בית משפט השלום בירושלים האריך (יום א', 28.11.04) ב-20 ימים נוספים את מעצרו של העבריין זאב רוזנשטיין, החשוד בסחר במיליוני כדורי אקסטזי ברחבי ארה"ב ואירופה, וכן בהזמנת רציחתם של האחים יעקב וניסים אלפרון.
השופט יצחק מילנוב כתב בהחלטתו, כי "חזקה על היועץ המשפטי לממשלה, כי הוא יפעל אצל הרשויות בארה"ב למען תוגש בקשת ההסגרה, בכל ההקדם האפשרי". הוא דחה את בקשת סניגורו של רוזנשטיין להשתחרר למעצר-בית, וקבע כי טענותיו באשר לתנאי כליאתו צריכות להיות מופנות לבית המשפט לעניינים מינהליים, שעתירות האסירים מצויות בתחום סמכותו.
כזכור, רוזנשטיין נעצר לפני כשלושה שבועות בתום מבצע משותף של משטרת ישראל והרשות הפדראלית למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA). מעצרו אינו נדרש כעת לצרכי חקירה, אלא כדי לאפשר למשרד המשפטים האמריקני להגיש בקשה להסגרתו לארה"ב, אותה ניתן להגיש בתוך 70 יום מיום מעצרו. בית המשפט רשאי להוציא צו מעצר זמני לתקופה של 20 יום בכל פעם, עד לתקופה מקסימלית של 70 יום, כאמור.
היועמ"ש: האמריקנים שוקדים על הכנת בקשת ההסגרה את הבקשה להארכת המעצר הגיש הפעם היועץ המשפטי לממשלה בעצמו, בה נאמר כי בקשת ההסגרה של האמריקנים טרם הגיע לידיו והרשויות שם "שוקדות על השלמתה". מזוז הסביר, כי ישנן נסיבות המעכבות את הגשת בקשת ההסגרה, שהעיקרית והמהותית שבהן היא הצורך בהכנת כל מסמכי הבקשה והראיות, בפרשה בה הואשם רוזנשטיין, בפלורידה שבארה"ב.
במהלך הדיון היום, קבל רוזנשטיין על תנאי המעצר בכלא "אוהלי קידר" שליד באר שבע, אותם הגדיר "מחפירים", "תת רמה", "מחרידים" ו"הכי גרועים שיש". הוא אמר לעיתונאים, כי "זה הכל עלילת דם. מעבר לזה, התנאים שאני נמצא בהם, לפי דעתי, זה מתחת לכל ביקורת. אם ברגותי יכול להיות לידי, אני חושב שאני לא ברגותי... שמו אותי בתא שבו היה פעם יגאל עמיר. זה כבר אומר הכל".
רוזנשטיין הסביר מדוע הוא סבור כי מדובר בעלילה שנרקמה נגדו. "שני העדים שהעידו נגדי עשו זאת בשביל לקבל שחרור. בשביל שחרור הם ימציאו כל דבר... יש עוד חצי כלא רמלה שיכולים להביא שיכולים להביא אותם גם, לשחרר אותם, שיבואו להעיד על כל אחד, גם עליכם [העיתונאים]".
השופט: מקווה שעצירים לא ישוכנו עם עבריינים השופט מילנוב דחה את טענותיהם של עורכי דינו של רוזנשטיין, מוטי כץ ובני נהרי, באשר לתנאי המעצר וקבע, כאמור, כי "בנושא זה הסמכות מסורה לבית המשפט המינהלי".
"בלי קשר לעניין הסמכות העניינית", הוסיף השופט מילנוב, "אין לי אלא להביע משאלה ותקווה, כי יבוא היום, שעצירים, שחזקת החפות חלה עליהם, ישוכנו ולא יאוחסנו בבתי סוהר או בבתי מעצר כפי שהדבר נעשה כיום בישראל ובמרבית מדינות העולם, אם לא בכולן".
השופט ציין עוד, כי "ניסוח בקשת ההסגרה, ציודה בתיעוד הנדרש והגשת החומר כולו, כדת וכדין, בצינורות הדיפלומטיים למדינה המתבקשת, הן פעולות המצריכות זמן לא מבוטל".
אין נסיבות שיצדיקו חלופת מעצר השופט מילנוב חזר על דברים שאמר כשהוציא את צו המעצר הזמני המקורי, לפני 20 יום, כשדחה את הבקשה לשחרור בערבות ולמעצר-בית. הוא קבע, כי גם בית המשפט העליון הביע את עמדתו, שבעבירות סמים מתחייב בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים ולא ניתן להסתפק בחלופות מעצר.
הוא ציין שוב, כי "במקרה דנן לא מתקיימות במשיב נסיבות מיוחדות יוצאות דופן כמו: מצב רפואי חמור, זיקנה מפליגה, עבירות 'קלות', ניצול שואה... המשיב נראה בריא ולא נטען כי קיימת בו או לגביו מגבלה כלשהי, שתמנע הימנו לעשות כל שיוכל, על-מנת להימלט מאימת דין ההסגרה, אף אם עד כה אין לכך כל אינדיקציה".
מ' 11287/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' זאב רוזנשטיין