"... שמעתי כי תחילת השימוש בק'את [גת] ללעיסת בני אדם היתה על-ידי עז, שראו עז אחת שהולכת בכל פעם בשביל מסויים למקום רחוק וחוזרת בריאה וחזקה ועטיניה מלאים חלב, אז נתעוררו והלכו בעקבותיה ומצאו שאוכלת לשובע מעלים אלו של עץ זה שהיה גדל במקום הפקר".
"ניסו לאכלם ומצאום מרים, מצצום ומצאום מועילים לכמה דברים. ומאז החלו בני אדם לנטעם ולגדלם ולהשתמש בהם, ולא ידוע היכן ומתי אירע העניין...".
[מתוך אתר "תימנינט" - קונטרס "עצי עולה" להגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א].
החגיגת בחוץ ואחריו - הגת ועדת הבריאות של הכנסת אישרה (יום ג', 23.11.04) את צו משרד הבריאות, כי הכדור "חגיגת" יוצא אל מחוץ לחוק. על-פי החלטת הוועדה, החומרים קאטינון, מגה קאטינון וקטין יוספו לפקודת הסמים המסוכנים.
עתה שוקלת הוועדה להוציא את צמח הגת אל מחוץ לחוק. הסיבה, כך עולה מהדיון בוועדה, כיוון שרכיב הקאטינון נמצא בגת. ד"ר יצחק ברלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות וראש מינהל רפואה, ציין בפני חברי הוועדה, כי התופעות הבעייתיות שנלוות לנטילת כדור "החגיגת" נמצאו לעיתים נדירות גם אצל מי שלעס את צמח הגת.
הסימפטומים המתגלים אצל אדם המשתמש בכדור הם: פעילות יתר של הגוף, דופק מואץ, לחם דם גבוה, אי ספיקת לב ועד שטף דם במוח. לדבריו, "בכדור החגיגת, בניגוד לצמח הגת - בצורתו הטבעית, האפקט של החומר קשה יותר. זו פונקציה של ריכוז וכמות... אולי יש לשקול להוציא את צמח הגת מחוץ לחוק, כפי שהדבר קיים בארה"ב".
פרופ' משולם רפאל מהאוניברסיטה העברית, טען שבצמח הגת עצמו קיימת כמות גדולה יותר של ריכוז הקאטינון וחומרים אחרים, כקפאין. לגישתו, "לא ברור לי מדוע צמח הגת הטרי מותר ואילו הקאטינון עצמו אסור. בצמח הטרי יש כמויות גדולות יותר של קאטינון מאשר בצמחים מיובשים. אם נקבל את צו משרד הבריאות ונאסור את הקאטינון באופן מעובד, היצרנים יעקפו את החוק וכל פעם ישנו במעט את הרכב הכדור. זה כמו חתול ועכבר בלי הפסקה, אנחנו נמשיך לרוץ אחר הזנב שלנו".
לאור זאת קיבל יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ שאול יהלום, את דעת המומחים והציב דרישהב למשרד הבריאות: להשיב תוך שנה האם ייפעלו למנוע שיווק ושימוש בצמח הגת. לדבריו, "חשוב לנו לדאוג לבריאותו של הציבור ולמנוע הישנות מקרים של פגיעה גופנית קשה כמו שקרה לנערים שנטלו את גלולת החגיגת. גם בצמח הגת בצורתו הטבעית יש קאטינון ולכן עלולות להיווצר פרצות שיהיה מי שינצלן לרעה. על-כן, אני דורש ממשרד הבריאות לתת תשובות בעניין תוך שנה ולסגור את כל הפינות", אמר ח"כ יהלום.
האם תוכל הוועדה להוציא את הגת לרשימת הסמים המסוכנים? האם אכן מדובר בצמח מסוכן המכיל רכיבים בעלי השפעה ממכרת ועל-כן יש להוציאו אל מחוץ לחוק, או שמא, פעולה כזו [הוצאתו אל מחוץ לחוק] תהווה פגיעה באוכלוסייה שלמה? בוועדת הבריאות מודים היום, כי אכן פעולה כזו תהיה בעייתית, ויש לבדוק את ההשלכות לכך.
הסערה סביב סיפור הגת די דומה להתפתחות הקוקה בדרום אמריקה. ממשלת בוליביה, למשל, חשבה לא אחת להשקיע במשך 5 השנים הבאות 1 ביליון דולר במטרה לעודד מגדלי קוקה במציאת עבודה אחרת. עם זאת, הבעיה הבסיסית בניסיונות הממשלה שם היא שרוב החקלאים שמגדלים קוקה אין להם קשר לייצור הקוקאין הסם, ואין הם רואים את גידול הקוקה כעבירה על החוק.
בשלב זה, גידול הקוקה - הצמח ממנו מפיקים את סם הקוקאין, הוא חוקי, ואין הוא בעל השלכות כמו הסם עצמו. לעיסת עלי הקוקה פופלארית ועממית מאד בדרום אמריקה, ואף תרמילאים ומטיילים רבים נוטים להשתמש בצמח כמרפא לסובלים ממחלות גבהים. השימוש בעלי הקוקה דומה מאין כמוהו ללעיסת צמח הגת.
הוראות שימוש מדוייקות מופיעה בדפי מידע למטייל שהפיץ המכון לידידות דרום אמריקה למטיילים, אותן ניתן למצוא כמעט בכל סוכנות נסיעות או חנות המספקת ציוד ועצות לתרמילאים מתחילים: "לועסים שעתיים. לא בולעים ושומרים בפה טוב טוב". בדרום אמריקה העלים, כמו התה המופק מהם, מונחים על כל מדף בחנויות.
צמח הגת מוכר ביהדות על הנעשה עם עלי הקוקה - ניתן להשליך גם על צמח הגת. קשה יהיה לכפות על אוכלוסייה שלמה, הנשענת על מסורת, מנהגים ותרבות עשירה לוותר על חלק ממנה. כזו היא אוכלוסיית תימן וחלק מארצות אפריקה, אתיופיה וקניה. משכבר הימים, לא רק הגויים גידלו את הגת, אלא גם היהודים עצמם, וכשעלו לישראל, הביאוהו ונטעוהו כאן.
צמח הגת הינו מן עץ שמתקיים שנים רבות, עד כ-25 שנה, ועליו יוצאים מעצו שאינו חלול. לעיסת עלי הגת ומציצתם משרה נחת רוח והרגשה של זירוז מחשבה, הפגת עייפות והסרת דאגה. הוא אינו משביע ואינו מרווה אלא דווקא מייבש ומעורר צימאון.
על אף שהגת הוא מאכל ערב לעיזים, אין הוא נקרא מאכל בהמה, ולאור העובדה שגם יהודים נהנים בלעיסתו, מברכין עליו "שהכל נהיה בדברו". הטעם, משום שהאדם נהנה ממימיו על-ידי מציצתו, וכיוון שאין בולעים את העלים. עליו הם מאילני סרק שאינם נחשבים פרי, ומציצתם אינה דרך אכילה. אז שיהיה... לבריאות.
