חברת אל.אל.די. היא החברה המובילה בישראל ביצוא יהלומים, הן בהיקף הכספי של יצוא היהלומים והן בהיקף הגידול, לעומת שנה קודמת.
מתוך 15 החברות המובילות בענף, הכלולות בדרוג דנס 100 2002 של היהלומנים, חברה זו הינה בעלת שעור הצמיחה הגדול ביותר, מתוך 4 בסך הכל, שרשמו גידול בין אשתקד והשנה. כל השאר רשמו קיטון בפעילות. למרות ההאטה הקשה בעולם, מצליחות חברות יצוא יהלומים ישראליות להגדיל את היצוא.
אל.אל.די. ייצאה אשתקד יהלומים בסכום כולל של 441 מיליון דולר - גידול בשעור של %9.4 לעומת שנה קודמת. בדרוג הקודם היא תפסה את המקום השני בדרוג דנס 100 של D&B דן אנד ברדסטריט ישראל.
בדרוג אשתקד גדלה אל.אל.די. בשעור של %57.9 - מיצוא של 256 מיליון דולר ל-403 מיליון דולר. אף שגם השנה הקודמת נחשבה לשנת מיתון, הצליחה החברה להגדיל את מכירותיה בהיקף מהותי.
החברות שהגדילו את פעילותן לעומת שנה קודמת בנוסף לאל.אל.די. הן: דלומי אשר - גידול של %7.2 ליצוא, בסך כולל של 89 מיליון דולר; אחים ירושלמי - גידול של %4.9, לסך כולל של 64 מיליון דולר (בדרוג אשתקד רשמה חברה זו גידול של %84.8 - הגדול ביותר מבין כל החברות, מ-33 מיליון דולר יצוא ל-61 מיליון דולר); רוזי בלו סיילס, גידול של %2.7 עם יצוא בסך 75 מיליון דולר.
אל המקום השני בדרוג חברות יצוא היהלומים הכללי, ירדה חברת שכטר נמדר, שמכרה שנה ב-392 מיליון דולר קיטון של %17.6 (-) לעומת השנה הקודמת. בדרוג אשתקד גדל יצוא החברה לעומת שנה קודמת ב-%27.6 - מ-343 מיליון דולר ל-476 מיליון דולר יצוא.
במקום השלישי, כמו אשתקד, נמצאת חברת פבריקנט את סלנט, שמכרה ב-187 מיליון דולר ואף היא קטנה ב-%26.1 (-) לעומת שנה קודמת.
בין החברות שיצואן קטן בשנה הנסקרת הרי שאצל החברות הגדולות מגמת הקיטון מצומצמת יותר, ככל הנראה בשל חוסנן ויכולתן להתמודד עם המיתון העולמי, לעומת החברות הקטנות.
בסך הכל הסתכם יצוא היהלומים של 15 החברות המובילות ב-1.777 מיליארד דולר. אשתקד ייצאו 15 החברות המובילות בכ-2 מיליארד דולר. רק ארבע חברות יהלומים מתוך ה-15 המובילות מכרו השנה בלמעלה מ-100 מיליון דולר.
המיתון העולמי מראה אותותיו גם בענף יצוא היהלומים הישראלי. מס' חברות מתוך 15 המובילות, רשמו כיווץ בפעילות בשיעור של עשרות אחוזים. שעור הקיטון הממוצע בפעילות החברות המובילות מסתכם בכ-%27 לעומת שנה קודמת.
הירידות החדות מעל %28 נמצאו אצל חברות המדורגות נמוך יותר שלהן יצוא של כ-70 מיליון דולר ופחות. אצל החברות הגדולות יותר, שלהן יצוא של 90 מיליון דולר ומעלה, היקף ההתכווצות היה נמוך יותר ונע בין %14 ל-%18.
בבורסה ליהלומים חברים כ-2,500 יהלומנים והיא נחשבת לגדולה מבין 24 בורסות החברות בפדרציה העולמית.
התפתחויות עיקריות בשנת 2001
שנת 2001 היתה קשה בענף היהלומים. ההאטה העולמית, שנהפכה במשך השנה למיתון, והשפעת רכוש השלילית (negative wealth effect), שנבעה בעיקר מהירידות בשערי המניות בבורסות העולם (תופעה שהחלה, למעשה, בשנת 2000), פעלו ביחד להוריד את הביקוש ליהלומים באופן ניכר בשנת 2001. התפתחות זו השפיעה, כצפוי, על יצוא היהלומים. ישראל המשיכה להיות אחד היצואנים הבולטים בעולם. ערך היצוא הישראלי של יהלומים מלוטשים וגולמיים (נטו) ביחד, ירד בשנת 2001 בשיעור %17. הנסיגה ביצוא היהלומים בשנת 2001 באה לאחר שנתיים של גידול ניכר ביצוא - %20 בשנת 2000, ו-%30.7 בשנת 1999. למעשה, הגיאות הכללית בענף בשנתיים אלה החריפה את המצב אשתקד, כי היא לוותה על-ידי צבירת מלאים ניכרת (כנראה, על-רקע ההנחה שהגיאות תימשך ושניתן יהיה למכור את המלאים ללא קושי): מלאים אלה הפכו למכשול, לכשהתחילה מגמת הירידה בביקושים. הביטוי המובהק לכך, הינו ירידת מחירי יצוא היהלומים בשנת 2001, במקביל לירידה בנפח היצוא: בפעם הקודמת של צמצום בביקוש ליהלומים, בשנת 1998 (כתוצאה מהמשברים הפיננסיים בארצות דרום מזרח אסיה), הירידה בנפח היצוא לא לוותה על-ידי ירידה מקבילה במחירים. הירידה במחירים החלה כבר בסוף שנת 2000, ונמשכה לאורך שנת 2001: בסך הכל, מחירי יצוא יהלומים מלוטשים (במונחי דולרים) ירדו ביותר מ-%30 מהרבעון השלישי של 2000 ועד הרבעון השלישי של 2001 (הרבעון האחרון עבורו קיימים נתונים). ראוי לציין, כי לא חלה ירידה מקבילה במחירי יבוא היהלומים בשנת 2001. כך תנאי סחר (היחס בין מחירי יצוא למחירי יבוא), האומדים את הרווחיות של יצוא היהלומים, הורעו מאד אשתקד. לפי אזורים, הירידה העיקרית ביצוא יהלומים אשתקד היתה לאירופה (ירידה בשיעור %16, לפי נתונים על יצוא ברוטו). הירידה לאזור אסיה היתה בשיעור %11.6, ואילו לארה"ב - %4.4 בלבד. תופעה בולטת במיתון שהתפתח בארה"ב אשתקד היתה חוסנה של הצריכה הפרטית: ייתכן שזה מסביר את הירידה המצומצמת יחסית של יצוא יהלומים לארה"ב. גם החולשה של האירו מול הדולר אשתקד, גרמה לירידה חדה יותר של כלל היצוא הישראלי לאירופה מאשר לארה"ב. יצויין, כי קיימת תופעה גוברת של יצוא יהלומים גולמיים על-פני זמן. התהליך החל בסוף שנות ה-80, וחלקו של יצוא יהלומים גולמיים בסך היצוא הישראלי של יהלומים הלך ועלה עד שעבר את קו ה-%20 בשנת 2000. התהליך נובע מהרצון להוריד את התלות של יבוא יהלומים מהסינדיקט בלונדון ולייבא יהלומים גולמיים ישירות לישראל, באמצעות חברות ישראליות. ההצלחה בתהליך הביאה לכך שהיקף היבוא, בנוסף ליבוא המתמשך מהסינדיקט, היה מעבר לצרכים של התעשיה המקומית, דבר שאפשר יצוא יהלומים גולמיים. בשנות הגיאות של 1999-2000, אם יצוא יהלומים מלוטשים עלה בשיעור %47 על-פני שנתיים אלה, הגידול המקביל ביצוא יהלומים גולמיים היה %114. באותה מידה, ירידת יצוא הגולמיים בשנת 2001 היתה חדה יותר מאשר ביצוא המלוטשים - %26.4 לעומת %14.6. גם זה כנראה מהווה ביטוי להשפעת צבירת מלאים (של יהלומים גולמיים) בתקופת הגיאות שקדמה לשנת 2001.