בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לאפשר לבעל דין במשפט אזרחי להעיד באמצעות היוועדות חזותית ("וידאו קונפרנס"), לאחר שהלה סירב להגיע לישראל נוכח הכרזת משרד החוץ האמריקני, הממליץ לא להגיע לאזור עקב המצב הביטחוני.
השופט יוסי שפירא קיבל את טענות חברת אי טרייד גרופ, שיוצגה על-ידי עו"ד אסף פוזנר ממשרד חיים קמחי ושות', ובהחלטה תקדימית הרחיב את האפשרות להשתמש בפיתוחים טכנולוגיים של ועידת וידאו, כאשר מדובר בנחקרים מחו"ל.
השופט שפירא קבע, כי ניתן לחקור את העדים באמצעות כינוס ועידה וכי "מדובר בכלי יעיל ומועיל גם אם אינו 'המקור'". השופט הוסיף, כי ניתן להתיר עדות כזו "גם כאשר מדובר במנהל או בבעל הדין עצמו, שכן לא חשיבות הנושא שעל הפרק תכריע, אלא אופי העדות ומורכבותה, הצורך להיעזר בעת החקירה הנגדית במסמכים וכיו"ב".
תביעה בגין הפרת חוזה החקירה תיעשה במסגרת תביעה שהגישה קרדן טכנולוגיות בע"מ, באמצעות עו"ד יוסי אברהמי, נגד החברה הבינלאומית אי טרייד גרופ, בה נטען שהאחרונה הפרה את החוזים שנכרתו בינה לבין אי טרייד ישראל - חברה ישראלית המצויה בשליטתה של קרדן.
קרדן הגישה בקשה להמציא את התביעה מחוץ לתחום השיפוט, כדי למסרו לחברה הזרה, משום שללא אישור להמצאה כזו, בית משפט ישראלי לא יהא מוסמך לדון בתביעה. אי טרייד גרופ טוענת, באמצעות עו"ד אסף פוזנר, כי מעבר לעובדה שלא הפרה את החוזה, מדובר בניסיון נואש של חברת קרדן לעקוף את הצורך בקיום הליכי בוררות באנגליה וזאת על-פי החוזה. בפועל, אף מתקיימת בוררות בין אי טרייד גרופ לבין אי טרייד ישראל, הצפויה להסתיים בזמן הקרוב.
ההתקדמות הטכנולוגית וסעיף 13 לפקודת הראיות סעיף 13(א) לפקודת הראיות קובע, כי בית המשפט רשאי להורות לחקור עד מחוץ לתחום שיפוטו, בתנאים שיקבע, "אם נראה צורך בכך למען הצדק". השופט שפירא ציין, כי הוראה זו "מאפשרת לנהל את הדיון מחוץ לתחום השיפוט של בית המשפט, וחו"ל במשמע, ומותירה לבית המשפט שיקול דעת רחב כיצד יתבצע הליך שכזה".
בית המשפט היה מודע לגישות השונות בנושא. "אכן חלף יובל וההתפתחות הטכנולוגית נסקה לגבהים שאיש לא חזה אז, לרבות את האפשרות של כינוס-וידאו אשר זוכה להתעניינות גוברת והולכת, ובעקבותיה גם לויכוח בתוך הקהילייה המשפטית, בפן העקרוני בהתייחס לדיני הראיות, ולצד שמרנות טבעית".
מצד אחד, שימוש יתר בכלי זה יהפוך את הדיון המשפטי לטכני-דיגיטלי, בו ייעלם גורם ההתרשמות הבלתי אמצעית של השופט מהעדים. מאידך גיסא, השימוש בכלי זה יכול לחסוך בזמן ואמצעים, לייעל ולזרז את הדיונים. ניתן לומר, כי יש חסידים לגישה השמרנית ויש חרדים לגישה הליברלית, כאשר כל אסכולה סומכת על נימוקים, בחלקם שונים ובחלקם זהים, כשניתנת להם פרשנות שונה".
השופט שפירא הוסיף, כי "יש להבין את חששם של אלה הגורסים כי פתיחת פתח לשימוש בכינוס וידאו יפרוץ את כל הסכרים. היום, מרבית המקרים מנומקים ב'עומס עבודה ופרק זמן ארוך להימצאות מחוץ לעבודה' וכן 'בחשש בשל המצב הביטחוני' ומחר יבואו בקשות בנימוקים שונים".
ביהמ"ש לא ייעתר בכל מקרה של סירוב להגיע לישראל במקרה הנידון, מדובר בבעל דין, המנכ"ל של החברה התובעת. השופט שפירא הסביר את הדילמה. "השאלה הינה האם סירובו להגיע לישראל מצדיק להיעתר לבקשה בנימוק שלא לגרום עוול למבקש, וליתן לו 'יומו בבית המשפט' על-ידי אפשרות להעידו, אל מול העיקרון שהעדת עדים באולם בית המשפט עדיפה, לאור ההנחה שמורא הדין ועצם המעמד, מסייע לחקר האמת ולהתרשמות בלתי אמצעית מהעד".
לאחר שקבע בית המשפט כי ככלל, יש לקבל בימינו אפשרות של גביית עדות בכינוס וידאו, הוא התפנה לבחון את השאלה באילו מקרים יש להיעתר לבקשה מעין זו. מסקנתו היתה ש"יש צורך, במשפט אזרחי, בחידוד השאלה שעל המדוכה, ולשקול האם יש לראות בהעדת עד בכינוס ועידה ככל ראיה המובאת על-ידי בעל דין, ולהתייחס למשקלה של העדות, תהא הסיבה לאי יכולתו של העד להגיע ארצה אשר תהא (גילו של העד, מצב בריאותו, בזבוז זמנו; חשש של עד להגיע לארץ מסיבות שונות, מזג אוויר, מצב ביטחוני וכיו"ב)".
לבסוף, החליט השופט שפירא להתיר את גביית העדות, כשהוא מציין ש"בשלב שני אשקול, בין היתר, אם משקלן של העדויות שנגבו בדרך זו".
בש"א 2668/03 במסגרת ת.א. 5099/03 E- TRADE Group Ins ואח' נ' קרדן טכנולוגיות בע"מ
