בית המשפט העליון חולל היום (ב', 10.1.05) סערה רבתי, כאשר התיר לזוג לסביות טל ואביטל ירוס-חקק לאמץ זו את ילדיה של האחרת, בפסיקה שנתן בהרכב מיוחד של 9 שופטים ובדעת רוב של 7 מול 2 מתנגדים - המשנה לנשיא, אליהו מצא, והשופט אדמונד לוי.
"בערעור שלפנינו איננו נקראים להכיר בסטטוס משפטי חדש או להכיר בסטטוס משפטי של המשפחה החד-מינית. איננו נדרשים לסטות ממוסכמה חברתית", נאמר בפסק הדין.
פסיקה זו של בית המשפט העליון הפכה על פניה החלטות קודמות של ערכאות נמוכות יותר - בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי. עם מתן פסק הדין נשמעו באולם מחיאות כפיים, מצד בעלי והעלות העניין בתיק התקדימי.
עורכת הדין עירא הדר, שייצגה את זוג הלסביות, הביעו סיפוק רב מהחלטת בית המשפט העליון ובראיון לרשת ב' אמרה, כי "בית המשפט עשה צעד נוסף לקראת הכרה בזכויות ההומואים והלסביות. יש פה הכרה במציאות חיים של ילדים. ניתנה היום גושפנקא משפטית למשפחה החד מינית".
לדבריה, "מדובר בצעד גדול לקראת מדינה נאורה ודמוקרטית שבה כל אחד יוכל לעצמו את צורת המשפחה שבמסגרתה הוא רוצה לחיות".
למרות דבריה אלה, יש לציין כי בית המשפט קבע בהחלטתו שהעובדה שערעורן של שתי הנשים מתקבל ויינתן להן לאמץ את ילדי בת הזוג, איננה אומרת שיש כאן הכרה בתא המשפחתי, אלא אך ורק בטובת הקטינים שחייבה להתיר לשתיים לאמץ זו את ילדי זו. "נדרשים אנו בערעור שלפנינו שיש בו ביטוי להסכמה חברתית המשקפת את ערכי היסוד שלנו, לפיה צו אימוץ יינתן רק אם הוא לטובת המאומץ", נכתב בפסק הדין.
גרות יחד 15 שנים בנות הזוג, המיוצגות על-ידי עורכת הדין עירא הדר, חיות יחד מזה 15 שנים, ובמסגרת חייהן המשותפים נולדו להן 3 ילדים (אחת מהן ילדה 2 ילדים, והשניה אחד - כולם באמצעות תרומות זרע מבנק הזרע). יצויין, כי בנות הזוג מגדלות את כל הילדים בשיתוף מלא כשתי אמהות, והילדים אף רואים את עצמם כאחים לכל דבר.
בשנת 1997 פנו בנות הזוג לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, בבקשה לאפשר לכל אחת מהן לאמץ את הילדים שילדה רעותה, ובכך להכיר בהורותן המשותפת. בית המשפט לענייני משפחה התייחס לזוג האמהות ולילדיהן כאל משפחה, ואף קבע כי הילדים ניהנים מבית חם ואוהב. למרות זאת, הבקשה לאימוץ הצולב נדחתה, בנימוק שמדובר בעניין השנוי במחלוקת ציבורית, שרק המחוקק רשאי להכריע בו.
יחד עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה העניק לכל אחת מהאמהות אפוטרופסות על הילדים שילדה בת זוגה. בכך נוצר תקדים חשוב להכרה, ולו חלקית, במשפחה הלסבית. מאז קבלת תקדים זה, בתחילת 1999, ניתנו עשרות צווי אפוטרופסות במשפחות לסביות, וכיום ההליך הפך למקובל ושגרתי בכל רחבי הארץ.
המחוזי דוחה את הערעור ברוב דעות בנות הזוג לא הסתפקו באפוטרופסות, וערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין האימוץ, שרק הוא יעניק הכרה מלאה להורותן המשותפת. פסק הדין, שניתן במאי 1999, כלל דעת מיעוט של השופטת סביונה רוטלוי, שצידדה במתן אימוץ, וקבעה כי: "הצורך לספק לילדים ולתא המשפחתי בו הינם גדלים מסגרת משפטית, עולה בקנה אחד עם חובת בית המשפט לעצב נורמות חברתיות ולעמוד איתן מול חוסר פתיחות וחוסר סובלנות של חלקים מסויימים בחברה כלפי השונה מהם". למרות דברים אלה, הערעור נדחה ברוב קולותיהם של שניים משלושת שופטי המחוזי.
בסוף שנת 2001, ערערו האמהות לבית המשפט העליון. הערעור התבסס על סעיפים בחוק האימוץ הקובעים כי ניתן לתת צו אימוץ בכל מקרה שבו הדבר ישרת את טובתו של קטין. בנות הזוג הראו כי תנאי זה מתקיים לגבי ילדיהן, שכן עיגון משפטי של קשר ההורות שיש להם בפועל עם שתי אמהותיהם, יגביר את תחושת היציבות והקביעות בחייהם של הילדים, ויסייע להם לפתח דימוי חיובי ביחס לעצמם ולמשפחתם.
מחקרים ומאמרים על ילדים במשפחות לסביות בפני בית המשפט הוצגו שלל מחקרים ומאמרים המגבים את טענות המערערות כי ילדים הגדלים במשפחות לסביות מתפתחים היטב מכל הבחינות, וכי הקושי היחיד שנגרם להם, אם בכלל, עקב המסגרת המשפחתית בה הם גדלים, נובע מחוסר קבלה ולעיתים אף עויינות והומופוביה מצד החברה. מכאן, טוענות המערערות, ככל שתיגבר ההכרה של החברה והמשפט במשפחות הלסביות, הקשיים של הילדים הגדלים בהן - יפתרו וייעלמו. עוד טוענות, כי האימוץ ישרת את טובת הילדים גם מבחינה כלכלית, שכן הוא יאפשר להם ליהנות משפע ההטבות המוענקות לקטינים במסגרת יחסי הורות (ירושה, מזונות, קצבאות ביטוח לאומי ועוד).
לטענתן, האימוץ חיוני במיוחד שכן אם חלילה אחת האמהות תלך לעולמה, שכן בהעדר אימוץ יש חשש שהילדים ינותקו מאמם ומאחיהם הלא ביולוגיים וילקחו לבית זר.
הפסיקה עשויה לעורר סערה בציבור עוד נטען בערעור, כי המדינה מעולם לא הכחישה שהאימוץ ישרת את טובת הילדים, וכי התנגדותה לאימוץ נובעת רק מאפליה מחמת נטייתן המינית של אמהותיהם, ומחששה להעניק לגיטימציה למאות המשפחות ההומו-לסביות החיות כיום בישראל.
בפני בית המשפט פורטו, בין היתר, השינויים הדרמטיים שחלו בעשור האחרון ביחסם של המשפט והחברה בישראל לגבי מגוון סוגי המשפחות, לרבות המשפחות החד מיניות.
אין כל ספק, כי הפסיקה ששניתנה על-ידי בית המשפט העליון הבוקר עשויה לעורר סערה רבתי ולהצית מחדש את הויכוח לגבי דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותפקידו של בית המשפט העליון כמעצב נורמות וערכים במדינה.
אין חדש תחת השמש: בשמאל מברכים כרגיל בימין מגנים ואכן התגובות לפסיקה השערורייתית לא איחרו לבוא. ח"כ רומן ברונפמן (יח"ד-מרצ) אמר בתגובה לפסק הדין כי הוא מברך על הפסיקה. לדבריו, "עיקרון טובת הילד ניצח היום, לשמחתי, את התפיסה השמרנית של התא המשפחתי. בית המשפט העליון ממשיך לבסס ערכים חברתיים ליברליים, ערכים שראויים לעצב את החברה הישראלית".
גם ח"כ זהבה גלאון בירכה על ההחלטה ואמרה כי "זהו צעד נוסף וחשוב בהכרה בזכויותיהם של בני זוג מאותו מין להקמת משפחה, ולשותפות במאבק לשוויון בחברה הישראלית. הגיע הזמן שבישראל של שנות ה-2000 כל אדם יוכל לבחור עם מי הוא רוצה לחלוק את חייו ולגדל את ילדיו, מבלי שהמדינה תתערב בכך. הקמת משפחה היא זכותו הבסיסית של כל אדם ואדם, ללא קשר למינו או נטייתו המינית, ומה שהכנסת לא השכילה לעשות, עשה בית המשפט העליון".
לעומת זאת ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי אמר על ההחלטה כי "היא מהווה פגיעה קשה בחברה הישראלית. וזאת בשל זכות הילדים לחיים נורמליים שנרמסה היום".
גם בארגון "משפחה חדשה" בירכו על ההחלטה ובהודעת הארגון נאמר כי מדובר במהפיכה בכל הקשור לזכות האדם למשפחה. מנכ"לית הארגון עו"ד אירית רוזנבלום אמרה היום כי "בכל הקשור לזכות האדם למשפחה, ובכלל זה מה שאנו מכנים 'משפחה חדשה' - מדובר במהפכה. מהפכה בעולם המשפט יותר מאשר בעולם המציאות, כי המציאות מתקיימת כבר במשך עשור ויותר".
הארגון מציין בהודעתו כי הוא מטפל במקרה דומה של שני גברים המבקשים להירשם כהורים מאמצים של בנם המשותף שאומץ כדין בארה"ב. "ארגון 'משפחה חדשה' מלווה את הזוג, כמו גם משפחות חד מיניות נוספות, וימשיך להיאבק את מאבקם להכרה בזכותם להקים משפחה בישראל".
אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים בישראל מיהרה גם היא לברך את בנות הזוג. מייק המל, יו"ר ועד האגודה מסר: "מאבקן של טל ואביטל, בעזרתה של עו"ד עירא הדר, היה דגל לקהילה כולה וכולנו שמחים איתן ביום חג זה, חג שהוא גם חג לכולנו.
אין אנו רואים בכך מהפך ושינוי סדרי חיים אלא הכרה חוזרת של מערכת המשפט במציאות היומיומית במדינת ישראל בה זוגות מאותו המין חיים חיי זוגיות, מקיימים בית ומשפחה. פסיקה זאת מראה עד כמה אין בית המשפט ספון במגדל השן השיפוטי. בית המשפט מעורה בחברה הישראלית, מכיר אותה ומיישם הכרות זאת בפסיקותיו.
האגודה מקווה כי המחוקק הישראלי ישכיל אף הוא להתאים את החקיקה למציאות החברתית. מאבקן של טל ואביטל הוא ההוכחה כי כאשר מתמידים במאבקים החברתיים, כאשר לא מותרים על האמונה, סופו של הצדק לצאת לאור".
ע"א 10280/01