בית המשפט העליון, בהרכב מיוחד של 11 שופטים, פסק הבוקר (יום ד', 20.2.02) בשני ענייני דת ומדינה מהחשובים ביותר בישראל. עניינים אלה גרמו, בתקופות שונות, למאבקים פוליטיים, ציבוריים וחברתיים קשים.
בית המשפט העליון, בראשות הנשיא אהרן ברק, החליט להתערב ולהכיר בגיור הלא-אורתודוכסי. בנושא גיוס בחורי ישיבות החליט שלא להתערב, בשלב זה:
- אברכים: בית המשפט העליון פסק, פה אחד, להותיר בידי הכנסת, את ההחלטה בשאלת גיוס בחורי הישיבות. בכך קיבל בית המשפט את עמדת הכנסת והממשלה, שיוצגו על-ידי הפרקליטות.
השופטים פסקו, כי יש ליתן לכנסת את ההזדמנות הנאותה לומר את דברה - אף כי ההחלטה מתמהמהת זמן רב - וזאת נוכח החשיבות הציבורית והערכית הנתונה בעניין זה. בכך נתן בית המשפט קרדיט לכנסת, ונמנע מכניסה בנעליה של הכנסת.
העותרים, ובראשם חברי הכנסת רן כהן, נעמי חזן ויוסף פריצקי, ועו"ד יהודה רסלר, הביעו אכזבה קשה מפסק הדין. יו"ר ועדת הכנסת, יוסי כץ, הביע סיפוק מההחלטה וטען כי ההכרעה בנושא צריכה להיות בכנסת ישראל;
- גיור: בית המשפט העליון פסק, ברוב קולות, כי על רשם האוכלוסין לרשום במרשם התושבים גם מי שהתגייר בגיור רפורמי וקונסרבטיבי. בכך, קיבל בג"צ עתירות שהגישו כ-50 מתגיירים, שביצעו גיור בהליך רפורמי או קונסרבטיבי. העתירות הוגשו על-ידי ארגון נעמ"ת, התנועה הקונסרבטיבית והמרכז לפלורליזם יהודי. להחלטה זו אין נפקות ככל שהיא נוגעת לרישום יהודי לפי חוק השבות.