בחפירות רשות העתיקות המתבצעות לבקשת רכבת ישראל, לשם הנחת מסילת נתב"ג - מודיעין (לצד כביש מס' 1 ובסמוך למחלף בן שמן), נחשפו שרידי יישוב חשמונאי המתוארך למאה ה-1 לפנה"ס.
החפירות הנערכות במימון רכבת ישראל על-ידי אורית סגל מרשות העתיקות, חשפו מכלול מבני מגורים בעלי מקוואות טהרה פרטיים ומקווה גדול ממדים - המתאפיין בתכונות שהוכרו עד כה רק במקוואות מימי הבית השני בירושלים ובסביבתה הקרובה.
המקווה, שנפחו קרוב לחמישים מטרים מעוקבים (בערך פי מאה מהמידה המינימלית הנדרשת על-פי ההלכה), היה ככל הנראה מתקן טהרה ציבורי ששימש את הקהילה כולה.
ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות ציין, כי "הקביעה כי מדובר במקווה ציבורי מתבססת הן על ממדי המקווה, והן על סידור הפרדה לשני פתחים באמצעות אומנה חצובה, שהותקנה בכניסה לחדר הטבילה. כך נוצרו מסלול ירידה ומסלול עלייה נפרדים זה מזה".
הפרדה כזו, שיש לה הד במקורות עתיקים, הייתה מוכרת עד היום בעיקר במקוואות בירושלים ובסביבתה הקרובה אשר תועדו ונחקרו בעבר בידי פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה וד"ר דוד עמית מרשות העתיקות.
פרופ' רייך אף מצא כי בדוח של החפירות שנערכו בתל גזר בעשור הראשון של המאה שעברה מתואר מקווה עם הפרדה. רייך ייחס השפעה "ירושלמית" זו למשפחות כוהנים שהעביר השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס מירושלים לגזר.
התגלית החדשה של המקווה ה"ירושלמי" הענק מעידה על אפשרות שאף כאן, ביישוב שהוקם בימי החשמונאים בקרבת גזר, התיישבו משפחות ירושלמיות אשר הביאו איתן את מנהג ההפרדה, המעיד בפירוש על הקפדת יתר במעשה הטבילה וההיטהרות" הוסיף ד"ר עמית.