מרכז העבודה אישר (יום ג') את ההסכם הקואליציוני עם הליכוד. ההסכם כולל מינוי שמונה שרים (בהם שמעון פרס) מטעם העבודה ושלושה סגנים. 765 מחברי המרכז הצביעו בעד, 91 הצביעו נגד.
כינוס העבודה התנהל בשקט יחסי, וזאת לאחר יממה מורטת עצבים במהלכה נאסר כינוס המרכז על-ידי המוסד לבירור עתירות, בעקבות עתירת חבר המרכז, דני כהן, ולאחר מכן אושר בערעור שהגיש פרס.
גם לאחר ההצבעה נמשכה הסאגה המשפטית: מזכירות המפלגה קיבלה צו מניעה שניתן בערב בבית המשפט המחוזי בתל אביב, השולל כינוס המרכז. הצו ניתן לבקשת חבר מרכז העבודה, דני כהן, שנדחה קודם לכן על-ידי המוסד לבירורת עתירות של המפלגה. כהן טען, כי המרכז זומן בהנחיית פרס באופן בלתי תקין וללא סמכות. כינוס המרכז, טען, יכול להתבצע רק בהנחיית לשכת המפלגה. משפטני המפלגה בודקים עתה את משמעות הצו.
מרכז העבודה קיים במקביל הצבעה: באיזו שיטה לבחור את השרים והסגנים. כמעט כל חברי הכנסת מטעם העבודה מתמודדים על 11 התפקידים הנחשקים. שתיים משיטות הבחירה שהובאו להצבעה: "מצעד הפיזמונים", "קיר המוות". ההצעה שנבחרה, בהפרש של שישה מחברי המרכז, היא "מצעד הפזמונים", אותה הציע ח"כ מתן וילנאי.
על-פי התוכנית, ביום חמישי יכונס המרכז כדי לבחור את השרים לתיקים השונים. על-פי השיטה שנבחרה, ייבחר כל חבר מרכז בחמישה מועמדים לתפקידים מסויימים. מי שייזכה במירב הקולות, יוכל לבחור את התיק שיעדיף.
המרכז אישר כאמור את ההצטרפות לממשלה, אך בהסתייגות מהותית: בתנאי שהליכוד ימלא את כל חלקי ההסכם, לרבות מינויו של פרס לתפקיד ממלא-מקום ראש הממשלה. ההסתייגות הוכנסה, בין היתר, נוכח הקשיים בהם נתקלים הליכוד והעבודה באישור התיקון לחוק בכנסת.
שרון הפציר בח"כ איתן ראש הממשלה, אריאל שרון, המשיך (יום ג') להפעיל את השפעתו כדי לקדם את התיקון שיאפשר מינוי פרס. שרון זימן את מיכאל איתן לפגישה, ובמהלכה ביקש ממנו לפעול לזירוז הטיפול בהצעת החוק, המצויה עתה בפני ועדת החוקה חוק ומשפט בראשה עומד איתן.
איתן - המתנגד אישית ובתוקף לתיקון החוק - הבטיח לשרון לקיים דיון ענייני ורציני, בלא פניות, ולסיימו עד 10 בינואר 2005. איתן לא התחייב לגבי התוצאה, ומכל מקום לא הסתיר את דעתו והתנגדותו הנחרצת לתיקון. איתן ציין, כי לדיונים בנושא יזומנו גורמים רבים, לרבות משפטנים ובעלי עמדה מן האקדמיה.
