בחפירות רשות העתיקות הנערכות בשכונת כרם אל ראס, במערב כפר כנא בגליל התחתון, נחשפו שרידי יישוב שהתקיים כ-700 שנים לאורך התקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית.
הארכיאולוגית ירדנה אלכסנדר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרה כי היא מזהה את שרידי היישוב שנחשף עם כנא של הגליל המוכרת הן מהמסורת הנוצרית והן מהמקורות היהודיים.
בחפירה נחשפו שרידים של מבנים הבנויים מאבנים מהוקצעות שנשתמרו לגובה של כמטר וחצי, יחד עם מתקנים ביתיים כגון אבני שחיקה לטחינת קמח וטבונים. כן נחשף מקווה טהרה (4.5 מ' על 2 מ') בעל שש מדרגות המטויח בטיח הידראולי. המקווה השתמר לגובה של כ-2 מ' ובמקור היה מקורה עם קמרון. הגישה אל המקווה היתה מתוך הבית. בשלב מסוים בתקופה הרומית המקווה יצא מכלל שימוש ונסתם באבנים.
"בשליחות על-פי יוחנן פרק 2 פסוקים 1-11 מוזכר הישוב כנא של הגליל כמקום בו ישו ביצע את הנס הראשון של הפיכת המים ליין בחתונה היהודית, נראה כי השכונה שנחשפה היא היא כנא של הגליל", אמרה אלכסנדר.
אלכסנדר מוסיפה כי כמאה שנים אח"כ כנא היה למקום מושבה של משמרת הכהונה אלישיב; "כשבית המקדש חרב ומרד בר כוכבא כשל, נסו היהודים מיהודה - מפני הרומאים - והתקבצו בגליל. משפחות הכהונה התיישבו במספר כפרים, והמשיכו את מסורת הטבילה במקווה כפי שהיה נהוג בבית המקדש.
על-פי המקוואות שנחפרו באתר ועל-פי התיארוך למאה ה-2 לספירה נראה כי זו יכולה להיות שכונת הכוהנים מהרשימה המוזכרת הן בקינה של אלעזר קליר והן בכתובת רומית שנתגלתה בקיסריה בה מוזכרות משמרות הכהונה".
