בג"צ דחה את עתירתו של ראש זרוע חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שבמשרד המשפטים, ניצב-משנה (בדימ.) אבי ורצברגר, שהעלה טענות נגד המשטרה ופרקליטות מחוז ירושלים שחקרו אותו לאחרונה בחשד להטרדה מינית ולביצוע מעשים מגונים בחמש עובדות לשעבר של המחלקה.
בסוף חודש אוגוסט האחרון נעצר ורצברגר על-ידי חוקרי מפלג התשאול, בעקבות תלונות שהגישו שתי עובדות לשעבר במחלקה. מייד עם היוודע דבר קיומן של החשדות להנהלת מח"ש, פנה מנהל המחלקה עו"ד הרצל שבירו, ללא שיהוי, לפרקליט המדינה ערן שנדר, ובעצה אחת עם מפכ"ל המשטרה רב-ניצב משה קראדי, וראש אגף החקירות לשעבר משה מזרחי, החליטו אלה להטיל את החקירה בנידון על היחידה המרכזית (ימ"ר) של משטרת מחוז ירושלים, אותה ילווה פרקליט המחוז, עו"ד אלי אברבנאל.
נציין, כי אבי ורצברגר נחשב לחוקר מספר 1 במח"ש ולמספר 3 בהיררכיה של המחלקה. הוא חקר שוטרים וקצינים בכירים בנושאים רגישים, ובין היתר בנושאי המוסר. בתום החקירה, העבירו חוקרי מפלג התשאול בימ"ר ירושלים את התיק לפרקליטות, בצירוף המלצה להעמיד את ורצברגר לדין, משום שלדעתם ישנה תשתית של ראיות להגשת כתב אישום נגדו.
ורצברגר: החוקרים מתנכלים לי ונגועים בניגוד עניינים במהלך החקירה, פנה ורצברגר כמה פעמים ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וטען כי המשטרה בכלל וימ"ר ירושלים בפרט, לא היו מוסמכים לנהל את החקירה נגדו. לדבריו, דרך התנהלותה של החקירה נגדו נגועה בפגמים חמורים, משום שבעבודתו במח"ש עסק בחקירתם של אנשי משטרה. אלה האחרונים, כך טען, ובמיוחד אנשי ימ"ר ירושלים, התנכלו ומתנכלים לו והם נגועים בניגוד עניינים.
כאשר הגיע מועד השימוע בפני פרקליט המחוז, ביקש ורצברגר להמתין כדי שיוכל להגיש את העתירה, בה ביקש, בין היתר, צו ביניים שידחה את מועד השימוע עד להכרעה בה. בקשתו זו נדחתה ובאמצע חודש דצמבר ערך לו עו"ד אברבנאל שימוע.
עו"ד אורית קורן הודיעה לבג"צ בשם המדינה, כי השלמת הליך השימוע וקבלת ההחלטה האם להעמיד את ורצברגר לדין, יעוכבו עד שתוכרע העתירה שהגיש. בעתירה שהגיש באמצעות עורכי הדין אלי מי-טל ורותי ליטבק, העלה שוב ורצברגר את הטענות ששטח בפני היועץ מזוז, הן בנוגע לסמכות לנהל נגדו חקירה, הן בנוגע ליחידה שחקרה אותו והן בנוגע לדרך בה התנהלה החקירה בפועל.
הטענות מתאימות להליך הפלילי - אם ייפתח נגדו השופט אשר גרוניס, אליו הצטרפו מישאל חשין ואסתר חיות, דחה את העתירה על הסף, וקבע כי בג"צ אינו "מהווה את המסגרת המתאימה לבחינת הטענות המועלות". הוא ציין, כי "אם יוחלט כי אין מקום להעמיד את העותר לדין, ברי כי הדיון בטענות אשר מועלות במסגרת עתירה זו יתייתר".
"לעומת זאת", הוסיף גרוניס, "אם תתקבל החלטה להעמיד את העותר לדין, תעמוד בפני העותר האפשרות להעלות את טענותיו בדבר החקירה שהתנהלה נגדו במסגרת ההליך הפלילי גופו, בין היתר על דרך 'הגנה מן הצדק'".
בג"צ "ידון בטענה של 'הגנה מן הצדק' רק במקרים חריגים, בין השאר כאשר התשתית העובדתית אשר בבסיס ההחלטה להעמיד לדין אינה שנויה במחלוקת ואין כל צורך בבירור עובדתי". במקרה זה, טענותיו של ורצברגר, לפחות בכל הנוגע לניגוד העניינים בו היו לכאורה מצויים חוקריו, שנויות במחלוקת וטעונות בדיקה עובדתית.
בג"צ 11099/04 אברהם ורצברגר נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'