שנת 2004 היתה שנה טובה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. במהלך השנה התבססה רמת שערי המניות, לאחר הקפיצה התלולה בהן ב-2003, ולקראת סופה אף התחדשו עליות השערים. המדדים המובילים, תל-אביב-25 ותל-אביב-100, שברו שיאים חדשים ופרצו את רמת 600 הנקודות.
הרמה החדשה של שערי המניות הביאה לגידול ניכר במחזורי המסחר ובגיוסי ההון, למרות שהיקף הגיוסים המקומי היה נמוך מזה שהתקיים בתקופות גאות קודמות. במקביל, חלה ירידה בהנפקת איגרות חוב על ידי הממשלה וגידול בהנפקת איגרות חוב ומכשירים מובנים (Structure) על ידי הסקטור העסקי והפיננסי.
ההתפתחויות בשוק המניות הושפעו מגורמים רבים: הדוחות הכספיים הטובים של החברות הציבוריות, שהגשימו את הציפיות שבגינן קפצו שערי המניות ב-2003 והמגמות בבורסות בארה"ב. כמו כן השפיעו הארועים המדיניים באזור ובעולם וההאטה המסוימת בצמיחה בישראל.
נגמרה החגיגה עם זאת, מנכ"ל הבורסה, סם ברונפלד, מפגין חששות לגבי השנה הבאה בבורסה. הסיבה: שנת 2004 היתה השנה האחרונה שבה מערכת המיסוי הפלתה לטובה את ההשקעות בשוק ההון הישראלי.
"2005 לא תהיה שנה פשוטה לבורסה. בגלל השוואת שיעורי המס (בין ניירות ערך מקומיים לזרים) יופנו השקעות רבות לחו"ל. לכן הקדשנו מאמצים רבים להיערכות לעידן החדש. עם זאת, האופק המדיני ויישום תוכנית ההינתקות צפוי להשפיע לטובה על הבורסה", הוא אומר.
"בשנים האחרונות פיתחנו תשתיות מתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התפעול והרגולציה - שתאפשרנה לנו להתחרות בהצלחה עם בורסות זרות ולשרת את הקבוצות המגוונות של משקיעים, מנפיקים ומפריטים.
חסמים רבים "אנו סבורים כי השוק הישראלי הגיע לבשלות שתאפשר לו למלא את שליחותו גם ללא העדפת מס, אולם יקשה עליו לעשות זאת אם לא יסולקו חסמים רבים, שבעידן החדש אין להם מקום.
"לצערנו הרב, קיצור תקופת ההסתגלות להשוואת המיסוי לא איפשר לטפל במרבית החסמים המגבילים את מגוון המכשירים הנסחרים בתל-אביב והפוגעים בנזילות המסחר.
"ועדת רבינוביץ היתה ערה לזמן הרב הנדרש לתקן חוקים ותקנות ולכן קצבה תקופת הסתגלות הולמת והמליצה על התאמה הדרגתית של שיעורי המיסוי. ואולם, בסופו של דבר קוצרה תקופת ההסתגלות, ובסוף 2004 נותרו עדיין חסמים רבים, המונעים את קידום שוק ההון וניצול מלוא הפוטנציאל של תרומתו למשק ולחברה", אמר ברונפלד.
היעדר גורם מיניסטריאלי המתאם לדברי ברונפלד, בשנתיים שחלפו מאז הרפורמה במיסוי בלט הפער בין ההכרה בחשיבות הבורסה בתל-אביב כתשתית כלכלית וחברתית - לבין הנחרצות בביצוע צעדים משלימים לרפורמה, שיאפשרו לבורסה למלא את תפקידיה החשובים. "ההכרה קיימת, אך לא מורגשת תחושת דחיפות, המתחייבת מהמציאות האסטרטגית החדשה.
"הקושי ללוות את רפורמת המס בצעדים משלימים הנדרשים מהרגולטורים של שוק ההון, הוא במידה רבה תוצאה של העדר גורם מיניסטריאלי המתאם והמנחה את הרגולטורים של שוק ההון.
"הבורסה קראה למשרד האוצר, לועדת בכר ולועדת ברודט להקים פורום קבוע, שיכלול את שר האוצר, יו"ר רשות ניירות ערך, נציב מס הכנסה, הממונה על שוק ההון באוצר והמפקח על הבנקים, שידון ויחליט בנושאים המחייבים תאום בין הרגולטורים השונים.
שיפור השת"פ עם הרשות "אנו מציינים בסיפוק כי בשנתיים האחרונות השתפר מאוד שיתוף הפעולה בין רשות ניירות ערך לבין הבורסה, אך בכך לא די. על מנת לקדם את ענין שוק ההון בקצב מהיר דרושים תאום גם עם רגולטורים נוספים, והחשת קצב החקיקה והתקינה.
"בשנת 2004 עלה בידינו לקדם מאוד את יציבות המסלקות וחברי הבורסה. במהלך השנה הבשילו ארבעה מהלכים אסטרטגיים, שהשביחו את היציבות בשוק ההון הישראלי והדגימו את התוצאות הברוכות של שיתוף פעולה בין הרגולטורים של שוק ההון.
"מעבר לחשיבות המהלכים, כשלעצמם, הרי שדרוג המסלקות וחברי הבורסה לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים הוא כלי חשוב למשיכת משקיעי חוץ לשוק הישראלי", אומר ברונפלד.
חיזוק יציבות המסלקות "ביתר פרוט, התיקון בחוק ניירות ערך הידוע כ'חוק יציבות המסלקות', והשיטה החדשה ל'איגוח הבטחונות' - מחזקים מאוד את יציבות מסלקות הבורסה. השקת "מבט" (מערכת בטחונות בזמן אמת) מאפשרת בקרה אפקטיבית על החשיפות של חברי הבורסה ולקוחותיהם בשוק הנגזרים.
"ולבסוף, הבורסה משתלבת בפרויקט של בנק ישראל למודרניזציה של מערכת התשלומים (RTGS), וניתן לצפות, כי ב-2006 תפעל המסלקה בתל אביב במשטר של DVP (Delivery Versus Payment) כמו אחיותיה בעולם.
"ליתר דיוק, הן סליקת הניירות והן סליקת התשלומים עבורם יתבצעו בישראל ביום 1+t, לעומת סליקה ב-3+t, כמקובל בעולם, ובכך יישמר היתרון היציבותי שהיה לסליקה המהירה בתל-אביב", אמר ברונפלד.
עשיית שוק באג"ח הממשלתיות נושא אסטרטגי נוסף שטופל בשנת 2004 הוא היערכות הבורסה להנהגת עשיית שוק באיגרות החוב הממשלתיות, במסגרת הרפורמה בניהול החוב הפנימי.
"רפורמה זו היא שלב נוסף בקרוב שוק ההון הישראלי – הפעם שוק איגרות החוב – לשווקים הבינלאומיים, והבורסה תמלא בו תפקידים חשובים", אומר ברונפלד.
"סימן אחד להשפעתה הצפויה של הרפורמה הוא הצטרפות חברה בת של דויטשה בנק לבורסה בתל-אביב. יש להניח כי זו רק הסנונית השנייה (הראשונה היתה, כזכור, חברה בת של UBS השוויצרי).
"עם זאת, יש להצטער על כי הרפורמה מלווה במחלוקות, רובן מיותרות, המעכבות שלא לצורך את הנהגתה. זו דוגמא בולטת לנחיצות של פורום הרגולטורים בראשות שר האוצר, שקיומו יכול ליישב מחלוקות ולהחיש ביצוע רפורמות", אמר ברונפלד.
שוק האשראי החוץ בנקאי "בשנת 2004, בעקבות המלצות ועדת (ראובן) בכר, קידמנו את שוק האשראי החוץ בנקאי והקמנו את "רצף מוסדיים", מערכת מסחר המיוחדת לניירות הערך שהונפקו רק למשקיעים המוסדיים.
"מאז הקמת 'רצף מוסדיים' התבצעו מעט עסקות במסגרתה, אך אנו מקווים שבשנת 2005 יחלו המשקיעים המוסדיים לפעול, באופן הדרגתי.
"הקצב האיטי קשור בזמן הנדרש ל"מוסדיים" להסתגל לאפשרויות המסחר החדשות וגם לשינוי הצפוי בשיטת שיערוך אג"ח על ידיהם. שיערוך הניירות לפי שווי הוגן, הצפוי החל באפריל 2005, יסיר, סוף סוף, עיוות היסטורי בשוק ההון הישראלי, שגרם להעדפה בלתי מוצדקת של ניירות שאינם נסחרים.
"יש לקוות, כי השינוי בשיטת השערוך והמשך הירידה ביתרת איגרות החוב המיועדות בתיקי קרנות הפנסיה יביאו לקשירת עסקאות רבות ב"רצף מוסדיים". בהזדמנות זו אנו קוראים למשרד האוצר לרשום למסחר ב"רצף מוסדיים" את כל איגרות החוב המיועדות, שעדיין לא נפדו, ולאפשר לקרנות הפנסיה לסחור בהן במטרה לשפר את תשואתן", אומר ברונפלד.
לסיכום: "לסיכום, שנת 2004 היתה שנה טובה למשקיעים, למנפיקים ולשוק ההון בכללותו. פרטי ההתפתחויות בשוק ההון מופיעים בהמשך החוברת, הכוללת גם תאור קצר של פעילויות הפיתוח השונות שהתבצעו בבורסה במהלך 2004.
"לא נותר לנו אלא להודות לרשות ניירות ערך, לדירקטוריון, למנהלי הבורסה ולעובדיה על העשייה הרבה שהצעידה את שוק ההון הישראלי מספר צעדים חשובים קדימה", אומר ברונפלד.
