מסקנות דוח דברת עומדים להתפרסם לקראת סוף החודש, ובמשרד החינוך נערכים לביצוע הרפורמה המקיפה ביותר שנעשתה עד כה במערכת החינוך. בכנס שהתקיים (יום ה', 16.12.04) בנווה אילן, בו השתתפו שרת החינוך, לימור לבנת, יו"ר הוועדה שלמה דוברת, ויו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, הוצגו הממצאים העיקריים של הדוח.
על-פי הדוח, במסגרת הרפורמה בחינוך יוגדרו מחדש תפקידי משרד החינוך, ויבוזרו סמכויות לרשויות המקומיות, כך שהרשויות הן אשר יממנו את שכר המורים. יוקמו מח"אות (מחלקות חינוך אזוריות) אשר ינתנו להן סמכויות רבות. המטרה היא להשאיר את משרד החינוך כמתווה מדיניות וכמטה, בעוד שסמכויות רבות ינתנו לרשויות ולמנהלי בתי הספר.
יו"ר הוועדה, שלמה דוברת, הציג את עיקרי השינויים במערכת החינוך, בהם: מעבר ליום לימודים ארוך מגיל 3 עד 18, תוך מתן עדיפות לגיל הרך, הכנת תוכנית ליום שישי במימון המדינה, קביעת קריטריונים ברורים להגדרתו של החינוך הציבורי, העלאה משמעותית בשכרו של המורה בישראל וביטול חטיבות הביניים כשלב מעבר.
דוברת ציין, כי במסגרת הדוח יפתחו אזורי רישום של בתי הספר, כך שלהורים תהיה אפשרות בחירה ברישום ילדיהם בבתי הספר החל מהגנים ובתי הספר היסודיים.
דוברת שם דגש של חשיבות המח"א והציג 3 מודלים להפעלתו:
- מח"א על בסיס רשויות מקומיות אחת גדולה עם אופציה לצרף בעתיד ישובי לווין;
- התאגדות וולנטרית של מספר רשויות;
- מח"א כגוף פונקציונאלי שיורכב מבעלי תפקידים במשרד החינוך וכל מחלקות החינוך ברשויות המקומיות. מודל זה הינו מודל מעבר.
בדוח נקבעו קריטריונים להפעלת המח"א: משרד החינוך הוא אשר יתן רישיון להפעלת המח"א ויפקח על פעילותו. מח"א יוקם כאשר תחת סמכותו יהיו לפחות 15,000 תלמידים, אך תהיה נכונות להקים מח"א גם עם מספר קטן יותר של תלמידים, בהתאם לצרכים.
לביצוע הרפורמה ידרשו 5 מיליארד ש"ח, אשר יתוקצבו על-פני 5שנים. התוכנית מבוססת על תקציב 2003 ללא שום קיצוץ נוסף. משמעות הדבר היא: האוצר יהיה חייב להחזיר לתקציב החינוך כמיליארד וחצי ש"ח.
דוברת ציין עוד, כי הוועדה תמליץ לאוצר להוסיף לתקציב החינוך עוד כמיליארד ש"ח למימון יום לימודים ארוך מגיל 3.
דוברת דיבר גם על עיגון הסדרי המימון בחקיקה, על-מנת לייצור סל לתלמיד אשר יהיה מוגדר ושקוף ללא שינויים בהתאם לתקציב המדינה. לדבריו, כל שינוי בסל יתבצע באמצעות מנגנון שיקבע בחקיקה.
"יום לימודים ארוך לא סתם אומץ במדינות רבות בעולם. משמעותו הכנת שיעורים, מתן עזרה לתלמיד ולא רק שיעורים פרונטאליים בכיתה. המעבר ליום לימודים ארוך הוא אחד הכלים העיקריים שיקבעו את אופיו של בית הספר", אמר דוברת.
דוברת התייחס לבגרויות בישראל ואמר: "יש מקומות בעולם בהם לא מתקיימים כלל בחינות בגרות. לישראל יש 800 שאלונים ואחרינו נמצאת שווייץ עם 300 שאלונים. בנושא של הבגרויות יש טרוף מערכות ומדובר בבית חרושת לציונים".
יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, הביע את הסתגייותו מהעברת האחריות למימון המורים לידי הרשויות המקומיות. "באופן כללי - ראשי הרשיות בעד דוח דוברת. אני חושב שמערכת החינוך צריכה לעבור טלטלה, וכל שינוי צריך להיות שינוי מבוקר ובהדרגה. אולם אנו לימודי ניסיון בנושא מימון. אם שכר המורים יעבור למימון הרשוית המקומיות זה יעורר תסיסה בקרב המורים. אין לנו מספיק מקורות מימון והתוצאה תהיה השבתות תדירות במערכת החינוך. אני קורא לממשלה לא להוריד את הנושא מעל סדר היום. אנחנו לא רוצים להיות המעסיקים של עובדי ההוראה".
אלדר הביע חשש מפתיחת אזורי הרישום. "אנו מצווים לשיוויון חינוכי. אם נפתח את אזורי הרישום, נמצא את עצמנו בבתי של מקורבים, בתי ספר של קבוצות באוכלוסיה שיודעות ללחוץ ובתי ספר אלטיסטים. אנחנו צריכים לדגול בנושא של שיוויון בחינוך ולתת את אותה אפשרות לכל ילד לא משנה מאיזו משפחה הוא מגיע".
גם לרעיון הקמת המח"א הציג אלדר השגות. "יש קריסה באיגודי הערים למיניהם, אז רוצים לגרור את הקריסה גם בתוך מערכת החינוך", אמר אלדר.
שרת החינוך, לימור לבנת, אשר השתתפה בכנס, הדגישה את מחויבותיה ומחויבות ראש הממשלה ליישום הרפורמה בחינוך. "מערכת החינוך זקוקה לטלטלה, הפיכת האבנים כולם. מה שהיה עד כה לא היה מספיק טוב. הרפורמה תתבצע תוך ביטול חוקי החינוך הקיימים אשר נבנו טלאי על טלאי וחקיקת חוק החינוך מחדש. היישום של הדוח יחל בספטמבר 2005".
לבנת הדגישה, כי "הביזור של הסמכויות הוא לא כדי להיפטר מאחריות, אלא כדי שהמשרד ישאר כמנחה ומטה והביצוע יהיה בשטח". היא הדגישה, כי למרות התנגדות ראשי הרשויות, קיימת הדיברות אניטנסיבית עימם, ורוב ראשי הרשויות מבינים שצריכים להיעשות שינויים. יחד עם זאת, ציינה השרה, כי במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות - ההחלטות יתקבלו.