השווקים הפיננסיים - שבהם נסחרים נכסים פיננסיים, כמו מניות, אג"ח, מט"ח חוזים עתידיים על נכסים סחירות, חוזים עתידיים ואופציות על מניות מט"ח שער ריבית ועוד, מהווים נדבך מרכזי בכל כלכלה מודרנית. כך אמר (ג', 14.12.04) המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר מאיר סוקולר, בכנס הרצליה.
"בדרך כלל, החשיבות של קיומם של השוקים הפיננסיים, לצד מערכת בנקאות מפותחת, באה לידי ביטוי הן בשיפור התיעול של החיסכון אל ההשקעות, גורם התורם לצמיחת המשק והן ליכולתו של המשק לייעל את חלוקת הסיכונים הפיננסיים בין היחידות הכלכליות השונות הפועלות בו.
"שווקים פיננסיים מפותחים תורמים, איפוא, חיובית הן לצמיחתו של המשק והן לעמידותו בפני זעזועים שונים.
"לשווקים פיננסיים יש חשיבות נוספת, והיא תרומתם לשיפור איכות המדיניות המקרו-כלכלית - המדיניות התקציבית ומדיניות הריבית.
למשל, קיומו של שוק אג"ח ממשלתיות סחיר, המשמש כ"סמן" לשוק המשכנתאות, מהווה, בין השאר, אמצעי להטלת משמעת על המדיניות התקציבית. זאת, משום שכאשר התוואי המוצהר של המדיניות התקציבית להקטנת הגירעון אינו נתפס כאמין ע"י הציבור - זה יסכים להמשיך ולהלוות לממשלה רק במחירים נמוכים יותר או בתשואות גבוהות יותר.
"מאחר והתשואות על אג"ח הממשלתיות מהוות בסיס לתמחור המשכנתאות, הרי שהקשר בין ירידת האמינות של המדיניות התקציבית לעליית הריבית על המשכנתאות נעשה מיידי וברור יותר. כתוצאה מכך, כאשר הממשלה נעשית ערה לקשר זה, היא דואגת ביתר שאת לשמור על אמינותה בתחום המדיניות התקציבית.
"אין זה מקרה שבשנים האחרונות הולכים ופוחתים הוויכוחים לגבי גודל תקציב הממשלה או גודל הגירעון המתוכנן של הממשלה ואלה מתמקדים בהרכב התקציב ובסדר העדיפויות. שווקים פיננסיים משוכללים מטילים משמעת על הממשלה וגורמים לה לא להשלים לאורך זמן עם סטיות ומחויבויות שלקחה על עצמה.
"באופן דומה, משרתות הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון (הפער בין אג"ח נומינלית לאג"ח הצמודה למדד לתקופה זהה) את מדיניות הריבית. כאשר ציפיות אלה נמצאות באופן עקבי בתוך תחומי יעד יציבות המחירים (1-3 אחוזים לשנה) מהוה הדבר איתות לבנק ישראל ששינוי מהותי במדיניותו, עלול להוביל לכך ששיעור האינפלציה בעתיד יחרוג מגבולו העליון (או התחתון, תלוי בכיוון השינוי) של יעד יציבות המחירים.
"אלה הן רק שתי דוגמאות לחשיבות הקשר שבין השווקים הפיננסיים לבין החלטות על מדיניות כלכלית. השווקים הפיננסיים אינם רק מושפעים מצעדי מדיניות שונים אלא גם משפיעים על המדיניות עצמה.
"בהקשר זה יש לראות את התוצאות היומיות המתקבלות מהשווקים הפיננסיים כמעין מנגנון הצבעה יום יומי המגובה בכסף, שאת תוצאותיה ניתן לפרש כהצבעת אימון או חוסר אימון במדיניות הכלכלית של הממשלה. כמובן שהמוטיבציה העיקרית של פרט או עסק לפעול בשווקים הפיננסיים אינה להעביר מסר של שביעות או חוסר שביעות רצון מהמדיניות הכלכלית, אך באופן עקיף, ניתן לפרש את צירוף הפעולות בשווקים אלה כמבטאות את חוות דעת השוקים על איכות המדיניות.
"מנקודת מבט זו, "ההצבעה" היום יומית בשווקים הפיננסיים חשובה כדי לטפח את הגברת מתן הדין וחשבון והשקיפות של קובעי המדיניות הכלכלית. בכך כי חיוני לטפח אותם לא רק בגלל ההשלכות לכך על התחום הכלכלי, שבו חשיבותם היא כאמור רבה לצמיחתו וחסינותו של המשק. ניתן לאמור ללא הפרזה, ששווקים פיננסיים מפותחים תורמים לביסוס והעמקת הדמוקרטיה", דברי סוקולר.
