כשהרשות רוצה היא פועלת, ומהר מסתבר. רק בתחילת השבוע שעבר פורסם, כי זו הורתה לכלי התקשורת שלה להימנע משידורי תכנים העלולים להתפרש על-ידי ישראל כהסתה. אמנם, מהרשות הפלשתינית יצאו מסרים סותרים (מנכ"ל רשות השידור, רדוואן אבו עייאש, אמר בשני ראיונות שונים - פעם אחת שקיבל הוראות ופעם נוספת, כי לא שמע כלל על הוראות אלה), אך בפועל, ראש הממשלה שרון אישר בפגישתו עם ועדת העורכים, כי ההסתה אכן פחתה.
למגמה החדשה מתווסף היום (א', 5.12.04) נתון נוסף: דרשת יום השישי האחרון ששודרה בטלוויזיה הפלשתינית, קראה "להתרחק מאלימות וקיצוניות" - כך מדווח המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י). הדרשה נישאה על-ידי הדרשן מוחמד ג'מאל אבו הונוד במסגד בעזה, במעמד יו"ר אש"ף אבו מאזן ובכירים פלשתינים נוספים. הדרשן הקריא את הדרשה מתוך דף נייר, שהוכן מבעוד מועד.
עד כה, ברוב המקרים שודרו דרשות יום השישי ממסגד השייח' עג'לין בעזה, ונישאו על-ידי דרשנים קבועים, שהבולטים בהם: השייח' איברהים מאדי והשייח' איברהים מודיריס. השניים הרבו להטיף לג'יהאד, ל'פעולות הקרבה', לאנטישמיות ולאנטי-אמריקניות. הפעם, רוח הדרשה היתה מעט שונה והדרשן קרא לפתח את השיח האיסלמי המודרני, להכיר באחר ואף לנהוג כלפיו סובלנות.
גורמים בממר"י מסרו ל-Nfc, כי אין זו הפעם הראשונה שמשודרת דרשה ברוח זו, אך עם זאת, אין מדובר בתופעה שכיחה. עוד אמרו הגורמים, כי גם השייח' אבו הונוד כבר נשא בעבר דרשות ששודרו בטלוויזיה הפלשתינית.
שבוע קודם כן, לא שודרה כלל דרשת יום השישי בטלוויזיה הפלשתינית, לראשונה בתולדות האינתיפאדה ובאופן שהגורמים העוקבים אחר המדיה הפלשתינית הגדירו כ'חסר-תקדים'. עם זאת, הללו לא ידעו להצביע בפירוש על שינוי קו או מפנה דרמטי בתכנים. במקביל נודע, כי במשרד החינוך הפלשתיני שוקדים בימים אלה ממש על הכנת ערכת הסברה, שתשווק את טענות ישראל בדבר הסתה במערכת החינוך הפלשתינית, כ"צייד מכשפות פוליטי".
להלן קטעים מדרשת יום שישי האחרונה [באדיבות מכון ממר"י]: "אין ספק שהעידן הנוכחי הינו עידן מהפכות הידע, התקשורת והטכנולוגיה... דת האיסלם היא דת המתאימה לכל זמן ומקום. היא אינה מנותקת מכל המתרחש סביבה בעידן הזה או בכל עידן עתידי... אסור לשיח האיסלמי בן זמננו להיוותר כלוא בתבניות מסוימות ובמסגרות קפואות שכבר אינן הולמות את התפתחויות העידן והחיים. כלומר, יש צורך לפתח ולחדש את השיח האיסלמי המודרני".
"הקריאה לחידוש הזה אינה זרה לאיסלם... הקיפאון בחיי האומה האיסלמית מהווה גזר דין מוות מוראלי לאומה... משמעות החידוש [היא בין היתר] למרק את מראת הדת כדי שתישמר טהורה ונקייה... יש לכבד המוח האנושי, להכיר ב'אחר', לכבד את אנושיותו, ולגלות סובלנות ביחס כלפיו".
"באמצעות הדרך האיסלמית הזו להטפה דתית משתרשות בנפשות בני האדם המשמעויות של 'דרך הביניים' והמתינות והתרחקות מכל סוג של קיצוניות או נטייה לאלימות או לקנאות... העולם סביבנו מביט עלינו בצורות שונות ואף סומך על כך שאנו נתעלה על האגואיזם והאהבה העצמית כדי שנוכל להתקיים ולבסס את קיומנו".
