פרשת דב תדמור ודיסקונט השקעות מסרבת לגווע. אתמול (ד', 15.12.04) הגישה המדינה בקשת רשות ערעור על זיכויים מחמת הספק של תדמור ויתר שותפיו בביהמ"ש המחוזי בראשית חודש נובמבר.
כזכור הואשמו תדמור ויתר הנאשמים כי גרמו להגשת דוחות כספיים מטעים מטעם דיסקונט השקעות בע"מ, שהינה חברת ציבורית, לבורסה ולרשם החברות, וזאת בשנים 90-95. בבית משפט השלום (השופט דוד רוזן) הורשעו בשנת 2002 דב תדמור (מנכ"ל החברה), וכן 4 בכירים נוספים: החשב עמוס בנקירר, היועץ המשפטי עו"ד שלמה כהן, מנהל הכספים ג'ון בוק והדירקטור יעקב אשל, ב-18 סעיפי אישום של הכללת פרטים מטעים בדוחות הכספיים של החברה במהלך השנים 1990-1995.
ביהמ"ש אף הטיל עונש מאסר של 6 חודשי עבודות שירות על תדמור, אותם הוא כבר ריצה, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי ו-700 אלף שקל קנס. תדמור ויתר מורשעי הפרשה ערערו על הרשעה וזוכו בראשית חודש נובמבר מכל אשמה תוך ביטול העונשים שהוטלו עליהם. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה בדעת רוב (ברלינר והמר), קבע כי במשיבים לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה, וזיכה אותם מחמת הספק.
דעת המיעוט לעומת זאת של השופטת שיצר, היתה כי יש להרשיע את המשיבים במחצית העבירות בהן הואשמו, תוך שהיא מזכה אותם מחלק מן העבירות בשל התיישנות.
לטענת הפרקליטות כפי שעולה מהבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה, פסק הדין שניתן בערכאת הערעור בדעת הרוב, "חותר תחת העיקרון הבסיסי העומד ביסודו של חוק ניירות ערך, עיקרון הגילוי הנאות, בצמצמו בהלכותיו את היקף הגילוי המוטל על חברות ציבוריות".
עוד נטען כי פסק הדין מעביר מרכז הכובד העומד בבסיס החוק דנן מ"יזהר המוכר" ל"יזהר הקונה". לטענת המדינה "משמעות השינוי היא העברת נטל הגילוי ואיתור המידע על כתפי המשקיעים חלף הטלת חובות הגילוי על החברות הציבוריות המוכרות את ניירות הערך שלהן לציבור המשקיעים ואשר המידע מצוי בידיהן".
עוד נטען כי פסק הדין מצמצם ובכך סותר הלכות קודמות מבוססות בדיני ניירות ערך בנושאים הללו ובכך מביא לחוסר אחידות בהלכה. יתרה מכך, תוצאת פסק הדין "היא פגיעה קשה ביכולת האכיפה של הרשויות". הפרקליטות מזהירה כי לפסק הדין עלולות להיות השלכות רחבות היקף על שוק ההון ועל תפקוד החברות הציבוריות.
הפרקליטות מסכמת את בקשתה וכותבת כי היא סבורה כי יש חשש של ממש שפסק הדין של המחוזי יביא "לקושי של ממש באכיפתו של חוק ניירות ערך, בהיותו פסק דין המנחה את בתי משפט השלום". ומשכך המצב, מחייב עניינו של הציבור כי בית משפט העליון יעמיד הלכה על מכונה.
כעת נותר לראות אם בית המשפט יסכים להיעתר לבקשה.
רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח'