ברוך ג'מילי, האדם שהפך למיתוס עוד בחייו, הלך לעולמו בגיל 81 בשל מחלת סרטן קשה שפקדה אותו.
ג'מילי שהיה לוחם שסופח לחטיבת הפלמ"ח שליוותה בשנת 1948 את השיירות בדרך לירושלים, התפרסם לאחר שהנציח את שמו על-ידי ריסוס כתובות הנושאות את שמו בדרך העולה לירושלים. הכתובת שרוססה הפכה לימים למיתוס וזאת בעיקר נוכח העובדה שאיש לא ידע מי עמד מאחוריה, והאם הוא שרד את הקרבות הקשים על ירושלים.
הזמר שלמה ארצי, אז בתחילת דרכו, כתב והלחין בשנת 1974 את "הבלדה לברוך ג'מילי" שיר התוהה לזהותה האמיתית של הדמות האגדית ברוך ג'מילי. השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל השירים בו הושמע. מפיקי הפסטיבל הצליחו אף לאתר את ג'מילי זמן קצר לפני קיום הפסטיבל ובכך למעשה נפתרה התעלומה.
גם הרכב הבידור "הגשש החיוור" הזכיר את ג'מילי באחד המערכונים היותר זכורים לטוב של ההרכב על טבחים ששירתו במלחמות ישראל. באותו מערכון נאמר בין היתר כי בתחתית סיר המרק שנמצא בשנת 1967 ואשר שימש לששה ימים את הלוחמים הרעבים, נכתבו המלים "ברוך ג'מילי".
למרות ביקורת שהוטחה בו על עצם מעשה הריסוס, טען ג'מילי לאורך השנים כי זו הייתה דרכו להנציח את עצמו ובעצם להקים גלעד מאולתר לעצמו, במידה ולא ישרוד את הקרבות בדרך לירושלים. בסופו של יום שירת ג'מילי נאמנה את צה"ל והשתחרר בדרגת רב סרן כשבאמתחתו לא פחות משבעה עיטורי כבוד.
ג'מילי ייטמן היום בבית העלמין "סגולה" שבפתח תקווה, העיר בה התגורר.
למעוניינים להיזכר להלן מילות השיר המלאות של שלמה ארצי:
הבלדה על ברוך ג'מילי אני חוזר איתו
את הימים, המרחקים,
אל דרך שאספה
שלדי ברזל שותקים.
ברוך ג'מילי עוד נמשך...
חקוק כמו סימן,
כמו אות בהור ההר,
מעצב באב אל ואד-
רק שם אחד נותר:
"ברוך ג'מילי ופלמ"ח"
ברוך האל בארץ ישראל,
תבורכי פיסה של שמש אך גלי לי:
"מי היה ברוך ג'מילי?
מה עשה ברוך ג'מילי?
איפה הוא ברוך ג'מילי?"
עודני מבקש
למצוא את נעורי.
שנים עשרים ושש
בינך, ובין שירי,
ברוך ג'מילי עוד נמשך...
ובימים של דין,
בדרך באב אל ואד,
שבים שוב השירים,
להיות ניגון אחד:
"באב אל ואד לנצח זכור נא את שמותינו
צביקה א', צביקה ג', צביקה ב',
חמסינים במשלט, הזמן זוחל לאט,
כל יום כמו שבת נמשך"
מעבר "בית מחסיר",
כוכב איתך החסיר,
הכתובת על הקיר
הפכה פתאום לשיר,
ברוך ג'מילי שוב נולד.
"אנחנו פה, ג'מילי,
בארץ חלומות.
אוספים שירים, ג'מילי,
דמעות אלפיים שנות...
דמעה לכתובת בתשל"ד".