חברי הכנסת המתנגדים והתומכים בתוכנית ההינתקות, מהימין ומהשמאל קוראים (יום ג', 7.12.04) לפרקליטות ומשרד המשפטים להקל בענישת מתנחלים המסרבים להתפנות ממקום מושבם.
חברי הכנסת סבורים כי הצעת החוק מטעם המחלקה הפלילית במשרד המשפטים על-פיה ייענש מתנחל המסרב להתפנות, המתנגד, או מתפרע בשלוש שנות מאסר בפועל מקסימום, הינה דרקונית ואינה מתחשבת בחוק יסוד כבוד האדם וזכותו להתארגן, לאור העובדה כי אזרחים אלה תרמו למדינה ואינם בעלי עבר פלילי כזה או אחר.
על-פי סעיף 27 להצעת חוק מטעם הממשלה אלה דינם מאסר 3 שנים:
- ישראלי הנכנס לשטח מפונה שהכניסה אליו הוגבלה או השוהה בו בלא היתר או שלא בהתאם לתנאיו; ישראלי הנכנס לשטח מפונה לאחר יום הפינוי או השוהה בו בלא היתר או שלא בהתאם לתנאיו; המפר הוראה לצאת משטח מפונה שניתנה בידי איש כוחות הביטחון.
לדברי עינת אסיף מהמחלקה הפלילית במשרד המשפטים: "החוק קובע רמת ענישה מקסימלית. מי שאינו מתפנה מפר הוראה חוקית. לקחנו ממוצע של 3 שנים מקסימום. בית המשפט יכול אחר כך לחלוק על כך ולהפחית את העונש, אנחנו לא מתארים שישלחו אנשים במאסות [למאסר]".
במהלך הדיון נרמז על-ידי אסיף, כי הפינוי יתבצע לא רק על-ידי כוחות המשטרה וצה"ל, אלא בסיוע כוחות אחרים. לדבריה, "לא בטוח שמי שיפנה יהיה שוטר או חייל".
יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק, משערת כי הממשלה תגייס "גדודי" תנועות שמאל שישתתפו בפינוי. כמו-כן מחתה סטרוק נגד סעיף העונשין. בתום הדיון פנתה סטרוק לעו"ד מייק בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואמרה לו: תצטרכו לירות בנו כדי שלא נהיה שם. אני אביא את ילדי ויחד נתנגד לכל פינוי".
נציין עוד, כי בוועדה נשמעה קריאה משותפת של כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית לאפשר העתקת קהילה ויישוב קיים למקום חלופי. הדברים נשמעו לאור מצוקה שהשמיעו המתנחלים, כי עצם הפינוי מהיישוב קשה, כל שכן היפרדותם מהקהילה שהפכה מבחינתם למעין משפחה. הממשלה מסרה בשם יונתן בשיא, ראש מינהלת ההינתקות, כי יישום בקשה זו עשוי לדחות את הליך הפינוי.
האם היוצר פקק תנועה במטרה להפריע לפינוי - ייאסר? לאור עניין זה הודיעו חברי הכנסת המתגוררים בשטחים המיועדים לפינוי כי הם לא יירתעו לצאת להפגנה ולהתנגד לפינוי, כמו-כן לא יירתעו לשתף את ילדיהם, כל זאת על-פי החוק המתיר התארגנות והפגנה. היטיב להסביר סעיף זה ח"כ בני אלון מהאיחוד הלאומי כאשר טען, כי בכל שרשרת הסעיפים לא מצוין ולו ברמז זכות המפונים להתארגן ולהפגין נגד החלטת הממשלה.
לדבריו, "כל הסעיפים פה מצוינים בציניות ואלימות, מטעם המציעים במשרד המשפטים. קיים כאן ניסיון להרתיע ולהפחיד וליצור מציאות שאינה עניינית . סעיף זה אינו מוגבל טריטוריאלית בעיקר לגבי אלה שיפריעו לפינוי. מכאן עולה, כי כל נהג רכב בכל מקום, שיעצור או יגביל את מהלך הפינוי - ייעצר. יש בחקיקה זו הרחבה מוגבלת של צו אלוף שיכול גם להיות שרלטני. בחקיקה הקיימת ישנם מספיק חוקים שיסייעו להוציא את הפינוי אל הפועל".
ח"כ אופיר פינס-פז מהעבודה, "חוק ההינתקות קובע כי מפגין המחזיק שלט ישלח ל-3 שנים לבית סוהר. אני תובע לשנות את חוק ההינתקות והטלת 3 שנות מאסר למי שיכנס לשטח התנחלות ללא אישור. הכנסת חייבת לבטל סעיף דרקוני זה, לאסור בכל תוקף שימוש בכוח נגד הפינוי ולמנוע מהממשלה למנוע מחאה לגיטימית במקרה זה".
יו"ר סיעת שינוי, ח"כ חן רשף: "אפשר לאחד כמה סעיף תחת שם אחד. לדעתי, עונש מאסר של 3 שנים הינו כבד מדי, שנה זה מספיק והותר. הרי לא ישמו כל מתנגד או מתפרע בכלא למשך שנה, שנתיים או שלוש, לכן לא מוכרחים שיהיה כתוב 3 שנים. יחד עם זאת, החוק לא מבחין בין אדם שנשאר בשטח, למי שמפריע באופן אקטיבי. יש לפרט את סוגי העבירות האפשריות ולהתאים לכל אחד עונש מאסר בהתאם".
ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, "שלושה מבני משרתים כעת בצה"ל וגם אני נקראתי לפני חודשיים לשירות מילואים. לא היה לי מעולם עניין פלילי או התדיינות עם שופט. ואתם חושבים שזה ירתיע? זה מה שאתם מכירים? אתם לא מבינים, אתם יוצרים התנגדות מוסטת. מישהו מיכם חושב שזה באמת ירתיע אותנו? כל מה שקורה כאן יכול להוות תקדים למישהו שירצה לעשות בעוד מקומות".
ח"כ איתן כבל מהעבודה, "אני בעד הינתקות, עם זאת נראה כי סעיף המציע עונש מאסר של 3 שנים למתנגד להתפנות, יוצר תחושה של חוסר מידתיות. זה לא אדם שהלך בלילה ופרץ, אני אומר או.קיי, יש להכניסו לכלא. מדובר במאסות של אלפי בני אדם. המחוקק ילך ויכניס 6,000 בני אדם מאחורי סורג ובריח למשך 3 שנים? יש בעיה וצריך להתחשב בעניין המידתיות".
הממשלה: נפנה כל התושבים בהדרגה אל מעבר לקו הירוק במהלך הדיון התעוררה שאלה בעקבות מסמך שהוגש על-ידי מינהלת סל"ע, 'האם תתאפשר התיישבות חלופית קהילתית באיו"ש? לאחר הפינוי בגוש קטיף'. מתשובת איתמר יער, סגן ראש המועצה לביטחון
לאומי עולה, כי הממשלה מתכוונת לפנות את כל המתנחלים, באופן הדרגתי, אל מעבר לקו הירוק. לדברי יער, "מטרת התוכנית היא להוביל למציאות אחרת של הסדר קבע שלא תהיה באזורים אלה התיישבות ישראלית".