה"טהור", ולא נכללו בה ענפי משפט קרובים, כגון חוזה עבודה, דיני תאגידים ופשיטת רגל, דיני מעמד אישי והגנת הצרכן [
ראו קישור נפרד להצעת החוק המלאה וכן לסקירה שלה].
השתלמות של הלשכה והקריה האקדמית קריית אונו לשכת עורכי הדין מקיימת בימים אלה השתלמות בנושא הקודקס האזרחי החדש, בשיתוף הפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית קריית אונו. ההשתלמות כוללת שלושה מפגשים בימי שני, אחד מהם נערך השבוע והשניים האחרים ייערכו ב-15 וב-22 בחודש, בבית הפרקליט בתל אביב.
במפגש הראשון השתתפו למעלה מ-100 עורכי דין. יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד ארנה לין, שיזמה את ההשתלמות, קראה לעורכי הדין להעביר הערותיהם לצוות שהוקם בלשכה לבחינת הקודקס, בראשות עו"ד צבי בר-נתן.
המושב הראשון היה מבוא כללי ונציגת משרד המשפטים, עו"ד רוני נויבאור, דיברה על מלאכת הקודיפקציה והדגישה את השינויים שנעשו בקודקס בנוסח, בדרך של איחוד הוראות חוק ויצירת מבנה תורתי.
פרופ' דויטש: לא שיערתי שהפרוייקט ייארך 15 שנה פרופ' מיגל דויטש, ששימש כאמור חבר בוועדת הקודיפיקציה, בראשה עמד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הדגיש שלא הביא בחשבון שהפרוייקט יימשך 15 שנה. להערכתו, הקודקס מבחינה תרבותית אינו מהווה שינוי דרמטי, במובן שהחוק יהפוך להיות חזות הכל, אולם תופנה תשומת לב רבה יותר לחקיקה, שתהווה מקור מהימן לאנלוגיות ולפתרונות.
פרופ' דויטש התייחס בהשתלמות לעקרונות הכלליים המופיעים בראשית הקודקס, והחולשים על כל 850 הסעיפים. לדבריו, עקרון "תום-הלב" קיבל מעמד של עקרון-על בעולם המשפט האזרחי. עקרון נוסף שזכה למעמד של עקרון-על הוא "זוטי דברים", לפיו בית המשפט יהא מוסמך לדחות תביעה כאשר מדובר בתביעה שאדם סביר לא היה מלין על העניין, וזאת כדי למנוע תביעות קנטרניות.
העקרון "אין חוטא נשכר" זכה אף הוא למעמד של עקרון-על. משמעותו, שבית המשפט יהא רשאי לשלול או להגביל זכותו של אדם, כאשר זו צמחה כתוצאה ממעשה פסול שנוגד את תקנת הציבור ואת החוק.
פרופ' דויטש הדגיש את קווי המדיניות של הקודקס, וביניהם חיזוק הקואופרטיביות בין הצדדים במשפט, היינו, "אדם לאדם - אדם". לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בקביעה שקיים "אשם תורם" בחוזים. קו מנחה נוסף הוא צדק חלוקתי, במובן של הגנה על צדדים חלשים בעסקאות, משמע מפרשים חוזה כנגד הצד שהיה לו קלף מיקוח עדיף בעסקה.
פרופ' שלו: אין הרבה חידושים בתחום דיני החוזים במושב השני, שעסק בדיני חוזים, ציינה פרופ' גבריאלה שלו, נשיאת הקריה האקדמית בקריית אונו, שהמשפטן הישראלי צריך להתחיל להפנים את הקודקס, מאחר שבעוד זמן מה תשתנה התרבות הקודיפיקטיבית - תרבות הכורכת גישה רחבה, מחשבה שיטתית ויכולת לגזור כללים משפטיים מעקרונות על ועוד.
לדבריה, בתחום דיני החוזים החידושים של הקודקס אינם רבים. קיים חידוש בדיני הסיכול שהפכו לדיני הסיכון. אם בעבר חל "מבחן הצפיות", הרי שעל-פי הקודקס יחול "מבחן הסיכון" - מי הצד היותר מתאים שהסיכון יחול עליו. בעוד שהיום קבלת טענת הסיכול נותנת לחייב פטור מאכיפה ומפיצויים, ההצעה היא שהסיכול יפקיע את החוזה.
ד"ר אבן-להב: עורכי הדין ייאלצו לעכל את הקודקס תוך כדי עבודה ד"ר משה גלברד התייחס לדיני החיובים ולקביעת תלות בין חיובי הצדדים - אפשרות של צד אחד לא לקיים את חיוביו, כאשר הצד השני אינו מקיים את אלה שלו. לדבריו, מדובר בתרופה יעילה המהווה תמריץ טבעי לצד השני לקיים את החיוב, מבלי לבטל את החוזה.
עו"ד ד"ר דליה אבן-להב אמרה, כי הקודקס הוא תוצר של עבודה מפוארת. יחד עם זאת, קודיפיקציה מהפכנית ולא חקיקה אורגנית איטית עשויה להיות בעייתית לעורכי דין, שייאלצו לעכל את הקודקס תוך כדי עבודה. עו"ד אבן-להב ציינה ביחס לחוק החוזים, כי הסעיף הראשון של החוק בקודקס מהווה שינוי מהותי, הואיל ומוענק לבית המשפט שיקול דעת רחב בהתערבותו בחופש החוזים. לכן, לדבריה, על עורכי הדין לתת על-כך את הדעת בבואם לערוך חוזים.
