בית משפט השלום בירושלים האריך (יום ה', 16.12.04) ב-20 ימים נוספים את מעצרו של העבריין זאב רוזנשטיין, החשוד בסחר במיליוני כדורי אקסטזי ברחבי ארה"ב ואירופה, וכן בהזמנת רציחתם של האחים יעקב וניסים אלפרון.
זו הפעם השלישית בה השופט יצחק מילנוב מאריך את מעצרו של רוזנשטיין ב-20 יום, ואם בקשת ההסגרה של ארה"ב לא תוגש בסופם, ייאלץ בית המשפט לשחררו. עם זאת, אם תוגש הבקשה אך היועץ מזוז לא יספיק לעתור לבית המשפט בבקשה להכריז על רוזנשטיין כ'בר הסגרה', יחליט בית המשפט אם להעניק לו 10 ימים אחרונים של מעצר.
המדינה: אנחנו מזרזים את האמריקנים עו"ד יובל ששון מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, שייצג את היועץ מזוז החתום על הבקשה להארכת המעצר, אמר בדיון כי מאז הדיון הקודם בהארכת המעצר, נעשתה בארה"ב התקדמות רבה בגיבוש בקשת ההסגרה על הנספחים שלה. לדבריו, רשויות ארה"ב התחייבו לפעול מהר ככל הניתן, על-מנת להשלים את בקשת ההסגרה ולהעבירה מוקדם ככל הניתן לידי הרשויות בישראל".
הוא הוסיף, כי אנשי הפרקליטות נמצאים בקשר רציף, כמעט יום יומי, עם רשויות התביעה בארה"ב והדגישו בפניהם את דחיפות העניין והחובה לעמוד בלוח הזמנים לפי האמנה והחוק.
סניגוריו של רוזנשטיין טענו, מנגד, כי אין לראות בהתחייבות הבינלאומית של ישראל, לפי האמנה - חזות הכל, ויש לשקול את משך זמן המעצר, למעשה מאז ספטמבר האחרון, את תנאי המעצר ואת חזקת החפות שלו, שאם לא כן, לא מתקיימים כל פיקוח או בקרה של בית המשפט על תהליך הגשת בקשת ההסגרה, וכאילו המעצר של 60 ימים, מובטח מראש, שהרי, לטענתו, לא התחדש דבר במשך 40 ימי המעצר שחלפו.
השופט: ביהמ"ש אינו חותמת גומי השופט מילנוב כתב בהחלטתו, כי "היועץ המשפטי לממשלה, נתן לבית המשפט הסבר, מעבר ל'מינימלי כלשהו' באשר 'לנסיבות המעכבות הגשת העתירה להסגרה'", ומשכך הרי ש"שאין מקום לעקוב, עם 'שעון עצר' ביד, אחרי פעולות הרשויות המשפטיות בארה"ב, כל זמן שהן עומדות בדרישות האמנה".
השופט דחה את טענות הסניגורים, וציין כי "בית המשפט אינו חותמת גומי לבקשות מעצר לצרכי הסגרה, ובהחלט אפשר לחזות מקרים, שבהם יורה בית המשפט, על שחרור מלא או בתנאי חלופת מעצר. יהיו אלה, להערכתי, מקרים נדירים או חריגים, כמו למשל, שינוי מהותי שיתרחש, באשר למצב הראיות או העדים, אף לפני הגשת בקשת ההסגרה".
השופט מילנוב הוסיף, כי מאז הדיון הקודם "לא התחדשו אירועים או נסיבות, המצריכים דיון בשאלה, אם יש מקום לשנות החלטותי הקודמות", ומשכך הורה על המשך מעצרו של רוזנשטיין עד ל-4 בינואר.
הסניגור: המעצר בהליכי הסגרה - מעוות לגמרי אחד מסניגוריו של רוזנשטיין, מוטי כץ, אמר בתגובה: "לטעמי, כל הליכי המעצר בהליכי ההסגרה הם הליכים מעוותים לחלוטין, משום שהעובדה שרשויות מסויימות שוקדות על בקשת ההסגרה, אינן מחייבות בהכרח נקיטת אמצעי דרסטי של מעצר ובהחלט ניתן היה להסתפםק בחלופת מעצר. מה גם שמדובר באדם שאינו אזרח ארה"ב, לא שהה בארה"ב ולא ברח ממנה".
כזכור, רוזנשטיין נעצר לפני כחודש וחצי בתום מבצע משותף של משטרת ישראל והרשות הפדראלית למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA). מעצרו אינו נדרש לצרכי חקירה, אלא כדי לאפשר למשרד המשפטים האמריקני להגיש בקשה להסגרתו לארה"ב, אותה אפשר להגיש בתוך 60 יום מיום מעצרו. בית המשפט רשאי להוציא צו מעצר זמני לתקופה של 20 יום בכל פעם, עד לתקופה מקסימלית של 60 יום, כאמור.
החשדות: ניהול רשת הברחת אקסטזי והזמנת רצח בשעת לילה של ה-7 בנובמבר, הסתערו בלשי היחידה המרכזית (ימ"ר) במשטרת מחוז תל אביב על מכונית המרצדס הכסופה המשוריינת של מי שמוגדר מזה שנים רבות כראש ארגון פשיעה וכיעד מספר אחד של משטרת מחוז תל אביב, זאב רוזנשטיין.
השוטרים הודיעו לו כי הוא עצור, בגין סחר במיליוני כדורי אקסטזי בארה"ב ובאירופה. המעצר התאפשר בעיקר הודות לפענוח עסקת סמים נרחבת שנערכה בארה"ב בשנת 2001. ארבעה ישראלים שנעצרו במהלך ארבע השנים האחרונות על חלקם בעסקה, במהלכה נתפסו וברשותם כ-700 אלף כדורי אקסטזי, הפלילו את רוזנשטיין כמי שעומד מאחוריה, ואיפשרו את מעצרו.
מחקירת הפרשה עולה, כי ביולי 2001 נעצרו שני בלדרי סמים ישראלים בניו יורק. השניים, דוד רואש וישראל אשכנזי, יצאו מיפו לארה"ב ונתפסו בדירת פאר בניו יורק, כשברשותם 700 אלף כדורי אקסטזי וסכום כסף גדול. השניים נחקרו במשטרת קווינס, בין היתר על-ידי חוקרים מימ"ר תל אביב.
רואש ואשכנזי טענו בחקירתם, כי נשלחו להפיץ את הסמים בארה"ב על-ידי רוזנשטיין ואנשיו. הם נידונו ל-4 שנות מאסר בפועל, אותן החלו לרצות בבית סוהר במיאמי. בתחילת שנת 2002 העבירה משטרת ניו יורק את חקירתם של רואש ואשכנזי לידי ה-DEA במיאמי, ובמקביל נעצר שותף שלישי שלהם, הקולומביאני פטריסיו ויווס.
הזמנת רצח האחים יעקב וניסים אלפרון הפרשה השנייה בגינה נעצר רוזנשטיין, היא הזמנת רצח האחים יעקב וניסים אלפרון מגבעת שמואל, שעמדו בראש ארגון פשע המתחרה ברוזנשטיין. גם פרשה זו החלה בקשר לעסקת הסמים. באפריל 2002 נעצר במדריד מוטי כהן, עבריין ישראלי המתגורר בספרד, בחשד כי הוא מעורב בעסקת הסמים בניו יורק. את המעצר ביצעו סוכני DEA, שהביאו להסגרתו של כהן לארה"ב.
כהן, שפעל כסוכן סמוי של משטרת ישראל ואסף ראיות והקלטות נגד רוזנשטיין, עבורו עבד, דיווח כי אחד משותפיו ומקורביו של רוזנשטיין, שם-טוב מכתבי, פנה אליו בשמו וביקש ממנו לנצל את קשריו כדי לגייס שני רוצחים שכירים קולומביאניים, כדי שייכנסו לישראל ויתנקשו באחים אלפרון.
בחודש אוגוסט 2001 הגיעו שני שכירי החרב הקולומביאניים לישראל, ובמשך חודש עקבו אחריהם בלשי ימ"ר תל אביב, בעקבות המידע המודיעיני שהעביר הסוכן מוטי כהן, עד שהשניים עזבו את ישראל במפתיע, מבלי לבצע את המשימה. במשטרה מעריכים, כי הם חשו שעלו על עקבותיהם.
בחקירתו ב-DEA, קשר כהן את רוזנשטיין ואת מכתבי לעסקאות הסמים בניו יורק. ביוני 2003 נעצר מכתבי בבולגריה בגין מעורבתו בעסקת הסמים, והוסגר אף הוא לארה"ב. מוטי כהן נידון בארה"ב ל-7 שנות מאסר, ואילו שם-טוב מכתבי הורשע במשפטו, וגזר דינו אמור להינתן ב-19 בנובמבר.
מ' 11287/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' זאב רוזנשטיין