סוכנות וולוו הישראלית, הוצפה השבוע במאות קריאות טלפון מודאגות. לקוחות החברה מאופיינים בחרדתם מפני סיכונים בטיחותיים, ומוכנים לשלם "בונוס" כספי עבור השקט הנפשי שלהם. ניתן לפיכך להבין את ההיסטריה הציבורית שהתעוררה בעקבות פרסומי העיתונות (ראה מחלקה ראשונה, יום א' 24 בפברואר 2002), אשר דיווחה כי מכוניות וולוו נחשדות בהשראה מגנטית החזקה מהתקן המותר.
שתיקתה הרועמת של סוכנות מאיר המקומית, רק ליבתה את חרושת השמועות, והיו אף בעלי מכוניות ששאפו לקפוץ על העגלה תרתי משמע, וניסו "לשדרג" את מכוניתם על-רקע הפרשה. לקוחות אלה התעלמו מהציון המדוייק של הדגמים בהם נתגלתה התקלה לכאורה, דגמים שהינם מודרניים וחדשים יחסית. השמחה הקיפה שכבות נרחבות של בעלי וולוו, ומדובר כידוע בקהל גדול. בכל מקרה הרי לא מוטלת בספק אמינותן הטכנית של המכוניות, ולפיכך צי הרכב, ברוך השם, גדול, וחלקו אף עתיק יומין.
סוכנות מאיר יצאה בהודעה פומבית לציבור לקוחותיה. הודעה זו מובאת כאן כלשונה, שהרי קהל יעדה מאופיין מלבד במודעתו הצרכנית הערה, גם בכושר ניתוח טקסט טכני, מה גם שכותביו הקפידו לרוב, בחומר הנלווה הרב, על נוסח של "מדע פופולרי".
כל שנציין בהערת שוליים, הוא כי ליקוי מוטורי בטיחותי נוסף שנחשף באחרונה בישראל, טרם זכה לטיפול דומה: מדובר בידיעה אודות נטייתו של הגי'פ מדגם "גראנד שירוקי" של קרייזלר, להתדרדר לאחור לאחר שהוחנה (גם אם לא במקום חנייה מוסדר). לא פחות מ-1.6 מיליון גי'פים מסוג זה ניקראו למוסכי קרייזלר בארה"ב לשם תיקון, אך בישראל אין קול ואין עונה.
הידיעה פורסמה בארץ לראשונה במהדורת מחלקה ראשונה של ה-18 בפברואר 2002, ומאז טרם יצאה כל הבהרה לבעלי דגמים אלה בישראל. טלפונית נמסר לנו לקונית, כי מטה הייצוא האירופי המופקד על השוק הישראלי, העביר לסוכנות המקומית הודעה, כי התיקונים המתבצעים בארה"ב אינם רלוונטיים לצי הרכב הישראלי. אמרו ולא הוסיפו.
ולהלן הודעת סוכנות מאיר, יבואנית וולוו (והונדה - ראה להלן מכבי חיפה), לישראל.
"השדה האלקטרומגנטי אשר נמדד במכונית וולוו, אינו עולה על 18 מיקרו טסלה. זה פחות מהשדה המגנטי של כדור הארץ, שכולנו חשופים לו מהעריסה ועד הקבר, ואשר נע מ-25 מיקרו טסלה בקו המשווה, ועד 65 מיקרו טסלה בקוטב הצפוני והדרומי.
בכתבה שהתפרסמה בעיתון שבדי לפני כשבועיים, נטען כי במכוניות וולוו מדגמי S60, V70 ו-S80 נמצאה קרינה אלקטרומגנטית שעלולה לגרום למחלות. נטען כי הקרינה שנמדדה היתה בעוצמות העולות על הרמות המותרות, ובאפשרותה לגרום למחלת הלוקמיה אצל ילדים ואף להפלות אצל נשים.
אנו בוולוו ובחברת "מאיר" לוקחים ברצינות רבה ביותר את חששות הציבור, לאחר פרסום הנתונים הללו. על-מנת להבהיר את הנושא ולהרגיע את ציבור הלקוחות שלנו, ליקטנו את החומר הרלוונטי ממקורות שונים, אשר אינם בהכרח קשורים לוולוו, ואשר יסייעו לנו להסביר ללקוחותינו את נושא השפעות החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית על גוף האדם ויכולתה לגרום למחלות.
הקרינה האלקטרומגנטית הנמצאת במכוניות וולוו הינה בעלת תדירות של 30 הרץ ואינה עולה על 18 µT (מיקרוטסלה). כולנו חשופים לשדות אלקטרומגנטים בצורות שונות. חשיפה זו מתגברת עם התקדמות הטכנולוגיה בימינו.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) עוסק, בין היתר, בהקשרים הרפואיים של שדות אלקטרומגנטיים. במאמריו הרשמיים המובאים כאן נמצא הסבר ברור יותר על שדות אלו ועל חקירת השפעותיהן על גרימת מחלות. במאמרים אלו נמצאים הנתונים המובאים מטה.
מחקרים רבים נעשו בתחום של השפעות קרינה אלקטרומגנטית על בריאות האדם. דעות החוקרים חלוקות בצורה עמוקה ביותר בדרך שאינה מוכיחה בשום אופן את ההשפעות הישירות של קרינה זו על מחלות של בני אדם.
על-מנת להבין במעט את הנושא הסבוך הזה, נבהיר את המושגים העיקרים ואת השפעותיהם עלינו.
שדות אלקטרומגנטיים מורכבים מגלי חשמל (E) וגלים מגנטיים (H) הנעים יחד. הם נעים במהירות האור ומאופינים על-ידי תדירות ואורך גל. התדירות היא מספר התנודות בגל ביחידת זמן הנמדדת ביחידות של הרץ (Hertz ). 1 הרץ = מחזור בשניה.
אורך הגל הינו המרחק שנע הגל במשך מחזור אחד).
שדות אלקטרומגנטיים בעלי תדירות נמוכה, מוגדרים ככאלו אשר להם תדירות עד ל-300 הרץ. בתדרים כה נמוכים אורך הגל באוויר הוא ארוך מאד (6,000 ק"מ ב-50 הרץ ו-5,000 ק"מ ב-60 הרץ).
שדות חשמליים נוצרים ממטענים חשמליים. כל מכשיר המחובר לשקע חשמלי, אפילו כשאינו פועל, יוצר שדה חשמלי בגודל יחסי לכמות הוולטים של המקור אליו הוא מחובר. שדות חשמליים נמדדים ביחידות של וולט למטר (V/m) או קילווולט למטר (kV/m).
השדות הללו חזקים יותר בקרבת המכשיר ומתפוגגים ככל שמתרחקים ממנו. חומרים כמו עץ וברזל מגינים מפניהם.
שדות מגנטיים נוצרים מתנועה של מטענים חשמליים, כלומר זרם. שדות אלו נמדדים ביחידות של טסלה (T), מיליטסלה (mT) ומיקרוטסלה (µT).
כל מכשיר המחובר לשקע חשמלי, בעודו פועל ומייצר זרם, מפיק שדה מגנטי בגודל יחסי לזרם הנוצר מהמקור החשמלי אליו הוא מחובר.
שדות אלו חזקים יותר בקרבת המכשיר ונחלשים בצורה משמעותית ככל שמתרחקים ממנו. שדות אלקטרומגנטיים בתדירות של 50/60 הרץ הינם נמוכים ביותר ומכונים
Extremely Low Frequencies או בקיצור ELF.
אנרגיה חשמלית מתחנות כח מופצת לערינו באמצעות מערכת של כבלי מתח גבוה. שנאים משמשים להורדת המתח על-מנת לחברם לרשתות המקומיות באזורי המגורים. שדות חשמליים ומגנטיים הנמצאים מתחת לקוי מתח גבוה יכולים להגיע לרמות של עד 12 kV/m ו-30 µT. בסביבות תחנות הכח השדות החשמליים יכולים להגיע לרמות של עד 16 kV/m ושדות מגנטיים של עד 270 µT.
שדות חשמליים ומגנטיים בסביבה הביתית תלויים במספר גורמים, ביניהם הקרבה לכבלי מתח חשמליים, מספר המכשירים החשמליים הנמצאים בשימוש בבית ותצורת החיווט של מערכת החשמל בבית. שדות חשמליים ברוב המכשירים החשמליים בבית לא עולים על 500 V/m ושדות מגנטיים של עד 150 µT. בשני המקרים, השדות יכולים להיות גדולים בהרבה במרחק קצר מהמכשיר, אולם הם פוחתים בצורה משמעותית ביותר ככל שמתרחקים.
הדרך הפרקטית היחידה שבה שדות אלקטרומגנטיים בתדירות נמוכה (ELF ) פועלים על רקמות חיות, היא באמצעות יצירת שדה חשמלי וזרמים חשמליים ברקמות. הזרמים הללו שעשויים להיווצר מחשיפה ל- ELF ברמות הנמצאות בדרך-כלל בסביבתנו, נמוכים יותר מהזרמים הנוצרים באופן טבעי בתוך גוף האדם.
מחקרים רבים פורסמו בעשור האחרון בנושא של חשיפה ל-ELF והשפעותיה על בריאות האדם. ניתוח של חשיפה לשדות ELF לא הראה קשר עם הסיכון לחלות בסרטן אצל אנשים שנחשפו אליה.
לכן, לא הוכח קשר סיבתי בין חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדירות נמוכה (ELF) ומחלות סרטן.
אין שום הוכחה משכנעת כי חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדירות נמוכה (ELF) גורמת לנזק ישיר במולקולות ביולוגיות כולל DNA.
המידע הנ"ל מובא ישירות מארגון הבריאות העולמי. על מנת להתעמק בו ניתן לפנות לאתר האינטרנט של ארגון זה בכתובת:
www.who.int/inf-fs/en שאלות רבות נשאלו בזמן האחרון לגבי השפעות החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית על מחלות ובעיקר סרטן. על-מנת להבהיר קצת יותר את הנושא הזה, מובא כאן מסמך מטעם פרופסור רוברט נילסון - שדות אלקטרומגנטיים וסרטן.
האם השדות האלקטרומגנטיים במכוניות וולוו עלולים לגרום לסרטן? האם בכלל מסוגלים שדות אלקטרומגנטיים לסרטן?
בסקר שנערך לפני כ-10 שנים בשוודיה ופורסם ברחבי העולם, נבדק הקשר בין סמיכות המגורים לקווי מתח גבוה לבין סרטן אצל ילדים. לא נמצא קשר בין שדות אלקטרומגנטיים לבין כלל מקרי הסרטן, ולא בינם לבין לימפומות או גידולים במערכת העצבים המרכזית.
באשר לסרטן הדם אצל ילדים הגרים בבתים פרטיים - אך לא אצל ילדים הגרים בבתי דירות - מספר המקרים שנצפה היה גבוה מהצפוי עבור קבוצה קטנה מאד של 39 מקרי סרטן הדם. יחד עם זאת, הסיכון המחושב היה תלוי באופן מיון המקרים ביחס למרחק מקווי המתח הגבוה ומחברי הסקר עצמם הצביעו על העובדה כי הערכותיהם היו "בלתי יציבות".
בכל אופן, התוצאות של סקרים אפידמיולוגיים אשר נערכו עד כה היו סותרות זו לזו. לדוגמה, במחקר מקיף יותר שנערך לאחרונה על-ידי "סוכנות British Columbia לחקר הסרטן" שמושבה בוונקובר, קנדה, ואשר הקיף 399 מקרי סרטן הדם אצל ילדים עם חשד לחשיפה, כולל מעקב אישי בשטח, לא נמצא סיכון משמעותי כלשהו.
עלינו לזכור כי קשה מאד לשרש מקורות פוטנציאליים לטעויות, הנובעות מדעות קדומות ומבלבול עקב השימוש בשיטות מקובלות בסוג זה של מחקרים אפידמיולוגיים.
הדבר הומחש בצורה חותכת על-ידי מחקר משנת 1994 שנערך בקליפורניה, אודות הסיבות לסרטן הדם אצל 232 ילדים; מחקר זה נוהל על-ידי מומחים לאפידמיולוגיה מ"המכון הלאומי לבטיחות וגיהות תעסוקתית" מסינסנטי ו"האוניברסיטה של דרום קליפורניה". לאחר יישור כל ההדורים, נותר רק הקשר אחד עקבי ובעל משמעות מבחינה סטטיסטית: ילדים אשר צרכו 12 נקניקיות או יותר בחודש נחשפו לסיכון גבוה פי 9.5 (!) לחלות בסרטן הדם; וכאשר נבדקה צריכת הנקניקיות אצל האבות, הסיכון אצל ילדים לפתח סרטן הדם גדל פי 11 (!). השכל הישר אומר כי אכילת נקניקיות אינה יכולה לגרום בשום פנים ואופן לסרטן הדם, אך אכילה מוגזמת של נקניקיות הייתה סמן לגורמים אחרים, הקרובים יותר לסיבה האמיתית, כגון אורח חיים לא בריא שאפיין את המשפחות של ילדים אלו, תזונה לקויה, זיהומים אצל האם בתקופת ההריון וכד'.
"הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן" (IARC), השייכת ל"ארגון הבריאות העולמי" ומושבה בליון, החלה לבחון שדות אלקטרומגנטיים בעלי תדר נמוך ולמרות שהדוח שלה טרם פורסם, תוצאותיו עוותו כבר על-ידי התקשורת. לא ברור באיזו מידה השתתפו במחקר מומחים בעלי שם בתחום הביולוגיה הרדיואקטיבית, אך לאור העובדה כי ל- IARC יש, ללא ספק, ניסיון רב בתחום האפידמיולוגיה, מן הראוי להתייחס לשיקולים העיקריים של הסוכנות.
IARC אמרה כי "קיימת הוכחה בלתי מספקת לעובדה כי השדות החשמליים קשורים בסרטן הדם אצל ילדים ואין כל קשר עקבי בין השדות החשמליים לבין גידולים במוח אצל ילדים או גידולים ממירים אחרים אצל ילדים". יחד עם זאת, הסוכנות חושבת כי קיימת עדות אפידמיולוגית מוגבלת לקשר בין העוצמות הגבוהות של שדות מגנטיים באזורי מגורים לבין סרטן הדם אצל ילדים, אך היא מציינת כי התוצאות "עשויות להיות מושפעות על-ידי בחירות מעודפות".
ההודעה הרשמית של IARC ממשיכה: "אין הוכחות עקביות לכך שחשיפת מבוגרים, עקב מקום מגוריהם או עיסוקם במקום כלשהו, קשורה למקרים רבים יותר של סרטן. ההוכחה לסיכון גבוה אצל ילדים ואצל מבוגרים, לחלות בסרטן מכל סוג אחר כתוצאה מחשיפה לשדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך ביותר, נמצאה בלתי מספקת".
כמודגם על-ידי הקשר ההדוק מאד בין החזקת מאפרות לבין הסיכון לחלות בסרטן ראיות, הקשר הסטטיסטי אינו אומר בהכרח כי קיים גם קשר סיבתי. במקרה זה, הנתונים האפידמיולוגיים שברשותנו רחוקים מלהיות מספיקים וקיימות גם סיבות חשובות אחרות לדחות את קיומו של יחס אמיתי של סיבה ותוצאה. כל ספרי הלימוד הבסיסיים באפידמיולוגיה מדגישים שכדי שאפשר יהיה לקבוע קשר סיבתי, חייב להיות מנגנון סביר כלשהו, אשר יסביר כיצד יכולה התוצאה להתרחש.
במילים אחרות, הקשר חייב להיות אמין מבחינה ביולוגית. יש דבר-מה שמומחים לאפידמיולוגיה נוטים לשכוח. על-אף שאין מחסור בספקולציות בתחום זה, איש לא הצליח עדיין לקבוע מנגנון סביר אחד, אשר יסביר כיצד יכולה הקרינה האלקטרומגנטית לגרום לסרטן. חוקי הפיזיקה מלמדים אותנו כי האנרגיה היא פשוט קטנה מדי מכדי לגרום לסוג כלשהו של תגובה כימית, כדרוש כדי שהדבר יקרה, כלומר כדי שתגרום למוטציה. IARC קובעת: "לא נמצא הסבר מדעי לתכונות מסרטנות בשדות אלו".
בדיקות אצל חיות מהוות דרך חשובה נוספת לתמוך ביחס של סיבה ותוצאה. כל הקרינות הגבוהות של אנרגיה, כמו גם כל החומרים הכימיים אשר הוכחו עד עתה כמסרטנים אצל בני אדם, יגרמו גידולים גם אצל חיות מעבדה. הזרניך הוא אולי יוצא מן הכלל, אך גורם מסרטן לא ברור זה פועל לעומת זאת כזרז גידולים. למרות מאמצים ניכרים, לא ניתן היה לקבוע בצורה משכנעת כי שדות אלקטרומגנטיים גורמים לסרטן, או מזרזים את הופעת הגידולים אצל חיות. כמו כן, לא קיימת הוכחה מספקת לכך ששדות אלו גורמים למוטציות בתנאים מבוקרים. על-פי IARC, "כללית, ההוכחה לתכונות מסרטנות בשדות אלקטרומגנטיים ביחס לחיות מעבדה נמצאה בלתי מספקת". בסך הכל, IARC מצאה מעט מאד תמיכה לקשר הסיבתי וכפי שקרה לאחרונה עם מדביר המזיקים אמיטרול, הסיווג של "הוכחה מוגבלת" יכול בהמשך להשתנות, על-סמך שיקולים מכניסטיים, ולהפוך ל"הוכחה בלתי מספקת".
לבסוף, יש להדגיש כי אפילו אם קיים סיכון נמוך הקשור בשדות אלקטרומגנטיים - שלגביו, לי אישית ולמרבית חבריי יש ספקות רציניות - אזי סיכון זה יהיה בכל מקרה זניח למעשה. 39 המקרים של סרטן הדם, אשר זוהו אצל ילדים על פי המחקר השוודי שצוטט לעיל, אירעו בפרק זמן של 25 שנה בין כ-100,000 ילדים שוודיים, אשר חיו בקרבת קווי מתח גבוה. הסיכון הנוסף המיוחס לשדות האלקטרומגנטיים מקביל לכ- 3-5 מקרים נוספים במהלך רבע המאה. האפשרות שילד ייהרג על-ידי ברק היא מן הסתם גבוהה פי כמה. באותה תקופה נתגלו 750,000 מקרי סרטן בכלל האוכלוסיה השוודית, שנגרמו על-ידי סיבות אחרות. מתוך מספר זה, ניתן לייחס כ- 250,000 מקרים לתזונה, וכנראה אותו מספר נעוץ בסיבות תורשתיות בשילוב עם גורמים אחרים, ועוד כ-110,000 מקרים ניתן לייחס ישירות לעישון.
שדה האלקטרומגנטי אשר נמדד במכונית וולוו אינו עולה על 18 מיקרו טסלה. זה פחות מהשדה המגנטי של כדור הארץ, שכולנו חשופים לו מהעריסה ועד הקבר, ואשר נע מ-25 מיקרו טסלה בקו המשווה, ועד 65 מיקרו טסלה בקוטב הצפוני והדרומי. אם ניקח בחשבון את כל סוגי הסיכונים האמיתיים הקשורים בנסיעה ברכב, הרי שסיכונים זעומים אלו, הקשורים בשדה האלקטרומגנטי של וולוו ומבוססים על השערות בלבד.
___________________________
שטוקהולם, 23 בפברואר, רוברט נילסון, פרופסור משנה לטוקסיקולוגיה מולקולארית והערכת סיכונים ועוזר פרופסור לביולוגיה רדיואקטיבית, המחלקה לגנטיקה וטוקסיקולוגיה של התא, מעבדת ולנברג, אוניברסיטת שטוקהולם, שטוקהולם, שוודיה.
פרופסור לטוקסיקולוגיה, מכון "נופר" לרפואה תעסוקתית והמרכז לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי, לודג', פולין."