הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז חיפה דנה השבוע בהתנגדויות שהגישו בעלי קרקעות ועיריית בקעה-ג'ת, נגד תוכניתה של מע"צ לסלול את כביש 61 שאמור לחצות את היישוב.
התוואי המתוכנן יחצה את העיר ויפריד בין בקעה לג'ת. מדובר בתוואי דרך ברוחב של 50 מטרים בתוספת קווי בניין (שאי אפשר לבנות בתחומם) של 100 מ"ר לכל צד מציר הדרך, בין באקה אל-ע'רביה וג'ת, אשר תחילתו בכביש 6 במערב והוא ממשיך מזרחה. בתוואי המתוכנן מצוי נחל חדרה והוא מיועד על-פי תוכנית שנמצאת בתוקף לייעוד חקלאי. בהתאם מצויים בו מבנים חקלאיים שנבנו בהיתר.
לטענת המתנגדים, המיוצגים על-ידי עורכת הדין מיכל גלקין-גולן, שותפה במשרד "יגנס, טויסטר, בירן ושות'", אין כל צורך בכביש זה שכן הוא "מוביל לשום מקום", במתכונתו המוצעת. כאמור, גם עיריית באקה-ג'ת מתנגדת לסלילתו וזאת מטעמים מונציפלים. המתנגדים טוענים, כי מדובר גם בבזבוז גדול של משאבי ציבור וכספי ציבור לחינם. בין היתר מתכוונת המדינה להפקיע ולפגוע בכ-560 דונם, דבר שיהיה כרוך בתשלום פיצויים בשיעור של עשרות מליוני דולרים לבעלי הקרקעות.
יתירה מכך טוענים המתנגדים, סלילת הכביש נעשית על-מנת להשלים רשת דרכים מיושנת אשר אינה תואמת את המציאות היום ואת האינטרסים של תושבי האיזור. לטענתם למרות כל הנימוקים לעיל "מתעקשות רשויות המדינה בגישה פטרנליסטית, לכפות על העיריה החדשה הר כגיגית, והכל על חשבון משלם המיסים".
עוד טוענת עו"ד גלקין-גולן בשם התושבים, כי זוהי עתודת הקרקע העיקרית, אם לא היחידה באזור ופיתוחה מתבקש, ובמקרה שהתוכנית לסלילת הכביש תצא אל הפועל, היא תיצור טבעת חנק בלתי אפשרית.
הכביש המבתר את הרשות החדשה לשניים, מונע את פיתוח העיר: ביסודה של התוכנית הרצון ליצור מעין "חוצה שומרון צפוני" המחבר בין כביש 6 לאיו"ש. את התכנית הוחלט להפקיד ביום 12.6.02. כשנה לאחר מכן הוצא החוק לאיחוד הרשויות אשר קבע איחודן של באקה וג'ת. לטענת המתנגדים לסלילת הכביש האיחוד מחזק את הצורך בפיתוח כלכלי של השטח, אשר יקשור בין שני היישובים. אלא שהכביש המבתר את הרשות החדשה לשניים, מסכל פיתוח כזה.
בנוסף, בקיץ 2004 הוקם בגבולה המזרחי של באקה אל-ע'רביה מכשול גדר ההפרדה. כך שלטענתם הכביש המתוכנן מסתיים כיום בגדר, ויכול לשרת יישוב אחד בלבד - באקה-ג'ת - ומכאן הכינוי כביש לשומקום.
הטענה היא כי מסמכי התוכנית (שהוכנו עוד טרם התקיימות שני האירועים הדרמטיים הנ"ל) לא עודכנו, ומוסדות התכנון נסמכים היום על החלטת ההפקדה המיושנת והבלתי רלוונטית.
