עם ביצוע השלב האחרון בתהליך הליברליזציה בשוק המט"ח בתחילת 2003, וביטול אפליית המס בתחילת 2005 - הושלם למעשה תהליך הסרת החסמים בין המשק הישראלי לשווקים הגלובליים. לכך יהיו השלכות על הרכב תיק ההשקעות של הציבור ועל תנועות ההון לישראל וממנה.
ביטול אפליית המס יגדיל את תנועות ההון היוצאות - עקב התאמת התיקים של המשקיעים, ו"פזילתם" לכיוון השקעות בחו"ל. מנגד, עלה משקלם של תושבי החוץ בפעילות בבורסה בת"א בחודשים האחרונים של 2004 - מה שהגדיל את תנועות ההון הנכנסות.
מנהל המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל, בלפור עוזר, סבור כי הגורמים הגלובליים הקשורים בעיקר למשק האמריקני, דחפו את שער החליפין של השקל בכיוון של ייסוף כלפי הדולר. ואולם, היחלשות השקל היתה קטנה יותר מאשר במשקים מתעוררים אחרים. זאת, עקב קיומם של גורמים מקומיים שדחפו לפיחות, ובכלל זה הירידה בפער הריבית והרפורמה במס.
על-פי תחזית המחלקה לשנת 2005, הלחץ הבסיסי על שער החליפין (חשבון שוטף ועוד תנועות הון ארוכות), יהיה ניטרלי, דהיינו התנועות היוצאות (הקשורות בעיקר להתאמת התיקים של המשקיעים) - יקוזזו ויותר על ידי התנועות הנכנסות, הקשורות להנפקות של חברות ישראליות בחו"ל ולהשקעות תושבי החוץ במשק.
ד"ר גולן בניטה, מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל, ופרופ' חיים לוי מהאוניברסיטה העברית, ערכו מחקר בו נמצא שעיקר ההשפעה של ביטול אפליית המס היא על המשקיעים המוסדיים ועל השקעה באגרות חוב.
לדבריהם, סך ההשקעה בחו"ל לטווח ארוך, הצפויה מביטול אפליית המס, עומדת על כ-11 מיליארדי דולר, והיא מושפעת מהנטייה להשקיע בשוק המקומי, ממצב השווקים בארץ ובחו"ל.
ד"ר מאיר סוקולר, המשנה לנגיד בנק ישראל, סבור כי האמינות של המדיניות המוניטרית והפיסקאלית - תורמת לרגיעה בשוק המט"ח. הוא מדגיש את החשיבות של פיתוח השווקים הפיננסיים, כדי לשמור על איכות גבוהה של מדיניות מאקרו-כלכלית.
