ברק הגיע להתמודדות מרכז העבודה התכנס (יום ג', 30.11.04) לקבוע את מועד ההתמודדות לראשות המפלגה. ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, הגיע סמוך ל-17:00 לכינוס המרכז - לראשונה מאז הפסיד בבחירות לראשות הממשלה - במטרה להשפיע על חברי המרכז להצביע בעד מועד מוקדם, ככל האפשר, לעריכת פריימריז.
הכינוס נערך תוך מהומה גדולה. בסופו של דבר הוחלט לדחות את ההכרעה, ולקיימה בוועידת העבודה שתכונס ביום 16.12.04. החלטה זו התקבלה תוך מהומה גדולה, הצבעה בלתי מסודרת וחטיפת מיקרופון על-ידי ברק.
במפלגת העבודה מבקשים כמה אישים להתמודד. הבכירים שבהם: שמעון פרס, אהוד ברק, עמיר פרץ ומתן וילנאי. על-פי הסקרים שפורסמו לאחרונה, פרס מוביל בהפרש ניכר מיתר המועמדים. עו"ד משה שחל, מקורבו של פרס, הוא שניהל את הכינוס. בסדר היום של מרכז העבודה היו קבועים דיונים בשבע הצעות-החלטה בנושא הפריימריז. 36 אישים נרשמו לנאום בפני המרכז.
ברק חטף את המיקרופון כבר בתחילת הכינוס סערו הקולות במכרז העבודה, המתכנס בבית החייל. עו"ד שחל הציע, בשמם של אנשי פרס, לבצע הצבעה גלויה. אנשי ברק רטנו. שחל ביקש לערוך הצבעה בשאלה האם ההצבעה בדבר הפריימריז תהיה גלויה או חשאית. רוב הנוכחים הצביעו בעד חשאיות.
גם לאחר ההצבעה הראשונה, המקדמית, לא שככה המהומה. בשלב זה פרץ ברק לבמה. כך גם מתן וילנאי. המהומה החריפה באולם הכינוס. ברק חטף מיקרופון, וזעק כי מנסים לגנוב מפלגה - כאשר הוא מכוון למעשה את דבריו כלפי פרס. ברק קרא: "לא להצביע לפני שרפי אלול והיועץ המשפטי של המפלגה יעלו ויסבירו מה בדיוק סוכם במוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה. כל דבר אחר הוא ניסיון לגנוב מפלגה, והוא לא יקום ולא יהיה בישראל 2004. נקודה".
עו"ד שחל דחה את ההאשמות כלפיו וכלפי פרס וזעם על ברק. מה שעשית עכשיו, האשים את ברק, "הפכת את מרכז העבודה למרכז הליכוד. אני בוש ונכלם, אמר שחל. מישהו רוצה לגנוב מפלגה?". לאחר שפוזר הכינוס אמר שחל, כי התנהגות ברק מעידה כי הוא אינו ראוי להיות שותף לכינוס מכובד. לדבריו, ברק לא שלט בעצביו והתנהג באופן בלתי ראוי.
ח"כ בנימין (פואד) בן-אליעזר, שעלה בתורו לנאום, ביקש מחברי מרכז העבודה לגלות איפוק וחברות. "מה שייזכרו לנו", אמר, זה מה שקורה עכשיו כאן. בן-אליעזר הציע להימנע מכל הצבעה בנושא הפריימריז, ולהשאיר בתוקפו את המועד הקיים: נובמבר 2005.
המהומה נמשכה גם לאחר דבריו של בן-אליעזר, כאשר התברר כי חלק מחברי המרכז אינם יכולים להיכנס לבית החייל. עו"ד שחל אמר, כי המשטרה מונעת מכ-200 מחברי המרכז להיכנס, מפאת צורכי הביטחון. שחל קבע, כי לא יסכים לקיים את ההצבעה, אלא אם כל חברי המרכז יוכלו להשתתף בה.
אנשי ברק מאשימים, בעניין זה, את אנשי פרס. הם טוענים, כי אנשי פרס - השולטים במנגנון התנועה, הם שבחרו לקיים את הכינוס בבית החייל, והם שתיכננו, ומראש, "לפוצץ" את הכינוס כדי להימנע מקביעת מועד לפריימריז חדשים. לדבריהם, בית החייל יכול להאכלס בקושי 800 איש, בעוד שמספר חברי המרכז הינו כ-2400 איש.
המהומה נמשכה כמעט שעתיים. סדר היום שובש. אישים שהגיעו לנאום, לא הצליחו לעלות לבמה. בשלב זה החליט עו"ד שחל להעמיד על סדר היום הצעה: להעביר את ההצבעה בנושא הפריימריז, ליום 12.12.04 - יום כינוס הוועידה של העבודה.
[ברק הוסיף לתקוף את יו"ר העבודה, שמעון פרס, ואת אנשיו הקרובים של פרס. ברק התראיין לערוץ 1 ולערוץ 2 והעלה טענות קשות כלפיהם. לדבריו, עו"ד משה שחל פעל בשליחותו של פרס כדי לגנוב הצבעה במפלגה. ברק דחה את הביקורת שהוטחה בו - על פריצתו לבמה וחטיפת המיקרופון, וכן את הטענות כאילו הוא איבד את העשתונות. לדבריו, הוא נהג באופן מחושב, וגם בעתיד, בכל פעם שהוא ייראה שגונבים, הוא, ברק, יפעל כמו מתאגרף ויסכל זאת. הוא אמר עוד, כי שחל לא יבוא עוד לבמת העבודה ופרס לא יישלח אותו יותר].
פרס: היה חלק ארגוני לא מוצלח פרס אמר לאחר פיזור כינוס העבודה, כי "היה חלק ארגוני לא מוצלח. אני לוקח על עצמי את האחריות. זה לא היה מתוך כוונות רעות. בדרך כלל באים 1000-1100 חברים, עכשיו הגיעו 1500 איש".
פרס מתח ביקורת על "חברים שהיו צריכים לתת דוגמא ומופת", והתנהגו באופן בלתי נאות. הוא ציין, כי הוא נמנע מתגובה גם על דברים שהוטחו בו. "יו"ר מפלגה צריך לשמור על מידה מירבית של אובייקטיביות", אמר. "מי שראה יהיה שופט". הוא ציין בסיפוק כי בסופו של דבר התקבלה הצעה של יושב-ראש ועדת החוקה של המפלגה - לדחות את הדיון ל-12.12.04. פרס העיר כי גם מועד זה אינו מתאים, בשל זאת שהוא "נופל" בחג החנוכה.
דליה איציק אמרה, כי "המפלגה חיה ותוססת, הוועידה היתה מלאת יצרים. לא אהבתי את מה שברק עשה, חייבים לסיים את המאבקים במפלגה, אולי יש יותר מדי גנרלים", את העקיצה הפנתה לברק וליוצאי הצבא הנוספים המתמודדים על ראשות המפלגה.
מועד הפריימריז שנוי במחלוקת מועד הפריימריז שנוי במחלוקת. עשר הצעות הונחו בפני חברי המרכז. על הפרק שלושה מועדים אפשריים: פברואר 2005, אפריל או נובמבר. נושא זה מעורר עניין רב בקרב בכירים נוספים בעבודה, ובהם ח"כ מתן וילנאי. אלה מבקשים לבצע פריימריז בהקדם, מתוך הערכה כי ברק לא יספיק להתארגן ולהגדיל את כוחו בתנועה.
התומכים בעמדה זו הם חברי הכנסת מתן וילנאי - המתמודד לראשות ההנהגה, בנימין בן-אליעזר, ואפרים סנה, שהתנגדו עד לאחרונה להקדמת הפריימריז. "מתן מוביל בכל סקר על ברק בצורה דרמטית, לכן מבחינתו הכי טוב לקיים את הבחירות בפברואר, כמה שיותר מהר ובטוח - לנצל את כוחו", נמסר ל-Nfc.
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שמעון פרס, לעומת זאת, שואף לקיים את ההצבעה במועד הקבוע עתה. מבחינתו, טוב שבחירות חדשות לראשות הנהגת המפלגה יתקיימו במועדן וללא שינוי - נובמבר 2005. ברק, לעומת זאת, מבקש לקיים את הבחירות הפנימיות באפריל 2005. הערכות הן, כי תהיה פשרה וימצא תאריך ביניים.
בהנהגת מפלגת העבודה בכלל, ובסביבתו של פרס בפרט, מבקשים לקיים את הפריימריז כמה שיותר לקראת סוף 2005, גם בשל מצבו הפוליטי העדין של ראש הממשלה, אריאל שרון. ההערכות הן, כי ככל שייחלש שרון, כך תוכל העבודה להיכנס לממשלה ולקבל תיקים בכירים יותר. הקדמת הבחירות הפנימיות בעבודה עלולה, איפוא, להכניס את העבודה למירוץ בין אנשיה ולמנוע כניסה לממשלה.
