למעלה משנה חלפה מאז החלה "פרשת יוקוס", במהלכה נכנסו הקרמלין ושלוחיו חזיתית במערכה אגרסיבית ומתוזמנת היטב, באחד מתאגידי הנפט הגדולים בעולם ובבעלי המניות הבכירים שלו - "יוקוס".
לא הרבה נותר מאיפריית "יוקוס" המוכה, בחלוף שנה זו. נשיא החברה, מיכאיל חודרקובסקי, נעצר ונכלא, וכך גם אחד מבעלי המניות הגדולים בה, פלטון לבדב. יתר בעלי המניות נפוצו לכל עבר מאימת הקרמלין, חלקם אף מצאו חוף מבטחים בישראל.
החברה עצמה נקלעה לקשיים אדירים, וזאת לאחר שהשלטונות הכריזו כי היא חייבת מיליארדי דולרים של מיסים עבור השנים 2000-2003. על-מנת לכסות חוב זה, הודיעו רשויות המס רק ביום שישי האחרון, כי הם מעמידים למכירה את החטיבה המרכזית ב"יוקוס" - "יוגנסקנפטגז" - המפיקה למעלה ממיליון חביות נפט ביום, צעד שרבים רואים בו את תחילת ההתפוררות הפיזית של החברה.
בשלהי שנת 2004 עומדת, אם כן, "יוקוס" על סף של פשיטת רגל. במהלך השנה החולפת, טענו אנשי "יוקוס" השכם וערב כי היחס לחברה ולבכיריה העצורים הוא נוקשה במיוחד ומלווה בהפרות חוזרות ונשנות של שלטון החוק וזכויות אדם בסיסיות. טענה זו נתקבלה בביטול בד"כ על-ידי ממשלת רוסיה, ובאדישות רבתי במערב. ייתכן בהחלט, שדוח מיוחד שאימץ הפרלמנט האירופי בימים האחרונים בנוגע לפרשת "יוקוס", ישנה במעט מצב זה.
הדוח שפורסם בסוף השבוע, חובר על-ידי שרת המשפטים לשעבר של גרמניה, סבין שנרנברגר, שנשלחה לרוסיה על-ידי הפרלמנט האירופי על-מנת לעקוב מקרוב אחר פרשת "יוקוס" ואחר ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגד שלושה מבכירי החברה: חודרקובסקי ולבדב, שכבר הוזכרו לעיל, וכן אלכסיי פיצ'וגין, מנהל הביטחון ב"יוקוס".
על-פי הדוח שאומץ, כאמור, במלואו על-ידי הפרלמנט האירופי, מתברר כי אף שחלק מטענות אנשי "יוקוס" לגבי קיפוח זכויותיהם התבררו כמוגזמות, הרי שעדיין מרבית התלונות התבררו כנכונות או כנכונות בקירוב, ומסקנת הדוח הינה כי שלטונות החוק ברוסיה הפרו שוב ושוב את החוק ונקטו ביד קשה במיוחד, המלווה במדיניות של איפה ואיפה, כלפי תאגיד הנפט ובעלי מניותיו הבכירים.
כך למשל קובע הדוח, כי המשטר הפליג הרבה מעבר לרדיפת הצדק הרגילה שהיה אמור לעשות, וניצל את ההזדמנות על-מנת לסגור חשבון עם יריבים פוליטיים גלויים, להפחיד ולהרתיע יריבים פוליטיים פוטנציאליים אחרים ולהשתלט מחדש על נכסים, אותם ראה הקרמלין כאסטרטגיים מבחינה כלכלית.
"התמונה שמצטיירת מהדוח הינה שהשלטונות יזמו מתקפה מתוכננת ומתואמת היטב כנגד יוקוס", נאמר בהחלטת הפרלמנט המאמצת את הדוח. בין היתר, מצא הדוח הפרה גורפת של זכויות "עצורי יוקוס" בטיפול הרפואי שניתן להם, תוך שהשלטונות מסרבים שוב ושוב לתת לגורם חיצוני לבדוק את העצורים, הערמת קשיים ועיכובים בלתי פוסקים במגעיהם עם עורכי דינם, אי מתן גישה לסניגורים לתוך אולמות הדיונים בחלק מההליכים המשפטיים, חיפושים חוזרים ונשנים במשרדי הסניגורים, איסור בלתי מוצדק לפרסם חומרים מהמשפט, איסור על עורכי הדין של הנאשמים לדבר על חלקים נרחבים מהמשפט מחוץ לאולם הדיונים וכמובן הסירוב לאפשר לעצורים להשתחרר בערבות, הליך שגרתי ומקובל בדרך כלל כאשר עסקינן בעבירות של העלמות מס ודומיהן.
אחת הדוגמאות הבוטות ביותר המובאות בדוח להמחשת רמיסת זכויות האדם של שלושת העצורים, נוגעת להתנהלות באולמות הדיונים עצמם. הדוח מצא, כאמור, כי לא תמיד ניתנת גישה לסניגורים פנימה לתוך אולם, ושנית במקרים שכן ניתנת גישה, הסניגור אינו מורשה להעביר ללקוחו פתקאות במהלך הדיון, אלא אם קרא אותן קודם השופט בדיון ואישרן להעברה. הדוח גם קובע, כי לא היתה כל סיבה להפלות בין "יוקוס" ליתר חברות הנפט, שאף הן ניצלו פרצות והעלימו מס בשנים האמורות. למרות זאת, קבע הדוח בחרו השלטונות להתנפל רק על "יוקוס" ואילו יתר החברות לפחות עד כה, נותרו ללא פגע.
כעת לאחר פרסום הדוח החמור, נותר רק לבחון האם ימשיך המערב להישאר אדיש לפרשה כפי שחוששים רבים, או שמא ינקוט בצעדים כלשהם של לחץ על הקרמלין, בכדי לאפשר את אכיפת שלטון החוק ברוסיה, ואת השמירה על זכויות אדם אלמנטריות.