יאסר עבד רבו, שר ההסברה לשעבר ברשות הפלשתינית ומיזמי הסכם ז'נבה, השתתף במימון הסרט ג'נין ג'נין של מוחמד בכרי. כך גילה עו"ד אמיר טיטונוביץ בהרצאה שנתן באחרונה במכללת שערי משפט בהוד השרון. הדברים מתפרסמים הערב ב-Nfc לראשונה (ה', 2.12.04).
עבד רבו מסר הערב ל-Nfc, כי "מימון הסרט ג'נין ג'נין - אינו עניין של אף אחד". עם זאת, הוא סירב לאשר או להכחיש את הידיעה.
בגילוי יש כדי לחזק את הטענה, כי בכרי נעזר בגורמי התעמולה הפלשתינים על-מנת לביים את סרטו המגמתי והשקרי ג'נין ג'נין לא כאומנות, אלא כסרט פוליטי שהופק בין היתר במימונה של הרשות הפלשתינית. המידע הזה לא היה בפני שופטי בית המשפט העליון, כאשר התירו הקרנת הסרט בהחלטה מעוררת מחלוקת.
עו"ד אמיר טיטונוביץ מייצג 5 חיילי מילואים ששירתו במבצע 'חומת מגן' במחנה הפליטים בג'נין, בתביעת לשון הרע שהגישו נגד יוצר הסרט ג'נין ג'נין, ונגד הסינמטקים שהקרינו סרט זה.
ממצא זה התגלה בימים אלה לאחר שכחלק מההליך המשפטי בתביעת לשון הרע מסר מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין", תצהיר תשובות על שאלון. בשאלון נשאל מוחמד בכרי מדוע בין שורת התודות למסייעים בסרט, ישנה תודה גם ליאסר עבד אבו. בתשובה שהועברה לעו"ד אמיר טיטונוביץ, כתב מוחמד בכרי כי יאסר עבד רבו השתתף במימון הסרט ג'נין ג'נין.
בשאלון גם הודה מוחמד בכרי כי אחת הסצינות השנויות ביותר במחלוקת בסרט לא אירעה במציאות. מדובר בסצינה בה נראה טנק המתקרב לשורת אנשים כפותים - תוך צעקות ברקע שהוא דורס אותם. מיד לאחר מכן נראית סצינה של איסוף גופות באלונקות, מה שנראה כביכול שמדובר באנשים שנדרסו קודם לכן על-ידי הטנק. בשאלון הודה בכרי, כי הסצינות לא היו קשורות זו לזו, ושהטנק לא דרס אף אחד. הוא גרס, שמהסרט עצמו ברור, שהטנק לא דרס אדם כלשהו. בתצהירו הסביר בכרי שבהצגת שתי הסצינות בזו אחר זו מדובר ב"בחירה אמנותית".
יצויין כי לאחר שאישר בג"צ את הסרט להקרנה צוטט בכרי כאומר בתגובה לפסיקת בג"צ: "אני גאה בהחלטה ונורא מתרגש. בסוף, גם אם באיחור של שנה, האמת יצאה לאור. אני משוכנע שאם עם ישראל יראה את הסרט, הוא יהיה מסוגל להחליט בעצמו מה אמת ומה שקר. אני מקווה שיותר ויותר אנשים ייחשפו לסרט ואולי זה ישנה משהו במדינה הזו". כעת מודה כאמור בכרי כי לא "הכל היה אמת".
לדברי עו"ד טיטונוביץ: "החיילים אותם אני מייצג בתביעת לשון הרע חשו שאינם יכולים לעבור לסדר היום בעקבות הסרט. מדובר באנשים טובים שנענו לקריאה, עזבו את שולחן ליל הסדר, ומיהרו להגן על המדינה, בעקבות האירוע הנורא בערב ליל הסדר במלון פארק בנתניה. מדובר באנשים שרצו להגן על המדינה, נהגו באופן הומני לחלוטין במטרה שלא לפגוע בחפים מפשע, וכששבו לביתם, גילו שהם פושעי מלחמה, "והם בכלל לא ידעו שהם כאלה". התובעים מבקשים לנקות את שמם וישמחו, כמובן, אם כתוצאת לוואי מן התביעה ינוקו שמותיהם של יתר חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע".
טיטונוביץ' המשיך וטען, כי "הסרט מוצג כסרט דוקומנטרי - כסרט המתעד ומשקף את הדברים שהתרחשו בפועל במחנה הפליטים בג'נין. אולם אין בו כל תיעוד של פשעי המלחמה, כביכול, מצד החיילים. יש בו "עדויות" בלבד של תושבי המחנה המספרים על הדברים שכביכול התרחשו. מאידך אין בו כל גרסה אחרת אל מול "עדויות" התושבים אודות פשעי מלחמה אלו".
במהלך הדברים קם סטודנט ממכללת שערי משפט, המשרת שירות מילואים בשטחים, ואמר כי בתור חייל הוא לא מבין כיצד השופטת דליה דורנר אישרה לצפיה סרט כזה. "זה רצח אופי לחיילים. כיצד חיילי צהל אמורים לשרת בשטחים כשהם פוחדים שיחזרו ויגלו שהם הוצגו כפושעי מלחמה"?, תהה הסטודנט.
