בג"צ הוציא היום (ג', 14.12.04) צו על-תנאי, המורה לראש הממשלה, אריאל שרון, לנמק תוך 45 יום, מדוע אינו מדווח לכנסת לפחות 3 פעמים בשנה, כמתחייב, על ההתקדמות בהשגת מטרות חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים.
הצו גם מורה לרשות הרישוי לנמק, מדוע לא תפעל לפסול את רישיונם של נהגים בעלי הרשעות קודמות בעבירות תחבורה מסוכנות, המסכנים את שלום הציבור ואת שלומם שלהם.
ראש הממשלה, שר התחבורה, רשות הרישוי והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נדרשים כולם בצו לנמק, מדוע אינם מקיימים את חובת הדיווח התקציבי השנתי לכנסת באשר לתיקצוב פעולות למניעת תאונות דרכים, ומדוע אינם מקימים מרכז מידע לאומי שירכז את המחקר והמידע בתחום הבטיחות בדרכים.
ועדת חקירת פרלמנטרית המליצה להקים מרכז מידע לאומי הצו הוצא על-ידי השופטים אהרן ברק, מישאל חשין ואסתר חיות, בעתירה שהגישו בחודש פברואר 2004 התנועה להגינות שלטונית, תנועת "אנשים באדום" שנוסדה על-ידי משפחות נפגעי תאונות דרכים, וכן אישי ציבור שונים כדוגמת פרופ' ברוך פולק והרב יובל שרלו. העותרים טוענים, כי ראש הממשלה והממשלה אינם פועלים על-פי חובותיהם שבחוק להקטנת הקטל והנכות בכבישים.
העותרים טוענים, כי דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא תאונות דרכים, קבע בינואר 2003, כי מאז שנחקק החוק בשנת 1997, הממשלה אינה פועלת לפי רוחו בתחומים שונים. הוועדה אף המליצה על "הקמת מרכז מידע לאומי, שיהיה נגיש לכל הגורמים שעוסקים בבטיחות בדרכים ויכיל את כל בסיסי המידע הקיימים בתחום זה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשטרה, בתי החולים, חברות הביטוח ועוד)", ואולם מרכז זה לא הוקם.
דורשים לשלול רישיונם של נהגים בעלי הרשעות רבות עוד נטען, כי "בניגוד לחובתם בדין, נמנעים המשיבים מלשלול את רשיונם של נהגים שמסוכנותם הוכחה חד-משמעית, בכך שהורשעו בעבירות תעבורה רבות וחמורות. נהגים אלו, שלחובתם עשרות הרשעות, בגין עבירות כגון אי מתן זכות קדימה, אי ציות לתמרורים, חציית קו הפרדה לבן וכדומה, אינם זכאים להמשיך להחזיק ברשיון נהיגה. על המשיבים לשלול מהם את הרשיון, ולהביא להורדתם מן הכביש".
העותרים סבורים, כי "שיטת הניקוד" נבנתה מלכתחילה כמערכת קריטריונים להפעלת "אמצעי תיקון", היינו: ל"חינוכם" של נהגים, ואין בה תרופה למקרה הדרסטי של צורך בפסילת נהג בשל מסוכנותו לעוברי דרך.
זאת, למרות שבדוח מבקר המדינה משנת 2000 נכתב, כי "משרד מבקר המדינה כבר ציין בדוחות קודמים שעל הגופים האחראים לבטיחות בדרכים לתת את הדעת על אוכלוסיית הנהגים שהורשעו פעמים רבות בעבירות תעבורה חמורות". הממשלה החליטה בעבר לקבוע כללים לטיפול מערכתי כולל בנהגים שנרשמו להם דוחות רבים, אולם גם צעד זה לא נעשה.
שרון דיווח לכנסת רק פעם אחת השנה בדיון אמש (ב') בו הוצגו לשופטים עיקרי הטיעון של הצדדים, אמר יו"ר התנועה להגינות שלטונית, מרדכי איזנברג, כי "אותן מדינות אשר הצליחו במאבק בתאונות הדרכים – עשו זאת כאשר מנהיג המדינה התגייס בעצמו לעמוד בראש המאבק כמנהיג וכמנצח על התיאום וההפעלה של המשרדים השונים, לשם השגת היעד של הפחתת הקטל והנכות באחוזים ניכרים".
איזנברג הדגיש, כי "החוק מטיל חובה אישית על ראש הממשלה לדווח לכנסת בעצמו לפחות 3 פעמים בשנה על ההתקדמות בהשגת מטרות החוק. "כיצד יתכן אם כן", הוא תהה, "שראש הממשלה איננו ממלא חובה אלמנטרית זו שהוטלה עליו בחוק, לגלות מנהיגות, לשדר לאומה ולמשרדי הממשלה שהוא אישית נרתם לעניין כפרוייקט לאומי ממדרגה ראשונה, ולשם כך לדווח לכנסת לריבון שמכוחו ולמענו הוא פועל, מה עשה על-מנת שתושבי המדינה יוכלו להגיע הביתה בשלום".
למרות זאת, ראש הממשלה שרון מילא חובתו זאת רק פעם אחת - בחודש מרס השנה, והדבר נעשה בעקבות הגשת העתירה. הפרקליטות הודיעה לבג"צ, כי שני הדיווחים הנותרים לשנה זו "ייעשו בכתב והם יוגשו לכנסת עד תום השנה הקלנדרית". על-כך אמר איזנברג: "משל למה הדבר דומה? – לחברה ציבורית אשר תגיש מספר דוחות רבעוניים ביחד בסוף השנה".
"לטפל בגורם האנושי האוחז בשלטון" בתנועה להגינות שלטונית אומרים, כי הם "מקווים שהחלטת בג"צ תהיה ציון דרך ומפנה לפעולות הממשלה למניעת תאונות דרכים. נדרש טיפול מערכתי מקיף שיכלול את משרדי התחבורה, החינוך, ביטחון הפנים, משפטים, התשתיות המדע ועוד".
בהחלטה זו, אמרו בתנועה להגינות שלטונית, מסייע בג"צ לטפל בגורם האנושי לתאונות הדרכים - "לא הגורם האנושי האוחז בהגה הרכב, אלא הגורם האנושי האוחז בהגה השלטון".
התנועה להגינות שלטונית מיוצגת על-ידי היו"ר שלה, מרדכי איזנברג. יתר העותרים מיוצגים על-ידי עורכות הדין נחמה ציבין ועינת זליכוב.
בג"צ 1345/04 התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' ראש הממשלה ואח'