שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, יעמדו בראש המשלחת הרשמית שתצא בתחילת דצמבר להודו. מטרת הביקור: חיזוק הקשרים הכלכליים והמסחריים, קידום תשתית ממשלתית בנושא שת"פ במו"פ ופתיחת דלתות לתעשייה הישראלית בתחומי התקשורת והפרויקטים בחקלאות ובמים.
לשרים תתלווה משלחת עסקית בראשותו של יו"ר מכון היצוא הישראלי, שרגא ברוש, ובהשתתפותן של כ-100 חברות מתחומי ההיי-טק, תקשורת, טכנולוגיות המידע, תוכנה, ציוד רפואי וביוטכנולוגיה; פרויקטים-תשתיות; איכות הסביבה; חקלאות ומים; ביטחון ואבטחה.
ממשרד האוצר נמסר כי השרים אולמרט ונתניהו רואים חשיבות רבה בפיתוח יחסי הסחר בין ישראל להודו ורואים בהודו (לצד סין) את אחת משתי הכלכלות הגדולות שבסחר עימן יש פוטנציאל עצום לגידול הפעילות הכלכלית של ישראל.
"יחסי הסחר בין ישראל להודו עומדים בסימן התרחבות מהירה בשנים האחרונות. הודו הינה מהכלכלות המתפתחות במהירות באסיה ונמצאת במוקד העניין של השקעות חברות תקשורת, תוכנה והיי-טק אמריקאיות ואירופיות", אומרים באוצר.
השרים מציינים כי קהילת העסקים ההודית מגלה עניין גובר בתעשייה הישראלית. "עניין זה מוצא ביטוי בהיענות גבוהה לפגישות עם נציגי חברות ישראליות שביקרו בהודו בשנה האחרונה", הם מציינים.
תוכנית הביקור של השרים תכלול ביקור בבומביי, המרכז המסחרי של הודו, בדלהי, המרכז הפוליטי ומקום מושבם של הנהלות חברות טלקום מובילות, וכן בבנגלור, הנחשבת למרכז ההיי-טק ההודי והינה מקום מושבם של חברות רב-לאומיות רבות (כגון: Wipro ,Infosys, ו-Tata Consultancy).
המשלחת מאורגנת ע"י המכון ליצוא ולשת"פ בין-לאומי, כשהוא פועל בשיתוף פעולה מלא עם כל הגופים והארגונים המקצועיים הרלבנטיים: תמ"ת, משרד החוץ, התאחדות התעשיינים, IFTRIC, איגוד תעשיות האלקטרוניקה, IVA, סיב"ט, מתי-מו"פ והתאחדות הקבלנים.
שרגא ברוש,יו"ר מכון הייצוא הישראלי, אשר יעמוד בראש המשלחת העסקית, מציין כי חברות ישראליות יכולות להשתלב בפרויקטים זמינים בהודו וכן להציע מערכות רלבנטיות.
החברות יוכלו להשתלב בענף מחשבים ותוכנה שמתפתח מאד בהודו, וממשלת הודו הקימה בנושא זה כוח משימה לאומי התורם לפיתוח הענף.
גם ענף הטלקומוניקציה, שהוא אחד הדינאמיים בכלכלה ההודית, זוכה לעדנה והמדיניות הליברלית של הממשלה מעודדת את מעורבות הסקטור הפרטי.
הודו מעודדת השקעות בתשתית ובשרותי דרך שחלקם בשיטת B.O.T, ומאפשרים למשקיעים לגבות אגרות עבור שימוש בכבישים. הרשות הממשלתית NHAI המטפלת בפרויקטים אלה נותנת מענקים של עד 40% מההשקעה והטבות במיסוי. עוד החליטה הממשלה ההודית לנקוט צעדים לעידוד ענף המזון ואגרו-תעשייה.
ברוש מוסיף כי הודו נחשבת לאחד השווקים המבטיחים בעולם במוצרי התעשייה, בעיקר מוצרים לצריכה פרטית. הודו היא אחת משש המדינות הגדולות בעולם בצריכת אנרגיה וממשיכה לגדול בקצב מהיר. הממשלה מעודדת השקעות בתחום זה. בנוסף, צומח הביקוש בשנים האחרונות לשירותי אבטחה וביטחון.
ברוש מסר כי לאחרונה הוגשה לאולמרט ולנתניהו תוכנית לפיתוח שווקים בהודו בהשקעה כוללת של כ-1.2 מיליון דולר, כאשר הממשלה מתבקשת להשתתף בסכום של 0.5 מיליון דולר והשאר ימומן ע"י היצואנים.
נתוני סחר: הסחר ההדדי בין הודו לישראל בתשעת החודשים הראשונים של 2004 הסתכם בסך של 1,61 מיליארד דולר. היצוא להודו הסתכם ב-759 מיליון דולר לעומת 495 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 53%.
עיקר מרכיבי היצוא: יהלומים ואבנים יקרות (69%), מכונות ומכשירים (17%) מוצרים כימיים (10%). בולטת הירידה במשקל היחסי של היהלומים ביצוא ועליית יצוא מוצרי ההיי-טק.
היבוא מהודו בתשעת החודשים הראשונים של 2004 הסתכם ב-853 מיליון דולר לעומת 678 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 26%.
במינהל לסחר חוץ מעריכים שסך הסחר האזרחי הבילטראלי יגיע בשנת 2004 לכ-2 מיליארד דולר. השוק ההודי צומח במהירות עם עליית רמת החיים ושיעור ההכנסה הפנויה של המעמד הבינוני.
