בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ פסק (ד', 15.12.04), כי החל משנת 2007 לא יתוקצבו עוד מוסדות חינוך חרדיים על-יסודיים המלמדים לימודי קודש בלבד, ואינם עומדים בדרישות הפדגוגיות של משרד החינוך.
השופטים אהרן ברק, אדמונד לוי וסלים ג'ובראן, קיבלו את עתירתו של ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים, בסמינרים ובמכללות, שטען כי מוסדות אלה אינם עומדים בתוכנית היסוד או "תוכנית ליבה", שמכילה את הידע הפדגוגי הבסיסי שעל כל ילד וילדה במדינת ישראל לרכוש.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד סיגל פעיל, נטען כי הקצבת הכספים – בסכום כולל של כ-180 מיליון ש"ח – נעשית תוך חריגה מסמכותם של משרד החינוך והאוצר ופוגעת בעיקרון השוויון, שכן היא גורעת מהסכום שניתן להקציב למוסדות הפועלים על-פי דין, שמקורו בתקציבו הכולל של משרד החינוך.
העוגה התקציבית קטנה בשל תקצוב החרדים הרקע לעתירה הוא קיצוצים נרחבים במערכת החינוך העל-יסודי, שבעקבותיהם נאלצו מוסדות החינוך הממלכתיים לפטר אלפי מורים, להפחית אלפי שעות לימוד שבועיות, לסגור מגמות טכנולוגיות, וכן להימנע מלהקציב את המשאבים הדרושים לשילובם של תלמידים מאוכלוסיות חלשות בחברה. לטענת ארגון המורים, בשנת 2004 בלבד הופחת התקציב לחינוך העל-יסודי ב-180 מיליון ש"ח, ובמצב זה אין מקום לתקצב מוסדות אשר אינם מקדמים את מטרות החינוך כפי שאלו נקבעו על-ידי המחוקק.
המדינה, שיוצגה על-ידי עו"ד דינה זילבר מפרקליטות המדינה, הודתה בבעייתיות ההסדר הנוכחי למימון מוסדות חינוך במגזר החרדי. עם זאת, היא טענה כי יש לאפשר לגורמים המקצועיים להשלים את עבודתם, אשר תסדיר את מימון המוסדות החרדיים בהתאם לחוק. המטרה, כך הסבירה, היא להרחיב את הפיקוח על מוסדות חינוך, שזו מטרת חוק חינוך ממלכתי, ולהבטיח שכל תלמיד יזכה ללמוד מערכת תכנים בסיסית בתנאים פיסיים הולמים.
לשם כך, הכינו באוצר ובמשרד החינוך תוכנית רפורמה שתקבע קריטריונים מוגדרים למימון מוסדות חינוך בלתי-רשמיים, ותגביר את פיקוחו של משרד החינוך עליהם. הרפורמה משקפת את תפיסתו של המשרד, לפיה לכידות חברתית תיווצר על-ידי הגבלת האוטונומיה של מוסדות החינוך שתושג על-ידי קביעת גרעין מחייב של תוכנית לימודים, אשר יכלול מספר מחייב של שעות שיש לתת בכל דרג כיתה וכן תתי-נושאים בכל אחד ממקצועות החובה.
המדינה: הפסקת התקצוב תנתק 26 אלף תלמידים מהפיקוח ביוני 2003, טענה המדינה, הושלם תהליך זה באשר לחינוך היסודי ופורסמה תוכנית ליבה מפורטת הקובעת את הגרעין המשותף לכל מוסדות החינוך היסודי במדינת ישראל. המדינה ביקשה להעניק לה שהות עד לשנת 2007, כדי להשלים תוכנית מקבילה לחינוך העל-יסודי.
המדינה טענה עוד, כי הוועדה המקצועית גיבשה שיטת תיקצוב חדשה שיושמה החל מאשתקד, ויישומה יושלם ב-4 השנים הבאות. המדינה הסכימה עקרונית שאין לתקצב מי שאינו עומד בקריטריונים, אך הסבירה שכ-26,000 תלמידים לומדים כיום במוסדות חינוך על-יסודי במגזר החרדי, והפסקה מיידית של ההקצבה תנתק את המוסדות מפיקוחו של משרד החינוך ותסכן את רווחת התלמידים. לכן, לטענתה, יש לאפשר לה להשלים את ההיערכות.
מנתונים שהציגה המדינה עולה, כי מרבית בתי הספר היסודיים במגזר החרדי (189 מתוך 196 מוסדות ברשת החינוך העצמאי, ו-64 מתוך 97 במוסדות מעיין החינוך), אימצו את תוכנית הליבה לפחות בשיעור המינימלי המחייב. עוד 30 מוסדות של רשת מעיין החינוך מסרו התחייבות ליישם 100% מתכנית הליבה – שהוא התנאי לקבלת תקצוב בשיעור של 100% – בשנת הלימודים הבאה.
בג"צ: זו פגיעה בשוויון והפרת חובת הנאמנות השופט אדמונד לוי, שכתב את פסק הדין, ציין כי "הזרמת כספים למוסדות אשר אינם מקיימים את התנאים שעוגנו בחוק, ואשר אינם מגשימים את מטרות החינוך הממלכתי, מהווה חריגה מסמכות וכן הפרה של חובת הנאמנות אשר חבה הרשות לציבור ממנו היא שואבת את כוחה".
"יתירה מכך", הוא הוסיף, "מימון מוסדות חינוך אשר אינם עומדים בדרישות החוק והתקנות מעורר חשש לפגיעה בעקרון השוויון. משמעות חלוקת תקציבים שלא כדין הינה הפחתת התקציב העומד לרשותם של מוסדות, אשר ממלאים אחר הוראות החוק. כמו כן, הזרמת כספים למוסד פלוני אשר אינו מקיים את התנאים הקבועים בדין, מפלה מוסד אלמוני, אשר לא נהנה מתקצוב זה".
פרק זמן של 3 שנים הוא סביר ואינו מהווה סחבת "עם זאת", קבע השופט לוי, "גם כאשר חרגה הרשות מסמכותה, הפתרון אינו בהכרח בדרך של הפסקה מיידית של המנגנון אשר דינו להיפסל. הדברים נכונים במיוחד מקום בו מדובר בנוהל אשר התקיים זמן רב, שיצר הסתמכות של מוסדות חינוך עליו, ושהפסקתו המיידית תזעזע מגזר שלם. במקרה מסוג זה יש לאפשר לגורמים המוסמכים לתקן את הפגם באופן שקול ומחושב, גם אם יידרש לכך פרק זמן סביר נוסף".
השופט לוי קבע, כי פרק הזמן של 3 שנים אותו ביקשה המדינה הוא סביר. "בהתייחסותם לבעיית התקצוב, שקלו המשיבים את הצורך להנחיל ערכים של סובלנות וכבוד הדדי, תוך שיתוף פעולה ולא על-ידי כפייה. הם גיבשו תוכנית אשר לא רק תציב דרישות למוסדות החינוך החרדיים, אלא גם תספק את המשאבים... לוח הזמנים אשר התוו המשיבים מתאפיין בהדרגתיות נבונה ולא בסחבת".
ח"כ פרוש: בג"צ הכריז שישראל אינה עוד מדינת היהודים חבר הכנסת מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר בתגובה לפסיקה, כי "אנו מתביישים עם הבג"צ של מדינת ישראל. בקביעה זו הכריז בג"צ שהמדינה איננה יותר מדינת היהודים".
חבר הכנסת רומן ברונפמן (יחד) אמר בתגובה, כי הוא "מברך על הפסיקה של בג"צ, שעשה היום צעד אחד חשוב ורציני לאחדות העם". לדבריו, "המצב בו ילדי ישראל לומדים בתוכניות לימוד שונות ולעיתים אף הפוכות – הוא בלתי נסבל ואינו יכול להמשיך ולהתקיים. בג"צ גם ביסס בפסיקתו עקרון של חלוקה שווה של משאבי המדינה ויש לברך על-כך".
חבר הכנסת רוני בריזון (שינוי) אמר בתגובה, כי "שוב הוכח שתאוות הבצע של המערכות החרדיות אינה יודעת גבול. הפקרות משתוללת במערכת החינוך שלהם. לא פלא שבית המשפט גינה היום בכל פה את הרמיסה ברגל גסה של כל חוק ותקנה במערכות החינוך החרדיות".
לדבריו, סיעת שינוי "תדאג לכך שהחרדים ילמדו את לימודי הליבה בדיוק כפי שקובע החוק, אחרת לא יקבלו אגורה אחת מכספי הציבור".
בג"צ 10296/02 ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' שרת החינוך, התרבות והספורט ואח'