ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את הצעת רשות ניירות הערך, לתקנות בנושא כללי דיווח בדבר חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם. מודל הכספים החדש יכלול גם דיווח כמותי, ולא רק איכותי, בהתאם להנחיות הרשות מחודש נובמבר 1999.
יו"ר הרשות, מירי כץ אמרה: "החשיבות הרבה במתן המידע בקשר לחשיפות של החברות לסיכוני שוק בולטת במיוחד על רקע אירועים והתפתחויות מהתקופה האחרונה, כמו הפיחותים המשמעותיים בערכו של השקל מול הדולר, טלטלת שווקי ההון בעולם בשנתיים האחרונות, הפיגוע במגדלי התאומים, המשבר הפוקד את ארגנטינה ועוד".
בהמשך אמרה כץ: "נוכח העובדה שחלק מהסיכונים הפיננסיים הם בעלי אופי חוץ-מאזני, כאלה שבחלקם אין להם ביטוי בדוחות הכספיים, גוברת חשיבות מתן המידע בצורה משמעותית".
הנוסח שאושר הוכן על-ידי צוות מיוחד מטעם הרשות. הצוות כלל את רואה החשבון הראשי של הרשות, ד"ר אייל סולגניק; סגן מנהל מחלקת חשבונאות ודיווח ברשות, רו"ח רוני עמיחי; סגן היועמ"ש של הרשות, עו"ד אמיר שרף; ורו"ח יובל מועלם.
התיקון מעגן בתקנות את הנחיית הרשות בעניין דיווח איכותי על חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם, שהוארכה בנובמבר 2000. ההנחיה והתקנות מבוססות על דו"ח שהגישה ועדת מומחים ציבורית בראשות פרופ' דן גלאי לפני כשנתיים.
הוועדה הוקמה אז על-ידי יו"ר רשות ניירות הערך, מירי כץ, בעקבות כשלונות פיננסיים משמעותיים שארעו באותה תקופה בזירה הבינלאומית ונוכח כמה עובדות נוספות: השימוש הגובר והולך במכשירים פיננסיים מורכבים הטומנים בחובם סיכונים להפסדים מהותיים בחברה, מצד מי שאינם עוסקים בנושא ולפיכך אינם ערים לכל משמעויותיו; והעובדה שהמידע חיוני למשקיע לשם הכרת החברה.
ההנחיה בעניין דיווח איכותי קבעה כי במסגרת החלק המוקדש לדו"ח הדירקטוריון בדו"חות התקופתיים ובדו"חות הביניים, יובאו פרטים הנוגעים לחשיפה ולניהול סיכוני שוק. בין השאר נקבע כי יש להגיש תאור מפורט של סיכוני השוק שאליהם חשופה החברה; תיאור של מדיניות החברה בנוגע לניהול סיכוני שוק; ושל אמצעי הפיקוח ומימוש המדיניות של החברה.
היום כאמור, אישרה ועדת הכספים את נוסח התקנות. בתקנה החדשה הטמיעה הרשות לקחים להפיק הצוות מבדיקת דיווחים שהגישו חברות על-פי ההנחיה מנובמבר 1999. עיקר החידוש בתקנה מתבטא בדרישה לדיווח כמותי. במסגרת זו תידרש החברה למסור מידע על מאזני הצמדה, ועל הפוזיציות שלה בנגזרים, תוך הבחנה בין נגזרים ששימשו להגנה מפני חשיפה לבין כאלה שלא שימשו למטרה זו.
בהקשר זה ידווחו החברות בשורה נפרדת, על נגזרים ששימשו להגנה אף אם לא הוכרו ככאלה על-ידי הדרישות המחמירות של כללי החשבונאות בנושא. בכך יתאפשר לחברות לבאר את האסטרטגיה שלהן. בנוסף יעבירו החברות ניד לגבי ההחזקה המקסימלית בנגזרים במהלך תקופת הדיווח.
"למידע שיינתן בעקבות התקנות יש ערך עצום לצורך קבלת החלטות השקעה", אמר עו"ד אמיר שרף "עם זאת, למרות שיש חשיבות גדולה בהעברת המידע למשקיעים, אנחנו מבינים שיש צורך בפרק זמן מסויים לשם התארגנות לדיווח במתכונתו החדשה. על כן, הכנסנו לתקנות מנגנוני השהייה, כך שחלק מהדרישות תהיינה מחייבות רק בעוד שנה ויותר. בנוסף, ומשיקולי עלות-תועלת, קבענו כי חלק מהתקנות יחולו בהתחשב ברמת העיסוק של החברה בתחום. כלומר, ככל שחברות עוסקות בנגזרים ברמה אינטנסיבית יותר, כך גם יגדל היקף הדיווח שלהן".
רו"ח רוני עמיחי ציין כי בתקנות שולב גם חידוש עקרוני: "לעיתים, נתונים על מאפייני החשיפה הרלוונטים בתום תקופת הדיווח אינם מאפיינים את החשיפה ששררה לאורך התקופה כולה", הסביר. "במקרה זה דורשת הרשות כי יימסרו נתונים שמאפיינים את התקופה כולה אך היא מאפשרת את הצגתם - וכאן החידוש - באמצעות טווחים".