ביום ראשון הקרוב יסתיים פרק בחיי חברת התעופה הלאומית של ישראל. אל-על תעבור מבעלות ממשלתית לידיים פרטיות ותחתום בכך כ-55 שנים של זיהוי רגשי ולאומי עם מטוסי החברה הנוחתים וממריאים בנמלי תעופה שונים ברחבי העולם. זה יקרה כאשר כנפיים תממש את האופציות למניות אל-על שישנן בידיה ותהיה בעלת כמחצית ממניות חברת תעופה.
הבעלים והמנהלים החדשים לא יהיו כבר ממשלת ישראל, אלא צמד האחים איזי ודדי בורוביץ', המזוהים יותר מכל איש עסקים ישראלי אחר עם תעופה מקומית (דרך אחזקתם ב-33.7% מחברת כנפיים, המחזיקה בארקיע), וכעת גם עם תעופה בינלאומית ברמה אחרת לגמרי.
המפה הניהולית החדשה של אל-על עשויה להראות כך: איזי (ישראל) בורוביץ', יו"ר פעיל של החברה ותמי מוזס-בורוביץ' (אישתו של דדי) תשמש סגן יו"ר הדירקטוריון, כאשר ישיבת מועצת המנהלים הראשונה של החברה צפויה לבחור ולאייש את אנשי המפתח הנוספים והמובילים של החברה ובראשם המנכ"ל.
"המטרה שלי היא אחת - לעשות את אל-על חברת תעופה טובה יותר ורווחית יותר", אומר איזי בורוביץ', לקראת כניסתו לתפקיד. בינתיים, עד שיממש את כוונתו זו, תצא בקרוב כנפיים אחזקות ארקיע במכרז למכירת חברת ארקיע קווי תעופה, כולל כל אמצעי השיווק שלה והשותפויות בחברות אחרות, למעט חברת הליסינג שאותה היא מתכוונת להמשיך ולהפעיל גם לאחר ההשתלטות.
המכירה תתבצע בהתאם לאישור שקיבלה החברה בעבר מדרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים, להתמזג באל-על. המכירה תכלול את כל החברות השיווקיות והאחרות שארקיע קשורה אליהן, כמו קשרי תעופה, איסתא, ארקיע אינטרנשיונל, כנפי רקיע וחברות נוספות. מכירת ארקיע בצירוף חברות אלה הופכת אותה לאטרקטיבית יותר, היות שכך נשמר כוחה הכלכלי הדרוש לקיומה ולפרנסת עובדיה.
בכפוף לאישור של שטרום, כל גורם שירכוש את ארקיע יהיה רשאי לשתף פעולה עם אל-על או עם ישראייר. רק בתחום הטיסות הפנים-הארציות ימשיך הממונה לדרוש תחרות, ולא שיתופי פעולה.
או אז, יתפנה בורוביץ לניהולה של חברה מסדר גודל אחר. עם רקע ניהולי ממשלתי, עם יחסי עבודה של ארגון עובדים חזק, עם תמורות עולמיות בענף התעופה, עם רווחיות נשחקת. בורוביץ' שומר על חשאיות ואינו ממהר לפזר הצהרות באשר לתוכניותיו בדרך להשגת המטרה היחידה המוצהרת הזו.
אחת ההחלטות החשובות איתה יצטרכו הבורוביצ'ים להתמודד היא שאלת הטיסות בשבת. באופן רשמי, אל-על לא טסה כיום בשבת בשל אופייה הלאומי והחלטת ממשלה מלפני שנים, שאסרה עליה לטוס בשבת. בפועל, חלק מהקווים הסדירים של אל-על מופעלים בשבת על-ידי החברה-הבת סאן-דור, וגם טיסות מטען של אל-על טסות כל השנים בשבת.
איזי בורוביץ מודע לרגישות הסוגיה. אמנם אל-על תהיה כעת חברה פרטית שאינה מחוייבת להחלטות ממשלתיות ושיקולים פוליטיים, אך איש עסקים מנוסה כמוהו מודע לכוחם הצרכני של נוסעים, חרדים למשל. ההערכה היא, כי הוא לא יכריז רשמית על הפעלת טיסות בשבת לפחות בשנה הראשונה, אלא ירחיב את טיסות בשבת באמצעות סאן-דור.
כחברה ממשלתית, נאלצה אל-על לטוס ליעדים שלא כולם בהכרח רווחיים בכל השנה. על-פי הערכות בענף התעופה, אל-על תוותר על קווים סדירים שאינם רווחיים. כחברה פרטית, היא לא תזדקק לאישור משום גורם כדי להפסיק לטוס בקווים אלה.
בתחום יחסי העבודה, עוברת משפחת בורוביץ' לזירה אחרת לגמרי מזו המוכרת לה בשוק הפרטי. כל שינוי בתנאי העסקה עלול להיתקל בוועדי העובדים של הטייסים, או הדיילים או של עובדי הקרקע. גם אם שביתות אינן המאפיין העיקרי של מאבקי ארגוני עובדים יש לא מעט דרכים בהם ארגוני עובדים יודעים להשחג את מבוקשם.
